טריק להגברת האהבה

בניסוי שנעשה ב-1969 ביקשו מאנשים להשתתף במחקר שבו הם יצטרכו לענות על שאלות ועל כל תשובה נכונה יקבלו כסף. ערכו את הניסוי כך שכל הנבדקים קיבלו בסופו של דבר אותו הסכום. בתום הניסוי החוקר פנה אל מחצית מהנבדקים וביקש מהם לעשות לו טובה ולהחזיר לו את הכסף. הוא הסביר שהוא נקלע לקשיים ושהוא ממש מצטער. רוב המשתתפים הסכימו להחזיר את הכסף. לאחר מכן שאלו את המשתתפים עד כמה הם מחבבים את החוקר שבחן אותם. משתתפים שהסכימו להחזיר לו את הכסף נטו לחבב אותו יותר מאשר אלה שסירבו להחזיר וגם יותר מאלה שבכלל לא התבקשו. חזרו על המחקר הזה הרבה פעמים מאז והתוצאות היו דומות. למה זה קורה?

ב-2015 ערכו מחקר אחר במקביל בארה"ב וביפן. במחקר הזה הושיבו נבדקים לפתור חידות הגיון. אחד מהנבדקים היה מושתל של ההפקה והוא פנה לעזרת נבדק אחר. נבדקים שהסכימו לעזור לו – נטו לחבב אותו יותר מנבדקים שסירבו. האם אתם רואים את הדפוס החוזר כאן? מסתבר שאנחנו נוטים לחבב יותר אנשים אחרי שעזרנו להם.

רוב האנשים חוששים לבקש עזרה. פסיכולוגים מסבירים שהחשש הזה נובע משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא החשש מפני דחייה. כשאני מבקשת עזרה יתכן שהאדם שמולי יסרב ואני אחווה דחייה. הסיבה השנייה היא שעצם בקשת העזרה יש בה הודאה בכך שאני לא מצליחה לבד ואולי זה אומר עליי שאני לא מספיק טובה.

למרות זאת, יתכן שכדאי לנו ללמוד להתגבר על החששות הללו ולהעז לבקש עזרה הרבה יותר. כי לפי מה שמראים המחקרים הללו, אנשים שיעזרו לנו יאהבו אותנו יותר.

התופעה המשונה הזו זכתה לכינוי 'אפקט בנג'מין פרנקלין' על שם המדינאי האמריקאי המפורסם שתיאר אותה לראשונה באוטוביוגרפיה שלו, במאה ה-18. הוא תיאר סיטואציה שבה הוא גרם ליריב פוליטי שלו לחבב אותו ולהפוך להיות חבר שלו, על ידי שכתב לו פתק ובו ביקש ממנו עזרה. היריב הסכים לעזור ומאז הפסיק לתקוף אותו והתחיל לדבר אליו בנימוס. בסופו של דבר הם הפכו להיות חברים, למרות שעדיין החזיקו בעמדות פוליטיות מנוגדות. למה זה קורה? למה אנחנו נוטים לאהוב יותר את מי שעזרנו לו?

מקובל לחשוב שהמוח שלנו חושב מחשבות, מחליט החלטות וגורם לנו להתנהג בכל מיני התנהגויות. זה כמובן נכון. אבל גם ההיפך קורה לנו כל הזמן. המוח שלנו גם מתבונן בנו בזמן שאנחנו מתנהגים ומנסה להסביר לעצמו למה אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים. מתוך התבוננות בהתנהגות שלנו – המוח שלנו מסיק מסקנות. אז אם אנחנו נדיבים, אדיבים וחמודים כלפי אדם כלשהו – המוח יסביר לעצמו שאנחנו כנראה אוהבים אותו.

תהליך דומה קורה במוחם של הורים שמטפלים בתינוק החדש או כשאנחנו מאמצים חיית מחמד ומטפלים בה. המוח מתבונן בנו מטפלים ודואגים ומפריש חומרים של אהבה והיקשרות.

זה נכון לא רק באהבה. כשאתם רובצים על הספה – המוח שלכם מפרש את ההתנהגות שלכם כעייפות ומפריש חומרים מותאמים. כך קורה שככל שתרבצו על הספה יותר – כך תחושו עייפים יותר. אם תקומו מהספה ותעלו על בגדי ספורט – המוח שלכם יסיק שאתם כנראה מסוגלים לזה ויפריש חומרים מותאמים לזה.

נכון, זה לוקח זמן לשכנע את המוח בנושא הספציפי הזה של ספורט. ומאז המלחמה להרבה אנשים זה קשה הרבה יותר. ייתכן שתזדקקו לכמה וכמה פעמים שבהן תצטרכו להכריח את עצמכם לקום מהספה ולהיות בתנועה. אבל אם תתמידו בזה, גם אם לא תהיו עדיין בכושר, אם תקפידו לקום מהספה ולא לרבוץ עליה לאורך זמן – המוח ישתכנע לבסוף ויתאים את עצמו.

אגב, המוח שלכם מתבונן עליכם כל היום. אם חשוב לכם לאהוב את עצמכם - בדקו שהוא רואה אתכם טובים, נדיבים, ערכיים. כל מה שהייתם רוצים לחשוב על עצמכם - נסו להתנהג כך והמחשבות על עצמכם ישתפרו בהתאם.

ואם נחזור לענייני האהבה: האפקט החמוד הזה יכול לקרות גם בתוך זוגיות: מצד אחד - תעזו לבקש מבני הזוג שלכם כל מיני דברים, כך תגרמו להם לאהוב אתכם יותר. ואל תשכחו גם את הצד השני של אותו אפקט - אם אתם תחייכו אל בני הזוג שלכם, תהיו נדיבים כלפיהם, תפגינו חיבה, תיזמו קירבה – המוח שלכם יפרש את ההתנהגות הזו שלכם כהוכחה לאהבה שלכם כלפיהם ואז יפריש חומרים של אהבה בכל פעם שתראו אותם, וכך אתם באמת תתאהבו בהם יותר.

 או כמו שחז"ל אמרו: 'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'. אנחנו קודם עושים ואז תחושות הלב נוצרות ומתגברות. אז אם אתם רוצים אהבה בבית – תתנהגו כמו אנשים אוהבים.

נסו את זה בבית.

היכנסו לקרוא על משבר בזוגיות.

חולמים להיות מטפלים? זוגיים או משפחתיים? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על קורס ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן.

לפרטים על קורס ייעוץ משפחתי - היכנסו לכאן.