השינוי החברתי - הילד במרכז

להורים בעבר היה הרבה יותר קל.

ילדים פעם היו הרבה יותר ממושמעים וצייתנים. המשמעת הזו נבעה מפחד.

הורים היו מכים את ילדיהם מכות איומות והיה שקט. סדר היום של הבית לא סבב סביב הילדים. 

אמא שלי תמיד מספרת איך אבא שלה, שאהב מאד לקרוא, היה מקריא לה ולאחיה סיפורים ושירים שאהב.

הספרים מהם היה אביה מקריא להם היו בשפה גבוהה מידי עבורם וגם התכנים לא היו מותאמים לילדים. 

כשאבא שלה היה בבית, הילדים ידעו שצריך להיות בשקט ו"ללכת על קצות האצבעות".

כבוד לאבא ואמא התפרש אז כמשמעת צבאית ממש.

היום הילדים הם במרכז הבית.

צעצועים וספרי ילדים בסלון וסדר היום המשפחתי סובב סביב צרכי הילדים. המוזיקה שמושמעת בבית או ברכב המשפחתי היום כוללת את 'מיכל הקטנה' או את יובל המבולבל  ופחות רדיו, חדשות ותוכניות שיעניינו את ההורים.

​​

​​השינוי הזה כשלעצמו הוא לא רע, אם כי לעיתים מוגזם.

בהדרכת ההורים נלמד איך להחזיר להורים את הסמכות.

איך אפשר שהילדים יהיו אמנם במרכז, מבחינת תשומת הלב, אבל בו בזמן יכבדו אותנו, ידברו אלינו יפה והאווירה בבית תהיה נעימה.

נחפש גם את הדרך שבה גם להורים יש מקום בבית ובמשפחה.

ויתור על עצמנו 'למען הילדים' זו טעות נפוצה. הילדים לא זקוקים לכך שנוותר על עצמנו. אנחנו גם לא באמת רוצים ללמד אותם לוותר על עצמם. ההורים הם מודל לחיקוי. הילדים לומדים מההתנהגות של ההורים ומסיקים מכך מסקנות על העולם. חשוב שנעזור להם לגדול להיות אנשים שלא מוותרים על עצמם. אנשים שלא נשארים במקום שבו לא נעים להם ולא טוב להם. אנשים שמחים.

הדרך לעשות את זה היא להיות כאלה בעצמנו. לכבד את עצמנו.

להגשים את עצמנו ולהיות שמחים. בהדרכת הורים נלמד איך אפשר, בעדינות, לשלב בין הדברים.

לקריאה על הורות לגיל הרך - היכנסו לכאן.

חולמים ללוות הורים וללמד אותם איך להשיג את שיתוף הפעולה של הילדים? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.