top of page

מאמרים

הורות לגיל הרך

'אבא, תקשיב, תקשיב עכשיו לי

אם יום אחד יהיה לי ילד משלי –

אני אתן לו לרוץ יחף עם הרוח

ולבי האימהי יהיה אליו פתוח

גם אם ידבר לעננים הנודדים

ויהיה כל כך שונה משאר הילדים'  (נעם חורב)


רוב האנשים רוצים ילדים. חולמים על התלתל השובב, על גומת החן, על הידיים הקטנות, חולמים על החיבוק ועל התום. כשהחלום מתגשם ונולד הילד, רוב האנשים נבהלים. לא ממש מלמדים אותנו איך להיות הורים. ראינו את המודל של ההורים שהיו לנו, אבל גם אם הם היו הורים נהדרים המציאות כל כך השתנתה מאז. ההורות של פעם לא דומה בכלל להורות של היום.


עם הזמן אנחנו צוברים ניסיון בהורות והילדים הפרטיים שלנו מלמדים אותנו מה הם בעצם צריכים. הם בוכים כשהם רעבים או עייפים, הם בוכים כשקר להם, כשחם להם וכשהם משועממים, ואנחנו, ההורים, לומדים בהדרגה מה הצורך שמסתתר מאחורי כל סוג של בכי.

הגיל הרך. איך להיות הורים טובים?

לרוב ההורים יש סביבם בני משפחה וחברים שממהרים לייעץ, להעיר, להסביר ולפעמים גם להלחיץ. בישראל גם זרים גמורים ברחוב מעזים להעיר הערות ולהתערב כשרואים אמא או אבא עם תינוק בעגלה. יש הורים שנלחצים מההתערבות הזו של הסביבה. ההמלצה להורים טריים היא דווקא כן להקשיב לשלל העצות שהם מקבלים, אבל לנסות לזכור שבסופו של דבר ההחלטה היא שלהם, בכל עניין שקשור לילד או לילדה שלהם. כך אפשר לבחור שלא להילחץ, אלא להקשיב בנימוס, להודות לאדם שייעץ לנו על הכוונה הטובה ואחר כך לחשוב ביננו לבין עצמנו ולקבל החלטה לגבי ההתנהלות שלנו. אם תאמינו שאתם מסוגלים להתנהל כך – תגלו שלפעמים מגיעות גם עצות חכמות מהסביבה. תוכלו לבחור מה מבין כל העצות שקיבלתם מתאים לערכים שלכם ולמשפחה החדשה שאתם מקימים.


ויניקוט, הפסיכואנליטיקאי המפורסם שטבע את הביטוי הנהדר "אם טובה דיה" וגם את המושג "חפץ מעבר", דיבר על חשיבותו של התסכול האופטימלי. הוא אמר שילדים זקוקים לחוש תסכול במינון מסוים, כדי שיוכלו לגלות בתוך עצמם את כוחות ההתמודדות שלהם. אין צורך שנייצר בכוונה סיטואציות מתסכלות, החיים מייצרים אי נוחות באופן טבעי, אבל הורים טובים יחפשו את האיזון העדין שבו הילד יכול מדי פעם לפגוש מעט שעמום, לפגוש מעט אי נוחות. בשלב הזה הילד יוכל לגלות בתוך עצמו כוחות להתמודד עם הקושי, וגם רעיונות איך להתגבר על אי הנוחות. למשל, הקושי להירדם. כולנו מתעוררים מדי פעם במהלך הלילה, מסתובבים לצד השני, מסדרים מעט את השמיכה, לוקחים נשימה עמוקה ונרדמים מחדש. אנחנו יודעים לעשות את המהלך הזה בלי להזדקק לעזרה מאחרים. תינוקות לומדים שאמא או אבא עוזרים להם להירדם. עם הזמן אנחנו רוצים שהם ילמדו בהדרגה שהם מסוגלים לעשות את התנועה הזו ולהרדים את עצמם בחזרה גם כשהם מתעוררים באמצע הלילה. כדי שילד ילמד שהוא מסוגל להירדם בחזרה בכוחות עצמו הוא צריך רגע לפגוש את עצמו לבד בסיטואציה הזו. הורים שמזנקים אל המיטה שלו מיד כשהוא מתעורר לא מאפשרים לו לגלות שיש לו את היכולת לעשות את זה לבד. אני לא בעד להשאיר ילד בוכה לבדו, חשוב שניגש אליו ונציע לו נחמה, אבל מדי פעם, במהלך היום, כשהילד קורא להם כדאי שהורים טיפה יתמהמהו ויאפשרו "תסכול אופטימלי", כזה שלא יגרום לו ייאוש, אבל כן יאפשר לו לגלות בתוך עצמו את תעצומות הנפש שלו.

 

והנה טיפים נוספים שיכולים לעזור להורים טריים לייצר הורות מיטיבה לגיל הרך:


תביאו רכות  - לרוב ההורים זה בא באופן טבעי. רוב האנשים, כשהם פונים לילד קטן הם פונים בטון רך, לפעמים בטון מתיילד, מה שנקרא בלשון העם: "פוצי מוצי". יש הורים שמאמינים שחשוב לפנות אל הילד כאל אדם בוגר, גם כשהוא קטנטן. זה לגמרי בסדר כך או כך רק חשוב שתהיה שם רכות. גם מבוגרים זקוקים לרכות. ובוודאי ילדים צעירים. שימו לב שבשגרת היומיום שלכם בבית - תווי הפנים שלכם נינוחים, שהבעת הפנים רכה ושטון הדיבור שלכם לא נשמע כועס או תוקפני.


רדו לגובה העיניים – ילדים בגיל הרך הם נמוכים. הרבה פעמים אנחנו מרימים אותם על הידיים, אבל חשוב שלפעמים גם נרד לגובה העיניים שלהם ונהיה איתם שם. שבו איתם על השטיח, שחקו איתם כשאתם בגובה שלהם. אפשרו להם להרגיש לפעמים בגובה העיניים שלכם ולא רק להביט עליכם מלמטה. עבור רוב ההורים ההצעה הזו מאוד טבעית וקלה, אבל יש הורים שלא עושים את זה בכלל. כדי ליצור קשר קרוב עם הילדים אין צורך בהפקה גדולה, בהליכה ללונה-פארק או בנסיעות לחו"ל. ילדים זקוקים לנו שנשב איתם על השטיח, נשיר איתם שיר, נשחק איתם בבובות או במשחקי דמיון. פעולות בגובה העיניים של הילדים.

 

אל תגזימו בצעצועים – בהרבה בתים ילדים מקבלים הרבה יותר מדי שפע חומרי. יש חדרי ילדים שנראים כמו סניף של שילב, המון צעצועים, טושים וצבעים, פאזלים וספרי ילדים. מצד אחד זה נהדר שאנחנו חיים בחברת השפע וילדים זוכים להיחשף למשחקים מקדמים וליהנות מכל העניין. אבל עודף שפע מקשה על הילדים ללמוד להעריך את מה שיש להם. סבתא שלי תמיד סיפרה שבילדותה הילדים שהצטיינו וזכו בפרסים קיבלו בתור פרס שני זיתים. היא זוכרת שזה היה מרגש מאוד לקבל זית. אז כמובן שאנחנו לא רוצים לגדל את הילדים שלנו בתנאי מחסור שיגרמו להם להתרגש מזית, אבל גם הקיצוניות השנייה היא בעייתית.


אם הילדים סובלים מהפרעת קשב – זה אפילו עוד יותר חשוב להימנע מעודפי הצעצועים בחדר. הצבעוניות המוגזמת יוצרת "רעש" בעיניים. הרעש שבחוץ מגביר את הרעש שיש לילדי הפרעות קשב בתוך ראשם, הרעש של המחשבות. יקל עליהם אם הסביבה תהיה פחות גדושה.


גייסו סבלנות - זה לוקח זמן עד שילדים בגיל הרך לומדים ללכת, עד שהם לומדים לדבר, עד שהם לומדים לאכול לבד בכפית. ילדים בגיל הרך רוצים לשמוע שוב ושוב את אותו הסיפור או השיר, רוצים לשחק שוב ושוב באותו משחק, לצחוק שוב ושוב מאותו פרצוף מצחיק. זה דורש סבלנות.

 

תנו מילים לחפצים וגם לרגשות – יש הורים ששותקים כשהם עם הילדים. אם חשוב לכם שהילדים ילמדו מהר לדבר ויעשירו את השפה שלהם, וגם ירגישו שהם בקשר איתכם - דברו איתם. ספרו להם מה אנחנו עושים עכשיו, תנו שמות לדברים שסביבכם. דברו איתם. שלבו בדיבור שלכם גם רגשות, כדי שילדים יכירו את השמות של הרגשות השונים. כשילד בגיל הרך מרגיש כעס, עצב או שמחה, חשוב שהוא יכיר את המילה המתאימה לכל רגש ויוכל בהמשך לספר לנו גם במילים מה הוא מרגיש.


שחקו איתם – ילדים, בכל גיל, זקוקים שנתעניין בעולמם. בגיל עשר נוכל להתעניין במשחק המחשב שהילד משחק או בסרטונים שהוא רואה בטיקטוק. בגיל הרך נוכל לשחק איתם בקוביות, בבובות, במשחקי קוקו או לשיר איתם שירים. תנו לילדים הרגשה שהם לא משעממים אתכם ושאתם שמחים להיות בחברתם.

איך לייצר הורות טובה בגיל הרך

אל תחששו משעמום – המון הורים מפחדים משעמום. הם מנסים לעניין את הילד כל הזמן בכל מיני דברים ולא מניחים לו לרגע. האמת היא ששעמום זה לא דבר כל כך רע. כשילד מתחיל להשתעמם הוא מגלה שיש לו דמיון. הוא מגלה שהוא יכול בכוח המחשבה להמציא רעיונות, לחשוב מחשבות ובעיקר להרגיש רגשות מכל קשת הרגשות שלו וכך לעניין את עצמו מבפנים. חשוב שנאפשר לילדים מדי פעם קצת לפגוש את עצמם.


בהמון בתים הילד נמצא במסגרת עד ארבע או חמש ואז הולכים לחברים או לגן שעשועים או לחוג וכך למעשה לא נמצאים לרגע לבד. כדאי לייצר במהלך השבוע גם זמנים של כלום. זמנים שבהם אנחנו משחקים על השטיח, אנחנו בבית. הילד פוגש לרגע את אחיו או אחותו, ואת הוריו. כשהילדים שלי היו קטנים קראתי לזה "לבהות בקיר" והילדים ידעו מדי פעם שיש ימים שבהם התכנון הוא "לבהות בקיר", שזה אומר שאנחנו חוזרים מהגן ולא הולכים לחברים או לחוגים, אלא נשארים בבית. בימים האלה שיחקנו על השטיח במשחקי דמיון, בילינו יחד וגם כל אחד יכול היה שיהיה לו רגע שקט לעצמו.

 

נהלו סדר יום – אם חשוב לכם להקנות לילדים שלכם בטחון, סדר יום הוא אחד הכלים המרכזיים שיכולים לאפשר את זה. תארו לעצמכם איך הייתם מרגישים אם הייתם קמים בבוקר ולא יודעים בכלל מה מתוכנן לכם בהמשך היום. בכל כמה זמן היה מישהו בא ומעביר אתכם מהפעילות שעסקתם בה לפעילות אחרת, ללא שום הכנה מוקדמת. זה מאוד לא נעים ומייצר חרדה. ילדים קטנים לא יודעים בדרך כלל מה צפוי לקרות. מביאים אותם אל הגן, לוקחים אותם מהגן והם מגלים תוך כדי תנועה מה יקרה בהמשך היום. הורים שרוצים להקנות לילדים רוגע ותחושת בטחון מייצרים עבורם סדר יום קבוע. סדר היום יכול לכלול למשל ארוחת ערב בשעה פחות או יותר קבועה, מקלחת ואז טקס שינה שכולל סיפור לפני השינה או שיר או ליטוף וחיבוק.

זה לגמרי בסדר שיהיו ימים בהם נצא מהשגרה, בעקבות אירוע משפחתי או מכל סיבה אחרת, אבל חשוב שבשגרת היומיום יהיה לנו סדר יום קבוע. בהרבה בתים אין סדר יום כזה.

 

הקדימו את שעת השינה – כולנו זקוקים לשינה. בגיל הרך ילדים זקוקים להרבה יותר שעות שינה מאשר מבוגרים. השינה חשובה להתפתחות המוח ובהמון בתים בישראל ילדים לא מקבלים מספיק שעות שינה רציפה.

מבוגר שלא הולך לישון כשהוא עייף - ירגיש יותר ויותר לאות, הוא יהיה איטי יותר ועיניו יעצמו. אצל ילדים בגיל הרך קורית תופעה הפוכה, כשהם "עוברים את השעה" משתחרר בגופם אדרנלין והם נהיים קופצניים, אנרגטיים ורחוקים עוד יותר מלהצליח להירדם.

לכן כדאי, בשגרת היומיום, להקדים את שעת ההליכה לישון ולא להגיע למצב שבו הילדים "עוברים את השעה". אם לוקח לכם זמן רק לארגן את הילדים בארוחת הערב, המקלחת וטקס השינה – נסו להקדים את תחילת התהליך וארגנו ארוחת ערב בשעה מוקדמת יותר.

 

וכשנולד הילד השני – בואו סקרנים – כשנולדה איילת, הבת השנייה שלי, הייתי בטוחה שאני כבר יודעת להיות אמא. היה לי כבר ניסיון של שנתיים וחצי באימהות לבן הבכור שלי – עמית. ידעתי כבר לחתל, להניק, לקפל את העגלה ולהכניס אותה לרכב. הרגשתי מנוסה. כשאיילת נולדה לקח לי זמן להבין שהיא לגמרי אחרת והיא זקוקה ממני להורות אחרת. כל ילד זקוק שניגש אליו אחרת. יש ילדים שזקוקים שנרים אותם יותר על הידיים, אחרים זקוקים דווקא שנניח להם לשכב במיטה לבדם. כל הילדים זקוקים למגע ולהתייחסות, אבל ילדים שונים זקוקים לזה במקצב אחר ובאופן אחר וחשוב שנקדיש תשומת לב להבדלים ונִלמד את הילדים שלנו ונאפשר להם ללמד אותנו באיזה אופן הם צריכים שנאהב אותם.

הורות לילדים בגיל הרך היא מאתגרת ומתישה, אבל היא גם מרגשת ומשמחת, אז אל תשכחו גם ליהנות מכל העניין 😊

נסו את זה בבית.


לקריאה על - איך להכין להולדת אח חדש - היכנסו לכאן.


גם אתם חולמים להיות מטפלים? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על קורס הייעוץ הזוגי - היכנסו לכאן 

לפרטים על הקורס לייעוץ משפחתי - היכנסו לכאן.

Comentários


bottom of page