איך חוזרים לשגרה זוגית טובה אחרי המלחמה?

השנה קיבלנו גרסה קיצונית במיוחד של תופעת "אחרי החגים". בכל שנה אנחנו מבטיחים לעצמנו הבטחות שיתממשו אחרי החגים: לעשות ספורט, להתחיל דיאטה, לפתוח עסק, לעבור על הטבלאות הכלכליות וגם להשקיע בזוגיות.

רוב האנשים לא מצליחים לקיים את הבטחות אחרי החגים של עצמם. אבל השנה הייתה קיצונית במיוחד. מאז השבעה באוקטובר רבים שמו את החיים "על הולד". "כשייגמרו המילואים", "כשנחזור מהפינוי", כשייפסקו האזעקות" וכמובן - "כשיחזרו החטופים", אלה היו המחשבות שרובינו נאחזנו בהן כדי להצליח להמשיך לתפקד.

בחודשים הארוכים של המלחמה שגרת החיים הבסיסית נפגעה: שינה, תזונה, פעילות גופנית, מפגשים עם חברים, ימי הולדת, כל אלה נפגעו או לגמרי הוקפאו.  וגם הזוגיות נפגעה ברוב הבתים.

המון אנשים חוו פערים גדולים בינם לבין בני הזוג שלהם באופן ההתמודדות עם מתח מתמשך וחרדה. הפערים הללו יצרו תחושת בדידות בתוך הקשר. לצד זה היו מילואים, אזעקות, טילים, כטב"מים, ילדים מפוחדים וגם אובדן, שכול, פציעות בגוף ובנפש וטראומה.

רבים החזיקו בתקווה שברגע שהמלחמה תיגמר, הגוף והנפש יירגעו, נוכל לחזור לנשום בקלילות ונחזור להיות אנחנו. אבל עכשיו, במקום הקלה, רבים מרגישים דווקא מועקה. יש יותר ריבים, יותר עייפות, יותר קשיי שינה ואפילו מחלות. דווקא עכשיו, כשהיינו אמורים לנשום, משהו תקוע.

למה זה קורה?

פריקת המתח מאפשרת סוף סוף להרגיש.

במשך כמעט שנתיים היינו באחיזה מתמדת: חזקים, מתפקדים, "בסדר", מגויסים. גם מי שהיה בעורף הרגיש מגויס. עמדנו על המשמר עבור הילדים, עבור המשפחה, עבור "המדינה".

ועכשיו, כשהמערכת מרפה, גם הגוף מרפה מהכוננות והוא מתעייף, נחלש, קורס למיטה. וגם הרגש מרפה: במלחמה עטפנו את עצמנו בשריון רגשי כדי להרגיש פחות את הכאב. שריון שכזה הוא מנגנון הגנה נהדר. הוא באמת שומר עלינו מפני הכאב הנורא שהיה כאן סביבנו. אבל השריון חוסם את כל קשת הרגשות, לא רק את הכאב. הוא מונע מאיתנו להרגיש גם את הטוב, את השמחה, את התשוקה, את האהבה.

ואז כשאנחנו מסתכלים על בני הזוג שלנו, הם לפעמים נראים לנו קצת זרים. גם הם השתנו בשנתיים האלה. גם הם עטפו את עצמם בשריון הגנה רגשי. התקשורת אולי פחות זורמת ויש פחד להתקרב, שמא נחווה דחייה.

אז איך כן חוזרים?

1. קודם כל חמלה עצמית אם אתם מרגישים עצבנות, עייפות, רגישות-יתר, קושי לישון או חוסר חשק, זה לגמרי נורמלי. הגוף שלכם זקוק לזמן התאוששות. בואו נסלח לעצמנו על זה בתקופה הקרובה.

2. חמלה לבני הזוג שלנו  גם בני הזוג שלנו מותשים. גם להם קשה. אולי גם הם מעגלים פינות ואולי גם הם חוששים להתקרב ולגלות שהכל השתנה או לחוות דחייה.

3. זו הזדמנות לצמיחה זוגית.  התקופה הזו יכולה להיות דלת פתוחה לרענון הזוגיות. הזדמנות ליצור פרק ב' עם הפרק א' שלכם (או פרק ג' עם הפרק ב' שלכם? 😊). נסו להביט על בני הזוג שלכם בעיניים חדשות. גייסו סקרנות, שובבות ומשחקיות. נסו לפלרטט, לחזר, ליזום מחוות חיבה חדשות, להזמין את בני הזוג שלכם לקרבה מחודשת אחרת. 

תוכלו גם לנסות להתחלף בתפקידים הזוגיים המסורתיים שלכם. אם היא הייתה תמיד זו שיוזמת את הדייטים שלכם, אולי תרצה עכשיו לנסות ליזום אתה? אם הוא היה תמיד זה שעושה קניות או מארגן את הבית, אולי תרצי לנסות לקחת את זה על עצמך? (לקריאה נוספת על תפקידים זוגיים והאם באמת אפשר לשנות אותם – היכנסו לקרוא כאן).

בואו לסדנה פסיכולוגית לזוגות - עם ד"ר יעל דורון

4. לייצר חוויות משותפות חדשות  מחקרים מראים שזוגות שיש להם תחביבים משותפים נהנים מזוגיות טובה ארוכת שנים. חפשו תחביב זוגי משותף חדש. זה יכול להיות ריקוד, נגרות, בישול, שחייה או אפילו דייטים ביתיים רומנטיים שלא עולים שקל. מה שחשוב הוא לא באמת התוכן אלא האנרגיה שמושקעת בזוגיות והחוויות המשותפות.

אז קחו נשימה עמוקה. הגענו אל "אחרי החגים" של השנתיים הקשות שעברו עלינו. הזוגיות שלנו גם זקוקה לזמן ולשיקום. אם נהיה בלתי נסבל בבית, אל תזניחו את זה, בואו לטיפול זוגי. אבל בכל מקרה סלחו לעצמכם, כי זה לא קל, ואל תוותרו לעצמכם על הזוגיות הטובה שיכולה להיות לכם. זה אולי ייקח עוד כמה שבועות, אבל יכולים לבוא ימים טובים יותר, גם במישור האישי והזוגי של כל אחד מאיתנו.

נסו את זה בבית.

ומוזמנים לסופ"ש פסיכולוגי לזוגות, בשיתוף עם ד"ר יעל דורון (הפסיכולוגית מ'חתונה ממבט ראשון') שיתקיים בדצמבר בתל אביב. הזדמנות לפגוש עוד זוגות שמתמודדים עם הימים הלא קלים האלה ולחפש יחד איך להחזיר את השמחה והאהבה הביתה. לפרטים היכנסו לכאן.

היכנסו לקרוא על בעיות בזוגיות.

גם אתם חולמים ללוות זוגות? בואו להגשים את החלום:

היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי. 

היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).