הצבת גבולות לילדים – בלי רגשות אשמה

"אני פשוט לא מסוגלת להגיד לה 'לא'," משתפת אותי אמא לילדה בת שלוש, "אני מפחדת שהיא לא תאהב אותי.""עליי הן מטפסות כל היום," אומרת אמא לשלוש בנות, "אבל כשאני מנסה לעצור אותן אני מרגישה שאני אמא לא טובה. אולי אפילו מזניחה."

הורים רבים מתקשים להציב גבולות לילדים – לא כי הם לא יודעים מה חשוב להם, אלא כי הם חוששים שזה יכאיב לילד, שיגרום לתסכול או לתחושה שהוא לא אהוב. אבל הצבת גבולות, כשנעשית בעקביות ובלי כעס, היא מתנה, לא עונש. היא מעניקה לילדים ביטחון, אמון, תחושת יציבות והבנה שיש מי ששומר עליהם – גם כשהם לא יכולים עדיין לשמור על עצמם.

הצבת גבולות לילדים - זה לא עונש, זו מתנה

הורים רבים מבלבלים בין גבולות לכללים. כללים הם אמירות כמו: "אצלנו בבית לא מרביצים", "רק ממתק אחד ביום", או "בלי מסכים בזמן הארוחה". כללים מצריכים שיתוף פעולה. וילדים לא תמיד משתפים פעולה. גבול, לעומת זאת, צריך להיות מנוסח כך שהוא יהיה משהו שההורה יכול לשמור גם אם הילד לא משתף פעולה. הילד, למשל, יכול לבחור לצעוק או לבכות, לכן הגבול לא יכול להיות 'אל תבכה'. אבל אם אמרתי שלא נעים לי כשהוא מיילל אז אני יכולה לבחור להתרחק מהסיטואציה כשזה קורה ואז הגבול הוא שאני לא נשארת במקום שבו לא נעים לי. והגבול הזה נשמר. 'מותר לקחת מהמגירה רק ממתק אחד' זה כלל והילדה יכולה לבחור אם לשמור עליו או לא. אבל אני יכולה להחליט שהמגירה תהיה נעולה או שאני לא קונה עוד ממתק וזה גבול שרק אני יכולה לחצות אותו. 'תקשור את חגורת הבטיחות' – זו בקשה, הילד יכול לשתף איתי פעולה או לא. אבל 'אני לא נוהגת אם יש ברכב מישהו לא קשור' זה גבול. אף אחד, חוץ ממני, לא יכול לחצות אותו. נסחו את הגבולות כך שהם יהיו עליכם ולא על הילדים ואז תגלו שאין אפשרות לאף אחד אחר לחצות לכם אותם.

חינוך הוא בדוגמה אישית

אמא של נויה מספרת לי שנויה מטפסת עליה שוב ושוב, כשהיא באמצע שיחה בטלפון או סתם נחה. "לפעמים זה נעים לי," היא אומרת, "אבל הרבה פעמים זה כבר מוגזם. ובכל זאת, אני לא מצליחה לעצור את זה". כשאני מציעה לשרטט גבול – היא עונה: "אבל אני רוצה להיות אמא שכיף איתה, לא כזו שכל הזמן אומרת לא". והשאלה היא – איזו אמא נויה באמת צריכה? כזו שמבטלת את עצמה כדי לא לאכזב? או כזו שתראה לה שאפשר להגיד "לא" – באהבה?כשאמא של נויה נשארת לשבת אחרי שהבהירה שזה לא נעים לה – מה נויה לומדת ממנה? אם אמא של נויה תעז, בעדינות,  להוריד אותה ממנה או תקום מהספה – בלי כעס, בלי דרמה – נויה תלמד מסר חינוכי חשוב לחיים: שאני לא נשארת במקום שלא נעים לי בו. אחרי שהיא קמה, אמא של נויה יכולה לחייך אל נויה ולהזמין אותה לשחק איתה. נויה לא בעונש. אבל הגבול (אני לא נשארת איפה שלא נעים לי בו, ולא נעים לי שמטפסים עליי) נשמר. יום אחד נויה תהיה נערה ואחר כך אישה ואנחנו רוצים שהיא תפנים ותדע לא להישאר במקום שבו לא נעים לה להיות. חינוך הוא בדוגמה אישית. כדי שנויה תלמד לשמור על עצמה – אמא של נויה צריכה כעת לשמור על עצמה ולקום מהספה אם לא נעים לה כשמטפסים עליה. בלי כעס, בהמון אהבה. נויה לא בעונש ואמא שלה יכולה כעת להציע קירבה באופן שכן יתאים לה, אבל בלי להישאר לשבת כשקורה שם משהו שלא נעים לה.

הצבת גבולות לילדים - מתכון לביטחון ורוגע

כשיולי נולדה אמא שלה הבטיחה לעצמה שיולי לא תחווה לעולם תסכול. היא מקפידה לגשת אליה ברגע שיולי משמיעה קול. היא מקפידה לנסות להגיב אליה תמיד, להיות שם עבורה כל הזמן. כשאני משוחחת איתה על כך שדרך תסכול אנחנו צומחים, היא מספרת לי על מחקרים שקראה על ילדים בבתי יתומים במזרח אירופה. שם לא ניגשים אל הילדים הללו שעות ארוכות והם למדו שלא לבכות. אמא של יולי חוששת שיולי תחווה נטישה בדומה לילדי בתי היתומים אם היא לא תיגש אליה ותתן מענה מיידי. אבל האמת היא שילדים צריכים לחוות תסכול במידה הנכונה. ויניקוט, הפסיכואנליטיקאי המפורסם, קרא לזה "תסכול אופטימלי" – כזה שהוא גדול מספיק כדי לאתגר ולעודד התפתחות, אבל לא גדול מדי כדי לשבור. ילד שלא חווה תסכול לעולם – לא לומד להתמודד ולא בונה חוסן. גבולות לא נועדו לדכא את הילד – אלא לחזק אותו. להראות לו שיש מבוגר אחראי שאפשר לסמוך עליו. שיש חוקיות בעולם. שיש הגנה. ילדים שחיים בבית שיש בו גבולות מרגישים בטוחים יותר.

ניסיתם פעם לשחק כדורגל על הגג? זה עלול להיות מסוכן ומפחיד, אבל אם יש גדר מסביב, אנחנו מוגנים ויכולים להתרוצץ על הגג בחופשיות. גבולות מאפשרים לנו חופש.

להציב גבולות בלי להילחם ובלי להיעלם

הצבת גבולות לא דורשת עונשים, לא כעס, ולא עימות. היא דורשת בהירות, עקביות, ורוגע. עונשים הם לא כלי יעיל להחזקת גבולות. עובדה שהורים מענישים שוב ושוב על אותן התנהגויות שממשיכות וחוזרות על עצמן. עונשים גם מקלקלים את היחסים עם הילדים (לקריאה נוספת על עונשים לילדים היכנסו לכאן).

אז איך עושים את זה? איך מציבים גבולות באהבה?

• נסחו לעצמכם את הגבול. זכרו – גבול זה משהו שאנחנו קובעים על עצמנו, לא על אחרים. ואז רק אנחנו יכולים לחצות אותו או לשמור עליו.

• בחרו גבולות שיש לכם יכולת וחשק להחזיק. לא על כל דבר נרצה לריב עם הילדים. המון הורים אומרים לילדים 'לא' לפני שבכלל חשבו על העניין. וכשהילד מגיב בבכי ובתסכול הם נכנעים ומסכימים בסופו של דבר. אם זה מה שקורה - מוטב שתסכימו מיד בהתחלה. בחרו מהם הדברים שעליהם אתם לא מוכנים לוותר ושם ה'לא' שלכם יוכל להחזיק מעמד.

• שימרו על הגבולות בעקביות – בלי כעס. אם הילד בוכה או מתוסכל תוכלו להציע חיבוק והמון אמפתיה. אולי תוכלו להציע משהו אחר שאותו אתם כן מרשים במקום מה שאסרתם? זכרו, אנחנו לא במלחמה עם הילד והילד לא בעונש. אנחנו רגועים ושלימים עם ההחלטה לגבי הגבול שהצבנו וכעת אנחנו פנויים להיות אמפתיים וסבלניים, עד שהילד יצליח לאסוף את עצמו ולהירגע. אל תצפו שהילד יגיב בשמחה ובקבלה של הגבולות החדשים. ייקח זמן עד שהוא ילמד שאתם ברורים ושבחרתם להחזיק גבולות בבית. הבכי שלו – זו לא מצוקה. זו שפה. זו דרכו לומר לכם שהוא לא מרוצה ממה שקורה. זכרו להיות אמפתיים ולא לכעוס בחזרה. היו סבלניים ותנו לו לגלות שהוא מסוגל להתגבר על הקושי ולהירגע.

• זכרו: הילד שלכם לא צריך הורה שמוותר על עצמו – אלא הורה שהוא יכול לסמוך עליו, הורה שמילה שלו זו מילה. הורה שמשרה בטחון.

אם אתם מרגישים שאתם מתקשים להציב גבולות, או מוצאים את עצמכם שוב ושוב מוותרים – אתם לא לבד. זה לא אומר שמשהו בכם לא בסדר. זה רק אומר שיש מקום ללמוד. בואו להדרכת הורים ונחפש יחד את הדרך להצבת גבולות באהבה.

אם עדיין קשה לכם לומר לילדים שלכם 'לא' - היכנסו לקרוא איך לומר 'לא' בלי לקלקל את היחסים, במאמר:

'כשסוגרים דלת - פותחים חלון או איך אומרים לא'.

נסו את זה בבית.

והנה שאלות נפוצות שהורים שואלים לגבי גבולות (לחצו על החץ הקטן מימין, לקריאת התשובות):

האם הילדים יאהבו אותי אם אציב גבולות ברורים?

מה עליי לעשות כדי שהילדים ישמרו על הגבולות שהצבתי?

מה ההבדל בין גבול לבין בקשה?

איך כדאי להגיב אם הילדים לא שומרים על הגבולות שהצבתי?

טיפ נוסף בנושא הצבת גבולות לילדים בסרטון הבא:

גם אתם חולמים ללוות הורים? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי) - היכנסו לכאן.

לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן