מאמרים

'אם היה אכפת לו ממני - הוא לא היה מתנהג ככה!'


האחר הוא אחר

בחמישי בערב גיא כבר ידע שהסופ"ש הזה לא ייגמר בטוב. כשיעל הודיעה לו שהיא רוצה שהוא יבוא איתה אל ההורים שלה למחרת בצהריים, הוא ידע שיהיה שם נחמד וכמובן שהוא הסכים מיד, אבל זכר שהם צריכים עוד להספיק קניות בסופרפארם ובערב הם הזמינו חברים, כך ששוב הניקיונות של הבית יצטרכו להידחות לשבת. 'זה תמיד קורה לנו' הוא הסביר לי בפגישה 'כל השבוע אנחנו עובדים כל כך קשה, חוזרים מותשים בערב ואין זמן להגיע לזה בכלל. אם אני מסיים עם הניקיונות בשישי, אני יודע שנוכל להיות יחד בשבת, אבל זה שוב לא ילך השבוע'. גיא מספר שהוא בלחץ מהסיפור הזה כל שבוע מחדש. מרגע שמגיע הביתה בחמישי הוא יודע שיהיה ריב סביב הנושא הזה. חשוב לו הניקיון של הבית, הוא מוכן לעשות את זה בעצמו, אבל יודע שאם זה נדחה לשבת – היא תרצה בבוקר שהם יתכרבלו עד מאוחר במיטה, אחר כך היא תרצה שילכו לבלות והוא שוב ימצא את עצמו נאלץ להגיע לזה רק במוצאי שבת. 'אם רק היה אכפת לה ממני – היא הייתה מפנה לזה זמן בתחילת הסופ"ש' הוא חושב ומתכנס בתוך עצמו. יעל לא מבינה למה זה כל כך חשוב לו 'מה הסיפור אם נדלג פעם אחת על הניקיון של הבית?' היא שואלת, 'אם באמת היה אכפת לו ממני,' היא ממשיכה, 'הוא לא היה עושה מזה כזה עניין ובטח לא היה לוחץ עלי להביא מישהו שינקה את הבית'. כלכלית הם דווקא יכולים להרשות לעצמם את זה, אבל יעל לא מרגישה נוח עם כניסה של מישהו זר אליהם הביתה.


אז מסתבר שהאחר הוא אחר. ליעל חשובה הפרטיות שלה וקשה לה להכניס זרים הביתה ולגיא חשוב הניקיון וקשה לו לדלג על זה, גם אם זה רק מידי פעם.

האחר הוא אחר

אחד הדברים המבאסים בתהליך ההתבגרות שלנו הוא ההבנה ש'האחר הוא אחר'. סביב גיל שלוש רוב הילדים עדיין מאמינים שאצל כולם החיים נראים מאד דומים לחיים שלהם. כשהבת שלי הייתה בגן שמעתי אותה פעם מנסה להרגיע את החברה שלה: 'אל תדאגי, עוד מעט תגדלי עוד קצת ואז גם לך יוולד אח בכור'. הסדקים הראשונים בתיאוריה שאומרת שאצל כולם החיים דומים, נוצרים כשלחברה הטובה בגן באמת אין אח גדול או שיש אצלה כלב ואצלנו חתולה וכך, בהדרגה, מחלחלת ההבנה המצערת שהאחר הוא אחר. כשאנחנו גדלים אנחנו מגלים שזה נוגע בעוד ועוד תחומים של החיים. יש בזה משהו נפלא – אנשים אוהבים להגיד שאם כל האנשים בעולם היו בדיוק אותו הדבר היה פה מאד משעמם. וזה כנראה נכון, אבל כשאנחנו מנסים לגור יחד, זה שהאחר הוא אחר - לפעמים זה עלול להעיק.

כי האחר – יש לו מקצב אחר משלנו, ונוח לו בטמפרטורה שונה ואולי הוא מעדיף לסגור את החלון כשאנחנו דווקא רוצים לפתוח? ואולי יש לו שעון ביולוגי אחר משלנו, אולי אנחנו טיפוסים של בוקר והוא מהינשופים? אלה שדווקא בערב מתמלאים אנרגיה ורוצים לנהל שיחות אל תוך הלילה או לצאת לבלות ובבוקר – אין עם מי לדבר? ואולי הוא דווקא אוהב גם בימי חופשה לזנק מהמיטה מוקדם בבוקר ולצאת לטייל ואנחנו אוהבים להתכרבל בשמיכה עד מאוחר? ואולי הוא מאלה שחייבים לדייק ולהגיע בזמן לכל מקום ואנחנו צריכים זמן התארגנות ממושך ומלחיץ אותנו לעמוד כך בזמנים?

האחר הוא אחר - גם כשלא רואים את זה מבחוץ

ויש גם הבדלים בסגנון ההתנהלות של האחר מול קולגות שלו. אולי הוא שונה מאיתנו גם באיך שהוא מפלס את דרכו אל הצמרת – האם הוא דורש את המגיע לו מול הבוס באותה עוצמה ובאותו האופן שבו אנחנו היינו עושים את זה? ובסגנון ההורות שלו – אולי הוא שונה מאיתנו באיך שהוא מגיב כשהילדים רבים? ואולי הוא גם אחר באיך שהוא שומר על קשר עם חברים בחייו? או במידת הפתיחות שלו מול הוריו ואחיו? וכמובן פערים בסוגיות של נקיון הבית?

זוגות שנמצאים במשבר בזוגיות יספרו בטיפול הזוגי גם על ההבדלים האלה, בסגנון, בהתנהלות והרבה פעמים יגידו שהם מבינים שהפרטנר הוא אחר וזה עדיין מכאיב ופוגע וגורם להם לחשוב ש'אם רק היה אכפת לו ממני הוא לא היה מתנהל ככה'. אבל האמת היא שהאחר הוא אחר וגם אם מאד אכפת לו מכם הוא לא תמיד יכול להתנהל כפי שהייתם רוצים שיתנהל.

האחר הוא אחר. ואם אנחנו רוצים לחיות יחד עם מישהו אחר, חשוב שנקבל את זה שהוא אחר מאיתנו ולא נמהר להסיק מכך שלא אכפת לו או שהוא לא הוגן כלפינו. אם נוותר על הכעס, נוכל יחד לחפש את הדרך שבה גם הוא וגם אנחנו נרגיש טוב בבית המשותף שלנו.

נסו את זה בבית.





כתבו לי

  • YouTube
  • Facebook

052-2215675

© כל הזכויות שמורות לד״ר מיכל צוקר   |   עיצוב ובנייה: הרמוניה דיגיטלית לעסקים