הילד שלכם מכרסם את הקצוות של הבגד? בוכה יותר מתמיד? מבקש שתישארו איתו? מבקש שתלוו אותו לשירותים או לחדר בשעות החשיכה? מבקש שתשבו לידו כשהוא נרדם? או אפילו לישון במיטה שלכם?
נראה שהילד שלכם סובל מחרדה. על חרדות אצל ילדים:
הרבה הורים כועסים על הילד, גוערים בו שהוא כבר גדול ומסוגל לבד. וחשים רגשות אשמה כששוב ושוב מוצאים את עצמם מלווים אותו, נשארים לידו, מאפשרים לו לישון במיטתם או עושים במקומו דברים שבעבר כבר עשה בעצמו.
חרדות אצל ילדים זה מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי.
אין טעם שננסה להסביר לילד שאין שום צורך לפחד. הסברים רציונליים, בהירים ככל שיהיו, לא יוכלו לעזור לילד להרגיע את עצמו. הילד זקוק לויסות רגשי. הוא צריך מכם עזרה.
זה נכון שיש בתים בהם הגבולות לא מוחזקים באופן ברור והילדים מתפנקים ולומדים שהם יכולים לבקש מההורים לעשות דברים שכבר עשו בעבר בעצמם. לפעמים אכן מדובר בפינוק (לקריאה בנושא הצבת גבולות -היכנסו לכאן). אבל אם הילד שלכם מכרסם את הקצוות של הבגד או אם יש לכם ספק שמא הוא אכן חרד באמת – לא תצליחו להחזיק את הגבולות, כי תחושו רגשות אשמה אל מול ההתנהגות של הילד – שתתפרש אצלכם כאותות מצוקה. לכן אני ממליצה בחום לסמוך על האינטואיציות ההוריות שלכם ולהניח, כרגע, שהילד סובל מחרדה. אם זה המצב – בואו ננסה לעזור לו. ורק אחרי שנשתכנע שאין כאן מצב פיזיולוגי של חרדה או שהחלמנו ממנו – נוכל להתפנות לעסוק בהידוק הגבולות בבית וטיפול באפשרות של פינוק יתר.
אז מה עושים במקרה של חרדות אצל ילדים?
קודם כל, חשוב שנבין שהילד לא שולט בזה. זה חזק ממנו. הוא לא יכול 'פשוט להתאפס על עצמו' או להתגבר לבד. הוא זקוק באמת לעזרה. הוא נמצא במצב פיזיולוגי שבו הוא חש צורך עצום להיות כל הזמן 'על מגדל השמירה'. כל הזמן במצב של דריכות. הורמונים של לחץ (כמו קורטיזול ואדרנלין) מופרשים ממוחו. הוא דרוך ושומר.
כדי לעזור לו עלינו לתת לו תחושה שאנחנו על המשמר. שאנחנו דרוכים, שומרים ומגנים עליו. רק כשיחוש כך, יוכל להרשות לעצמו להרפות ולרדת ממגדל השמירה הדמיוני עליו טיפס.
ואיך ניתן לו תחושה שכזו? על ידי שנעלה בעצמנו על מגדל השמירה הדימיוני. שזה אומר שנסכים, זמנית לבוא איתו, להיות לצידו כמה שהוא צריך ורוצה, בלי כעס ובלי הסברים רציונליים. למשל, כשהילד משחק לצידנו בסלון – אם נרצה לצאת מהסלון נגיד לו למשל: "יובלי, אני הולכת למטבח להכין ארוחת ערב, רוצה לבוא להיות לידי?" או "יובלי, אני הולכת לעבוד על המחשב, רוצה לבוא להביא את המשחק ולשחק לידי שם?". אם הילד אכן סובל מחרדות – הוא יאסוף את המשחק שלו שוב ושוב ויבוא איתנו מחדר לחדר לשחק לידנו. וכשהוא קורא לנו ורוצה שנבוא איתו (לחדר שלו, למקלחת או למטבח) נענה בחיוב, בלי להעיר לו שהוא כבר גדול ויכול לבד. ואם אני באמצע משהו, אוכל לומר לו: "בשמחה, אני רק שוטפת רגע ידיים וכבר באה איתך".
כך, למשך זמן מה, נעבוד קשה בללכת איתו ולהזמין אותו שוב ושוב לכל מקום בבית. אבא ואמא הופכים, באופן זמני, להיות גיבורי העל ששומרים על הילד שלהם :)
עם הזמן, הילד ישים לב (גם בחלקים הלא מודעים שלו) שאנחנו כל הזמן שם. שומרים. מגנים עליו. אומרים לו אם יוצאים מהחדר. ולאט לאט ירשה לעצמו להרפות מהדריכות ולרדת מאותו מגדל שמירה דמיוני. כך נוכל להתמודד עם חרדות אצל ילדים.
זה יקח זמן.
ולפני שתתחילו – קחו את הילד באיזה רגע של יחד נעים. וספרו לו ששמתם לב שבזמן האחרון הוא מבקש מכם שתבואו איתו לכל מקום ושתישארו איתו ושהרבה פעמים הערתם לו על כך ונהיו ויכוחים סביב זה. ושהחלטתם שאתם לא רוצים לריב איתו יותר ושאתם סומכים עליו שהוא ירגיש לבד מתי הוא כבר לא זקוק לזה יותר ושמעכשיו פשוט תבואו איתו. זו שיחה שמספיק לעשות אותה פעם אחת. הוא שומע אתכם ומבין מצויין. ומעתה – רק תפעלו. בלי חפירות, נאומים והסברים. רק בואו איתו לכל מקום ותזמינו אותו איתכם ככל יכולתכם, עד שמוחו הקטן ילמד מהחוויה המעשית ויפנים שאבא ואמא שומרים עליו, שהכל מוגן ובטוח ושאפשר להרפות מהחרדה.
ומה עוד נוכל לעשות במקרה של חרדות אצל ילדים?
מעבר לזה, אם הילד מכרסם את שולי הבגדים - חפשו עבורו תחליף. יש היום נשכנים מיוחדים לילדים, שגם מעוצבים בצורות יפות ואפשר לענוד אותם כשרשרת או צמיד או להחביא אותם בילקוט ולהוציא כשיש צורך.
אם הילד בהתקף חרדה - למדו אותו תרגילי נשימה שיכולים להרגיע. תוכלו להציע לו, למשל, לדמיין שבידכם האחת יש פרח עם ריח נפלא ולהזמין אותו לדמיין אתכם יחד איך אתם מריחים את הפרח ואגב כך שואפים מלוא הריאות אוויר, שאיפה עמוקה ואיטית. ואז לדמיין יחד שבידכם השנייה יש נר דולק. ולהזמין אותו לנשוף ולכבות את הנר הדמיוני. ושוב, לסירוגין, מריחים את הפרח ומכבים את הנר. לאט. כך נעודד את הילד לנשום נשימות איטיות ומרגיעות. אפשר לדמיין יחד משהו מרגיע. כשהבת שלי הייתה קטנה היינו מדמיינות יחד בועות או עננים בכל מיני צבעים. בהמשך יכולתי להשתמש במילת הקוד הסודית שלנו 'עננים סגולים' ושתינו ידענו שהכוונה לדמיין משהו נעים ולנשום לאט.
ובנוסף, כמובן, אני ממליצה בחום לחפש לילד טיפול רגשי אצל פסיכולוג שמתמחה בנושא חרדות אצל ילדים.
בהצלחה!
לקריאה על ביטחון עצמי בילדים - היכנסו לכאן.
לקריאה על התמודדות בזמן מלחמה - היכנסו לכאן.
חולמים להיות מדריכי הורים? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.