מאמרים

חרדות של ילדים

הילד שלכם מכרסם את הקצוות של הבגד? בוכה יותר מתמיד? מבקש שתשארו איתו? מבקש שתלוו אותו לשירותים או לחדר בשעות החשיכה? מבקש שתשבו לידו כשהוא נרדם? או אפילו לישון במיטה שלכם?

נראה שהילד שלכם סובל מחרדה.



הרבה הורים כועסים על הילד, גוערים בו שהוא כבר גדול ומסוגל לבד. וחשים רגשות אשמה כששוב ושוב מוצאים את עצמם מלווים אותו, נשארים לידו, מאפשרים לו לישון במיטתם או עושים במקומו דברים שבעבר כבר עשה בעצמו.


חרדה זה מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי. אין טעם שננסה להסביר לילד שאין שום צורך לפחד. הסברים רציונליים, בהירים ככל שיהיו, לא יוכלו לעזור לילד להרגיע את עצמו. הילד זקוק לויסות רגשי. הוא צריך מכם עזרה.

זה נכון שיש בתים בהם הגבולות לא מוחזקים באופן ברור והילדים מתפנקים ולומדים שהם יכולים לבקש מההורים לעשות דברים שכבר עשו בעבר בעצמם. לפעמים אכן מדובר בפינוק (לקריאה בנושא הצבת גבולות -https://bit.ly/3iytK4E) . אבל אם הילד שלכם מכרסם את הקצוות של הבגד או אם יש לכם ספק שמא הוא אכן חרד באמת – לא תצליחו להחזיק את הגבולות, כי תחושו רגשות אשמה אל מול ההתנהגות של הילד – שתתפרש אצלכם כאותות מצוקה. לכן אני ממליצה בחום לסמוך על האינטואיציות ההוריות שלכם ולהניח, כרגע, שהילד סובל מחרדה. אם זה המצב – בואו ננסה לעזור לו. ורק אחרי שנשתכנע שאין כאן מצב פיזיולוגי של חרדה או שהחלמנו ממנו – נוכל להתפנות לעסוק בהידוק הגבולות בבית וטיפול באפשרות של פינוק יתר.


אז מה עושים במקרה של חרדה?


קודם כל, חשוב שנבין שהילד לא שולט בזה. זה חזק ממנו. הוא לא יכול 'פשוט להתאפס על עצמו' או להתגבר לבד. הוא זקוק באמת לעזרה. הוא נמצא במצב פיזיולוגי שבו הוא חש צורך עצום להיות כל הזמן 'על מגדל השמירה'. כל הזמן במצב של דריכות. הורמונים של לחץ (כמו קורטיזול ואדרנלין) מופרשים ממוחו. הוא דרוך ושומר.


כדי לעזור לו עלינו לתת לו תחושה שאנחנו על המשמר. שאנחנו דרוכים, שומרים ומגנים עליו. רק כשיחוש כך, יוכל להרשות לעצמו להרפות ולרדת ממגדל השמירה הדמיוני עליו טיפס.

ואיך ניתן לו תחושה שכזו? על ידי שנעלה בעצמנו על מגדל השמירה הדימיוני. שזה אומר שנסכים, זמנית לבוא איתו, להיות לצידו כמה שהוא צריך ורוצה, בלי כעס ובלי הסברים רציונליים. למשל, כשהילד משחק לצידנו בסלון – אם נרצה לצאת מהסלון נגיד לו למשל: "יובלי, אני הולכת למטבח להכין ארוחת ערב, רוצה לבוא להיות לידי?" או "יובלי, אני הולכת לעבוד על המחשב, רוצה לבוא להביא את המשחק ולשחק לידי שם?". אם הילד אכן סובל מחרדות – הוא יאסוף את המשחק שלו שוב ושוב ויבוא איתנו מחדר לחדר לשחק לידנו. וכשהוא קורא לנו ורוצה שנבוא איתו (לחדר שלו, למקלחת או למטבח) נענה בחיוב, בלי להעיר לו שהוא כבר גדול ויכול לבד. ואם אני באמצע משהו, אוכל לומר לו: "בשמחה, אני רק שוטפת רגע ידיים וכבר באה איתך".


כך, למשך זמן מה, נעבוד קשה בללכת איתו ולהזמין אותו שוב ושוב כל מקום בבית. אבא ואמא הופכים, באופן זמני, להיות גיבורי העל ששומרים על הילד שלהם :)


אבא ואמא הופכים להיות גיבורי על


עם הזמן, הילד ישים לב (גם בחלקים הלא מודעים שלו) שאנחנו כל הזמן שם. שומרים. מגנים עליו. אומרים לו אם יוצאים מהחדר. ולאט לאט ירשה לעצמו להרפות מהדריכות ולרדת מאותו מגדל שמירה דמיוני.


זה יקח זמן.

ולפני שתתחילו – קחו את הילד באיזה רגע של יחד נעים. וספרו לו ששמתם לב שבזמן האחרון הוא מבקש מכם שתבואו איתו לכל מקום ושתישארו איתו ושהרבה פעמים הערתם לו על כך ונהיו ויכוחים סביב זה. ושהחלטתם שאתם לא רוצים לריב איתו יותר ושאתם סומכים עליו שהוא ירגיש לבד מתי הוא כבר לא זקוק לזה יותר ושמעכשיו פשוט תבואו איתו. זו שיחה שמספיק לעשות אותה פעם אחת. הוא שומע אתכם ומבין מצויין. ומעתה – רק תפעלו. בלי חפירות, נאומים והסברים. רק בואו איתו לכל מקום ותזמינו אותו איתכם ככל יכולתכם, עד שמוחו הקטן ילמד מהחוויה המעשית ויפנים שאבא ואמא שומרים עליו, שהכל מוגן ובטוח ושאפשר להרפות מהחרדה.

מעבר לזה, אם הילד מכרסם את שולי הבגדים - חפשו עבורו תחליף. יש היום נשכנים מיוחדים לילדים, שגם מעוצבים בצורות יפות ואפשר לענוד אותם כשרשרת או צמיד או להחביא אותם בילקוט ולהוציא כשיש צורך.


ובנוסף, כמובן, אני ממליצה בחום לחפש לילד טיפול רגשי אצל פסיכולוג שמתמחה בחרדות של ילדים.


בהצלחה!

כתבו לי

  • YouTube
  • Facebook

052-2215675

הקליניקה שלי ברחוב הרא"ה 130, רמת גן

(פינת לוחמי סיני).

לבחירתכם, יש גם אפשרות לטיפול אונליין
(בזום או בסקייפ או בשיחת וידאו).

© כל הזכויות שמורות לד״ר מיכל צוקר   |   עיצוב ובנייה: הרמוניה דיגיטלית לעסקים