האם הבן שלך מנהל לו"ז כמו של ביבי?
- ד״ר מיכל צוקר
- 21 במרץ
- זמן קריאה 4 דקות
איך נראה לו"ז שבועי של הבן שלך? (או הבת) האם הוא עמוס כמו לו"ז של ראש ממשלה? בהמון בתים של ילדים בגילאי גן או תחילת בית ספר יסודי מתנהל סדר יום עמוס וגדוש לעייפה. הילדים נמצאים במסגרת החינוכית (גן או בית ספר ואחר כך צהרון) עד ארבע או אפילו חמש אחר הצהריים. עבור הרבה ילדים זה כשלעצמו קשוח. שמונה שעות של לחץ חברתי, של המולה סביבם, של רחש בלתי פוסק. לאחר המסגרת, במקום להגיע הביתה למנוחה יש להם חוגים או שההורים לוקחים אותם לחברים או לגן השעשועים. ילדים מגיעים הביתה בשבע או שמונה בערב.
כשילד מתנהל בסדר יום שבועי כזה – הוא זוכה למעט מאוד זמן עם עצמו וגם למעט מאוד זמן איכות עם אמא, עם אבא ועם האחים שלו. אחר כך הורים מתפלאים למה הילד לא מוכן ללכת לישון או מתעורר באמצע הלילה או לא משתף פעולה עם טקס ההליכה לישון? הוא מתגעגע אליכם. הוא לא הספיק לפגוש אתכם כמעט בכלל.
גם את עצמו הוא לא הספיק לפגוש. זמני שקט של אדם עם עצמו עלולים להיחוות כזמני שעמום. המון אנשים מפחדים משעמום. 'אמא, משעמם לי' זו תלונה שלהרבה הורים קשה מאוד לשמוע. אבל האמת היא שיש גם צדדים חיוביים בשעמום. כשהילדים משועממים הם יכולים לעשות סדר במחשבות שלהם והם פוגשים את הדמיון שלהם ומפתחים יצירתיות. חלק עצום מהיצירות הגדולות של האנושות נוצרו מתוך שעמום. אל תחששו מזה.
כשהילד שלכם מתלונן שמשעמם לו – יתכן שלא באמת מדובר בשעמום. הרבה ילדים טועים וטוענים שהם משועממים כשבעצם הם חשים רגש שהם לא יודעים לקרוא לו בשם, כמו תסכול או עצב. אבל גם אם באמת משעמם לו – תוכלו להזמין אותו לחשוב אתכם יחד מה יכול היה להיות מעניין עבורו עכשיו או להניח לו למצוא עבור עצמו.
ומה עם מפגשים שלו איתכם? איזה אחוז מהזמן שיש לילד שלכם ביממה הוא פוגש בו אתכם? אם ניקח 24 שעות שיש ביממה, מתוכן שמונה שעות עברו במסגרת, תשע או עשר שעות של שינה, שעת בוקר שהיא כולה התארגנויות ולחץ של זמן, שעת ערב שהיא כולה התארגנות לשינה. כמה זמן נשאר לנו? שלוש שעות? ארבע? כמה זמן נשאר לנו באמת לפגוש את הילדים שלנו ושהם ישמעו מאיתנו משפטים שלא כוללים הוראות הפעלה ('בוא למקלחת', 'בוא לאכול', 'בוא להתלבש')? נסו לשים לב בשבוע הקרוב – איזה אחוז מהזמן המשותף שלכם עם הילדים מוקדש לתפעול ואיזה אחוז מוקדש לשיח רגשי, התעניינות בעולמם, שיתוף מעולמכם והבעת חיבה?
ילדים שמנהלים לו"ז כמו של ראש הממשלה מגלים (בדרך כלל במקרה) שהם יכולים לגרום לאמא או לאבא להיות איתם בקשר כשהם מתנהגים נורא. אמנם זה קשר שיש בו המון כעס, עונשים, שיחות נזיפה והרבה צער, אבל מבחינה פסיכולוגית זה שווה להם. כי הם חייבים להיות איתכם בקשר. הם זקוקים להתייחסות שלכם. הם צריכים שתרימו את העיניים ממסך הסלולרי שלכם. הם צריכים שתתפנו אליהם מכל העיסוקים שלכם. הם גילו במקרה שהרבה יותר קל להשיג מכם התייחסות כשבוכים, צועקים, מרביצים או מסרבים לשתף פעולה. אם הם יהיו מתוקים ויתנהגו למופת, בלו"ז הקשוח שאתם מנהלים, הם לא יקבלו מספיק אמא או אבא. הם פשוט מתגעגעים אליכם.
אז איך נראה לו"ז משובח של ילד (או ילדה) בגילאי גן ותחילת בית ספר יסודי? משמונה עד ארבע מסגרת חינוכית (גן או בית ספר ואז צהרון), מגיעים הביתה נניח בארבע וחצי? אפשר להיות קצת במסך, עד שההורים מארגנים את עצמם (חולצים נעליים, מחליפים בגדים, מכינים לעצמם קפה וכדומה). ומחמש עד שש אחר הצהריים יש לנו זמן איכות משובח. זה זמן שבו מומלץ לשבת על השטיח, לשחק עם הילדים במשחקי קופסה, לצייר יחד או לבנות אוהל באמצע הסלון. אם יש לנו ילד היפראקטיבי הוא זקוק לפרוק את החשמל שיש לו בגוף. במקרה כזה נבחר משחקים כמו לקפוץ יחד בדלגית, להניח דף על הרצפה ולשחק עליו ים-יבשה או להתאמן בגלגלונים.
בשש בערב נפנה להכנת ארוחת הערב. כדאי להזמין את הילדים להצטרף אלינו להכנה. רוב הילדים מאוד אוהבים להרגיש שהם תורמים. אפשר לתת להם לשטוף את הירקות, להכין סלט, לערוך את השולחן או ממש להכין איתנו את כל האוכל. אם הילדים פחות מתלהבים מהכנת האוכל נוכל לחפש דרכים לפתות אותם להיות איתנו בזמן שאנחנו מכינים את ארוחת הערב. אפשר, למשל, לשחק איתם בשעה הזו משחקי חידות. לדוגמה: אני חושבת על מילה והם צריכים לנחש מה המילה שחשבתי עליה. הם יכולים לשאול שאלות של כן ולא. או שנשחק בלהמציא יחד שטוזים או בלהמציא יחד סיפור כשכל אחד בתורו מוסיף משפט אחד. נוכל לפעמים להביא סדין גדול ולכסות את השולחן (או שני כסאות) ולייצר כך אוהל שבו הילדים יוכלו להיות במטבח עד שנגמור להכין את הארוחה (כך אנחנו בכל זאת יחד איתם, למרות שאנחנו עסוקים בהכנת האוכל) ואז יושבים לאכול יחד, באוהל שבנינו או סביב השולחן. ללא מסכים. זה זמן חשוב של קירבה ושיתוף. חשוב שגם אנחנו, ההורים, לא נהיה עם מסך הסלולרי שלנו בשעות האלה. זכרו שהילדים שלכם מתגעגעים אליכם. וכשאתם מרימים עיניים מהמסך הם יכולים באמת לפגוש אתכם. ואז לא יצטרכו להתפרע או להרגיז.
לאחר ארוחת הערב כדאי להתחיל בהורדת האנרגיה, כדי שהילדים יוכלו יותר בקלות להירדם כשילכו לישון. אפשר ללכת אחרי ארוחת הערב למקלחת. אם תרגילו את הילדים שלכם שהולכים למקלחת מיד בתום הארוחה (ולא אחרי ששקענו כבר במשחקים אחרים), זה יתקבע כהרגל ואז יהיה לכם קל יותר להכניס אותם למקלחת (כן, נכון, כל הבלגן במטבח נשאר, אבל האווירה בבית והיחסים שלכם עם הילדים חשובים יותר. ואל תדאגו – הבלגן יחכה לכם...). אחרי המקלחת זה זמן לקרוא סיפור, לשיר שיר, לחבק חיבוק אחרון ולומר 'לילה טוב'. כך חלפו להן בסך הכל שלוש שעות של קשר משובח עם הילדים. ילדים שזוכים לקבל זמן רגוע כזה עם ההורים זקוקים פחות להתפרעויות ולהתנהגויות שמכריחות את ההורים להיות איתם בקשר.
'אבל הילד רוצה ללכת לחוגים' ההורים מסבירים, 'אם זה היה תלוי בו, הוא היה הולך כל יום לחוג'. יתכן. יתכן שהילד רוצה, אבל אנחנו המבוגרים יודעים יותר טוב ממנו מה טוב בשבילו. לכן אנחנו גם נותנים לו תרופה כשצריך, גם אם הוא לא רוצה, ולוקחים אותו לגן או לבית הספר, ומחליטים בשבילו איפה נגור ולאן ניסע בחופשת הפסח. אנחנו מחליטים עבורם המון דברים. ובנושא הזה אני מאמינה שילדים שנמצאים במסגרת עד ארבע אחר הצהריים זקוקים פחות לחוגים וזקוקים יותר לזמן איכותי עם אמא ואבא. המחסור החמור בזמן איכות עם ההורים בא לידי ביטוי בהתנהגויות המפריעות של הילדים. ילדים שמסרבים לשתף פעולה כמעט עם כל פעולה שההורים מבקשים לעשות, גורמים לאווירה איומה בבית, אבל מקבלים מנה גדושה של מצרך פסיכולוגי הכרחי להישרדותם שהוא התייחסות מההורים.
נסו את זה בבית.
לקריאה על איך להיות אבא משמעותי - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים ללוות הורים? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי) - היכנסו לכאן.
לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן