כל אחד מאיתנו אוסף במהלך חייו חוויות שמעצבות את אישיותו.
כבר בילדות המוקדמת שלנו הסקנו מסקנות לגבי העולם דרך חוויות יומיומיות שחווינו בבית, בגן ובבית הספר.
אפשר לדמות את אוסף החוויות של אדם לקלסר שאותו הוא נושא עימו לכל מקום. קלסר שבו כתובות המסקנות
שהסיק על העולם, על אנשים, על מערכות יחסים.
חוויות שהיו נדירות - מותירות רישום בהיר בקלסר ואילו כאלה שחזרו על עצמן (או שהיו מאד חזקות) הובילו למסקנות שנרשמות בטוש עבה וברור.
בהתאם למסקנות האלה האדם מתנהל ומנהל מערכות יחסים עם ידידים, בני משפחה וגם מערכות יחסים רומנטיות.
יונתן (שם בדוי) גדל בבית שקט. שני הוריו ניצולי שואה שנושאים בליבם פצעים קשים וזכרונות מרים.
יונתן גדל להיות אדם טוב ומצליח בעבודה, אך מתקשה להחזיק מערכות יחסים רומנטיות. הוא מספר לי על ילדות בצל הזכרונות של הוריו ואנחנו מזהים ביחד משפט שרשום ב"קלסר" של יונתן באותיות ענק: "אם אוהבים - לא כועסים". בבית משפחתו של יונתן אסור היה לכעוס. כשיונתן הכיר את דלית (שם בדוי) נראה היה שאולי הפעם, לראשונה בחייו, יש לזה סיכוי. היא מצאה חן בעיניו והוא בעיניה. אבל בכל פעם שהתעוררו חילוקי דעות ביניהם, יונתן נבהל מהתגובות של דלית וגם מהתגובות של עצמו. דלית מצידה גדלה בבית רועש במיוחד. ההורים שלה היו רבים מול עיניה, אבל גם מתפייסים בקלות. בקלסר של דלית כתוב שכשאוהבים - מביעים רגשות סוערים. דלית מפרשת את ההימנעות של יונתן מריבים וויכוחים - כאדישות כלפיה.
בקליניקה אנחנו יוצרים מרחב מוגן שמאפשר לכל אחד מהם להכיר את התובנות שכתובות אצלו ב"קלסר" וגם את אלו של שותפו למסע. אנחנו מגלים ביחד איך כל אחד שומע את האחר דרך פילטרים שמטשטשים (ולעיתים מעוותים לחלוטין) את המסר שהאחר רוצה להעביר. וביחד אנחנו מוצאים את הדרך שבה יוכלו לייצר הקשבה אמיתית שתייצר קירבה למרות ההבדלים ביניהם.
זוגיות יכולה להיות מרחב להתפתחות. בטיפול הזוגי כל אחד מבני הזוג מוזמן לצאת למסע קטן אל תוך עצמו, להכיר את עצמו דרך "חווית המשתמש" של השותף שאיתו. לפגוש פחדים, להכיר מנגנוני הגנה, לגלות איפה ה"דלתות" שלו עצמו, שדרכן האחר יכול להגיע אליו, לאהוב אותו, לתת לו את מה שהוא צריך.
לקריאת המאמר: 'ממשבר בזוגיות לזוגיות מוצלחת' - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה, האהבה והתשוקה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.
Comments