מאמרים

עונשים - כן או לא?

"לך לחדר שלך ותחשוב טוב טוב על מה שעשית". מכירים את זה? מי מאיתנו, ההורים, לא מצא את עצמו במצב הזה? אחרי שהסברנו כבר אלף פעם? 'למה הוא שוב עושה לי את זה?' ואז אנחנו מענישים. לוקחים מהם את הסלולרי או את האייפד, לא מרשים להדליק טלויזיה או ללכת למסיבה או לחוג שהם רצו.


אבל האמת היא שעוד לא נולד הילד ששלחו אותו לחדר 'לחשוב טוב טוב על מה שעשה' והוא ישב שם וחשב: 'באמת התנהגתי לא יפה. מחר אני אהיה ילד טוב'. זה אף פעם לא מה שקורה. ילדים ששולחים אותם לחדר בדרך כלל חושבים מחשבות כמו 'אף אחד בעולם הזה לא מבין אותי' או מחשבות כמו 'אני עוד אראה לה מה זה'. אם הילד בן ארבע זה עוד יכול להישמע לנו חמוד, אבל יום אחד הוא יגדל להיות בן 15, ואנחנו הרי לא רוצים שבסיס היחסים איתו יהיה כזה.

וביננו, אם לומר את האמת, מי מאיתנו יכול שבוע שלם בלי טלויזיה? זמן המסך שלהם מעלה בנו רגשות אשם, אבל גם נותן לנו רגעי חסד מתוקים של שקט מבורך. לכן רובינו מענישים ואחר כך מתחרטים ולא עומדים בעונש שאנחנו עצמנו הטלנו. וגם אם עומדים בו – הוא יכול להשיג לנו שקט לשעה או שעתיים. הוא לא באמת פתרון יעיל. למחרת או כעבור שבוע – נמצא את עצמנו בסיטואציה דומה.

איך שלא נסתכל על זה, עונש הוא אקט משפיל. הוא כוחני. הוא מעביר לילד מסר שכוחנות מנצחת. ושאנחנו חזקים ממנו. כרגע זה אולי נכון. אנחנו במובנים רבים חזקים ממנו היום, אבל היחסים שאנחנו רוקמים איתו, באופן הזה, הם יחסים של כוחנות ומלחמה.


ואם כל זה לא מספיק, העונש גם מונע מהילד להתמודד עם התוצאות האמיתיות של המעשה הרע שעשה. נניח שהילד דיבר אלינו לא יפה. התוצאה האמיתית של המעשה היא שנפגענו. תפקידנו כהורים להכין את הילד לעולם האמיתי. כשהוא יגדל, אם ידבר ככה אל חברה שלו – היא תעלב נורא. ולא סביר שהיא תיקח ממנו את האייפד. תפקידנו להראות לו איך זה נראה כשאנחנו נעלבים.


כשאני נעלבת אני עצובה, מסתגרת, מתרחקת. אני לא רוצה לשחק או לבלות עם מי שהעליב אותי. כמובן, בהתאמה לגיל, אם הילד בן 5 לא אעשה לו ברוגז של יומיים. אבל יכול להיות שבשעה הקרובה לא ארצה לשחק בקלפים, אלך להכין לעצמי קפה ואהיה עצובה ומכונסת בעצמי. נשמע מותאם?


ואין צורך לנאום ולחפור לו חפירות. הוא מבין מצויין. הוא לא באמת רוצה לגרום לי להיות עצובה. אם יצליח להרגיש שאני עצובה, הוא יצטער באמת שכך התנהג וינסה להתאפק בפעם הבאה.


הנה קטע מהרצאה בפני הורים בגן ילדים בחולון - על עונשים:


כתבו לי

  • YouTube
  • Facebook

052-2215675

הקליניקה שלי ברחוב הרא"ה 130, רמת גן

(פינת לוחמי סיני).

לבחירתכם, יש גם אפשרות לטיפול אונליין
(בזום או בסקייפ או בשיחת וידאו).

© כל הזכויות שמורות לד״ר מיכל צוקר   |   עיצוב ובנייה: הרמוניה דיגיטלית לעסקים