מאמרים

להמיר אשמה בפעולה

'אני מרגיש אשם,' יואב אומר לי בקליניקה בטון מובס, 'כבר שנים שהיא מבקשת ממני ליזום יותר ואני לא מצליח לעשות את זה'. הוא נראה אבוד ואומלל. 'את מבינה?' ריקי אומרת, 'איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי בסוף מפייסת אותו, כי הוא כל כך מסכן, טובע ברגשות אשמה והרי זו אני שכעסתי בהתחלה, למה שלא יפייס אותי?'. אני מכירה את המעגל הזה. הרבה זוגות מתארים אותו. מעגל שבו אחד מבני הזוג נעלב או כועס על משהו וכשמנסה להעלות את זה בשיחה, בן הזוג השני חש רגשות אשמה שמובילים אותו להשתבלל, להתכנס בתוך עצמו, להסתגר ('איזה בן אדם נורא אני') ולהתרחק ואז בן הזוג שפתח בשיחה נשאר לבד עם העלבון והכעס ומוצא את עצמו מנסה לנחם את בן זוגו המרוחק. במבט ראשון זה יכול להיראות מקסים. בן הזוג שכעסו עליו ונעלבו ממנו באמת לוקח ללב, מתמלא בצער ולא נשאר אדיש אל מול הכאב של בן הזוג שלו. אבל הצער הזה לא מוביל לשום צעד של נחמה כלפי בן הזוג שפתח בשיחה.

הדינמיקה הזו שבה אנחנו מתמלאים אשמה שלא פועלת לטובתנו מוכרת גם ביחסים שלנו עם הילדים. רגשות אשמה הם חלק בלתי נפרד מהורות. זה ידוע. הורים חשים רגשות אשמה על כך שלא נמצאים מספיק זמן עם הילדים או אחרי שכעסו על הילדים שלא לצורך וגם כשפשוט אמרו 'לא' על משהו שהילדים רצו.

אבל השאלה הגדולה היא מה אנחנו עושים עם רגשות האשמה האלה? האם אנחנו בוחרים להתבוסס בהם – לשחזר לעצמנו בראש כמה איומים היינו ולהתמסר לתחושות הכאב שנלוות לרגשות האשמה – מה יצא מזה? מצפון נקי? נוכל לספר לעצמנו שאנחנו אנשים טובים 'כי הנה, אנחנו מרגישים אשמה'? אולי, אבל בינתיים זה הוביל לכך שלא באמת היינו שם עם בני הזוג שלנו שנפגעו מאיתנו. הותרנו אותם לבד עם תחושות העלבון והתרחקנו מהם. גם מול הילדים רגשות האשמה רק גורמות לנו להיות פחות שמחים ועוד יותר מועדים לכעס, בהזדמנות הבאה שיקרה משהו קטן.


אני מציעה שננסה להמיר את רגשות האשמה לפעולה. בכל פעם שעולה בכם תחושה של אשמה – שאלו את עצמכם: 'אם האשמה הזו הייתה פעולה – איזו פעולה היא הייתה?'. דמיינו למשל אדם שעושה דיאטה ופתאום מוצא את עצמו אוכל קוביית שוקולד. אם ילקה את עצמו ויתבוסס באשמה, רק ימצא את עצמו אוכל עוד. תארו לכם שברגע שהוא חש את אותם רגשות אשמה, הוא מיד יורד ל-50 שכיבות סמיכה או רץ במדרגות בניין המגורים שלו 10 פעמים, נכון שרגשות האשמה שלו היו מתחלפים מיד באנרגיה מחודשת של עשייה והצלחה?

אז נסו את זה בבית – בכל פעם שעולה בכם רגש של אשמה – נסו לדמיין איזו פעולה הייתה יכולה להיות תחליף טוב לאשמה הזו – ונסו להוציא אותה לפועל – אם זה לחבק את בן הזוג הנעלב, או שזה ליזום משהו שהוא מזמן היה רוצה שנעשה ואם זה לחייך יותר, לגעת יותר, לאהוב יותר... כל דבר שהוא ובלבד שלא להתבוסס ברגשות ולנטוש את היקרים לנו שזקוקים לנו.





כתבו לי

  • YouTube
  • Facebook

052-2215675

© כל הזכויות שמורות לד״ר מיכל צוקר   |   עיצוב ובנייה: הרמוניה דיגיטלית לעסקים