מאמרים

לחיות ב'כאן ועכשיו'

אז מה דעתכם על מנו וניצן? אחד הזוגות המעניינים יותר בתוכנית 'חתונה ממבט ראשון'. הוא צרפתי שרמנטי, חכם וטוב לב והיא יפיפייה, חכמה ומאוד אמיצה. שניהם נותנים צ'אנס אמיתי ומנסים לצלוח את האתגר של תוכנית הריאליטי הזו, לייצר קשר זוגי רומנטי תוך 42 יום, בליווי פסיכולוגי משובח (ואת זה אני אומרת לא רק כי הפסיכולוגית שלהם, ד"ר יעל דורון, היא אחותי 😊).

בפרק האחרון פגשנו אותם כשחזרו מירח הדבש המתוק באיי סיישל. שם הייתה ביניהם רומנטיקה וקירבה. תענוג אמיתי. כשחזרו לארץ ניצן עברה לגור אצלו, והיה לה מאוד קשה. הדירה שלו נראתה לה כמו 'דירה של בנים'. לא מספיק נקייה, לא מספיק מקושטת. מנו הקפיד להיות לבבי כלפיה והציע לה שוב ושוב להרגיש כמו בבית, לצבוע, לקשט, להחליף רהיטים, כל דבר שיעזור לה להרגיש יותר בנוח.

מנו הוא בליין תל אביבי ידוע. יש לו המון חברים והוא רגיל לארח בדירתו לעיתים קרובות. כשהחברים באים הם מתגודדים בסלון ובמרפסת הגדולה, שותים, מעשנים ואוכלים פיצות שהוא מזמין. לניצן קשה ליהנות בערב הזה. היא משתדלת להיות חמודה אל כולם וגם יודעת לספר שכולם חמודים ונעימים ועדיין סובלת כשהערב מתארך אל תוך הלילה וכולם מעשנים בסלון.

כשהם יושבים לשוחח על המצב, ניצן משתפת את מנו בקושי שלה. למשקיף מן הצד נראה שכעת נוצר קונפליקט בין שני צדדים. בצד האחד ניצן – שרוצה שמנו יוותר על אירוח החברים שהיה רגיל אליו, שלא יעשנו בסלון, לא יזמינו פיצות ובכלל שיבואו פחות. מן הצד השני מנו – שלא רוצה לוותר על חיי הרווקות העליזים שלו. אבל תיאור הקונפליקט ככזה משטיח את הדיון. מצייר את ניצן ומנו כיריבים משני צדי המתרס של דיון דו ממדי, שבו יש שחור ולבן, צודק וטועה, רע וטוב, אשם וקורבן.

זה קורה הרבה פעמים בין בני זוג שנמצאים בקונפליקט. הדיון נהיה שטוח ונראה כאילו בני הזוג הם יריבים. אם הם מגיעים לטיפול זוגי, הם מבקשים מהמטפל או המטפלת שתעזור להם להבין מי צודק.


אבל האמת היא שאפשר להרחיב את ההתבוננות שלנו על המצב. ניצן ומנו מכירים בשלב הזה בערך שבוע. אולי קצת יותר. הם לגמרי שני זרים זה לזו, שמנסים לגור יחד. באופן טבעי אף אחד מהם לא מרגיש בטוח במעמדו הרגשי בלב האחר.

כשאנחנו לא בטוחים ביציבות הרגש של האחר כלפינו, אנחנו לא בטוחים שאנחנו מוערכים, אהובים, נחשקים ורצויים, קשה לנו לנהל שיח פתוח על נושאים כמו אירוח חברים, תדירות ואופן המפגשים החברתיים.

אם הוא ירגיש את הקרקע יציבה תחתיו, שהוא אהוב, מוערך, רצוי, נחשק – הוא יתגמש ויהיה לו קל יותר לוותר על החברים ועל העישון בסלון. אם היא תרגיש רצויה, אהובה, נחשקת, מוערכת – יהיה לה קל יותר לספוג עישונים בסלון.

כרגע, השיח הוא לגבי הכותרות: האם אנחנו שני רווקים בליינים ותוססים או זוג בשל ובוגר.

הבקשה מצידה: שהחברים לא יבואו כל כך הרבה פעמים בשבוע, שלא יעשנו בסלון, שלא נאכל פיצות ובירות, אלא נבשל ארוחות ערב.

הבקשה מצדו: שהחברים יבואו כמה שירצו, שנזמין פיצות ונאכל ג'אנק.

והאמת היא שזה לא החלום שלו וגם לא שלה. החלום של כל אחד מהם הוא שיהיה ביניהם נעים וקרוב ומדי פעם יבואו חברים ומדי פעם נבשל ומדי פעם נזמין פיצות.

ד"ר מיכל צוקר מלמדת על זוגיות מוצלחת

אם יורדים מהכותרות של החזון (כמה פעמים בשבוע יבואו החברים), ועוסקים בלאהוב – פתאום קל ללכת לקראת. וכשמתחילים ללכת לקראת האחר, מגלים שהוא כבר הולך לקראתנו, כמו במשפט המקסים שאמר ר' יהודה הלוי: 'בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך'.

וזה לא קורה רק לזוגות שמכירים שבוע וחצי. גם זוגות ותיקים נקלעים פעמים רבות למצב שבו הקרקע הרגשית מתחת רגליו של כל אחד מהם לא יציבה. הוא לא מרגיש מוערך, נחשק או רצוי והיא מרגישה לבד, כאילו לא רואים אותה ובוודאי לא אהובה ומוערכת. זוגות נקלעים למצב הזה כי לא לימדו אותנו איך לאהוב, איך לנהל מערכות יחסים משובחות ארוכות טווח, כאלה שלא נרגיש בהן לבד (לקריאה נוספת על המצב הזה ואיך אפשר להיחלץ ממנו היכנסו לכאן).

כשזה המצב, דיונים הופכים לוויכוחים, קשיים יומיומיים מסלימים לכעסים גדולים ונוצר מתח בין בני הזוג. וכשהם מנסים לשוחח על המצב – הדיון מצטייר כדיון שטוח של שחור ולבן, רע וטוב, ומתגבשת תחושה שצריכה להתקבל החלטה – או שהאחד יוותר או שהאחר.

כשזו רוח הדברים, יש נטייה לדון בכותרות של הקשר. למשל, במצב של מנו וניצן, לדון בשאלה האם מנו בשל לקשר זוגי או שהוא מתחפר בחיי הרווקות ובתחושת החופש, והאם ניצן מוכנה להקליל, להצטרף אליו לחיי הוללות צעירים ושובבים. השאלות הללו הן שאלות שעוסקות בכותרת של הקשר – האם זהו קשר זוגי בשל, בוגר, כבד? או שמא מדובר בשני רווקים עליזים?

דיונים בכותרות של הקשר לא באמת מאפשרים הקשבה לאדם במצבו הנוכחי. יתכן שניצן רוצה קשר בשל ובוגר בכותרות של הקשר, אבל מה בא לה שיקרה הערב? ומחר? בשבוע הקרוב?

ומנו? יתכן שהוא רוצה להשתולל וליהנות, אבל מה בא לו שיקרה הערב? ומחר? בשבוע הקרוב?

כשמחזירים את הדיון לשאלות שעסוקות ב'כאן ועכשיו' מתאפשרת הקשבה אמיתית לתשוקות האותנטיות של כל אחד מבני הזוג.


זוגות שמתלבטים בשאלה אם לפתוח את מערכת היחסים שלהם טועים הרבה פעמים ומנסים לנהל שיח על הכותרות של הקשר, מונוגמיה: כן או לא, במקום לשאול את עצמם בכנות - איך הם היו רוצים שיתנהל השבוע הקרוב. מה בא להם שיקרה, מה יכול לעזור להם השבוע, מה יכול להקל עליהם השבוע, אם קשה להם. כשעוסקים בשאלות של 'כאן ועכשיו' מתברר, בדרך כלל, שאין באמת מרחק גדול בין העמדות של שני בני הזוג.


נסו לשאול את עצמכם בכל שבוע מחדש – מה הייתם רוצים שיקרה בשבוע הקרוב? האם הייתם רוצים זמן לעצמכם? האם הייתם רוצים זמן זוגי? לצאת לבלות? להתכרבל בשמיכה על הספה בבית? ונסו לתכנן לעצמכם את השבוע הקרוב בהתאם לתשובות שעניתם.

בשבוע הבא – שאלו את עצמכם את אותן השאלות מחדש.

וכך, כשנהיה בני מאה ושתיים ונשב על המרפסת, נתבונן לאחור על חיינו, ונראה אם היינו כבדים או קלילים, האם התנהגנו כמו רווקים הוללים או כמו זוגות בוגרים ומיושבים בדעתם. הניסיונות שלנו כעת לבחור כותרת מתאימה לחיינו ולהתאים את עצמנו אליה הם מלחיצים וגם לא מאפשרים לנו לחיות בהקשבה לתשוקות האמיתיות שלנו. לחיות ב'כאן ועכשיו' במובן הזה – מאפשר לנו לחיות בהקשבה אמיתית לעצמנו.

נסו את זה בבית.


חולמים גם אתם להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה, התשוקה והאהבה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.

לקריאה נוספת על בעיות בזוגיות - היכנסו לכאן.