קטע מתוך הרצאה בפני הורים בגן ילדים 

"לך לחדר שלך ותחשוב על מה שעשית לאחותך!",

"שבוע בלי טלויזיה",

"לא תלכי למסיבת הכיתה",

כשאנחנו מטיחים בילד עונש, הילד חש מושפל. 

הוא מרגיש קטן וחסר ערך או יכולת.

התחושות הללו לא גורמות לו להצטער על מה שעשה, אלא גורמות לו להסיק ש"אף אחד לא באמת מבין אותי" או "הם לא באמת אוהבים אותי".

גם אם הילד עצוב מכך שלא יכול לראות טלויזיה או לא יכול ללכת למסיבה, הוא לא יסיק מכך שמחר כדאי שיתנהג אחרת, הוא יהיה עסוק רגשית בתחושת ההשפלה וברצון לנקום.

 

לפעמים העונש עוזר לטווח הקצר, לאותו היום, ולעיתים נדירות - לאותו שבוע. אבל לטווח הארוך - הוא לא יעיל, הילד ישוב ויעשה את הדבר שבגללו הענשנו אותו. בנוסף, היחסים בינינו לבין הילד הולכים ומתקלקלים עם כל עונש נוסף.

לכן, אני ממליצה להימנע לחלוטין מעונשים. 

ובואו להדרכת הורים - ללמוד איך לגרום לילד לשתף איתנו פעולה, מבלי להזדקק כלל לעונשים שישפילו אותו ויקלקלו את היחסים שלנו איתו.

עונשים - כן או לא?

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon