גם אתם הייתם ילדים שמבקשים שוב ושוב כלב? והילדים שלכם? גם מנדנדים לכם בעניין הזה?
זה קורה הרבה פעמים. הילדה מתחננת והאבא מסרב או שהאבא מתחנן והאמא מסרבת 😉 כן, גם זה שכיח.
אז מה עושים?
נתחיל ממה לא עושים: לא קונים כלב. כלב מאמצים. כלב מצילים. יש המון כלבים שמוחזקים בכלובים קרים ומחכים לבית 😥 חפשו בגוגל עמותות כמו 'תנו לחיות לחיות' או 'sos חיות' או עמותות אחרות שמארגנות ימי אימוץ ולכו עם הילדים לבחור כלב (או חתול).
מה עוד לא עושים?
לא מצפים שהילדים יטפלו בכלב (גם לא האישה שבכלל התנגדה). גם אם הילדים התחננו לכלב והבטיחו שיטפלו בו. אם אתם חולמים על כלב - קחו בחשבון שכל הטיפול בו יהיה עליכם. גם אם בכלל לא רציתם ורק נכנעתם ללחץ של הילדים, אם הסכמתם להביא כלב – זה עליכם. יתכן שתצליחו לקבל עזרה. אם בסיס היחסים בבית הוא טוב, אפשר ללמוד איך להשיג את שיתוף הפעולה של הילדים בעניין הזה. אבל מראש, אל תבנו אל זה.
נכון, אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו ערכים ולקיחת אחריות. ויש דרכים לעשות את זה. אבל הציפייה שילדים בני עשר, שלוש עשרה או חמש עשרה יתמידו ויקפידו לטפל בכלב באופן אוטומטי היא ציפייה מופרכת. ו...מעורב יצור חי ונושם בעסקה הזו, שאי אפשר להזניח אותו (כן... גם אתכם... אבל התכוונתי לכלב).
אם החלטתם לאמץ כלב – למדו את הנושא. יש ברשת המון טיפים ודברים שכדאי לקחת בחשבון מראש. איך לבחור את הכלב המתאים (לכל בית מתאים כלב אחר, מבחינת הגודל והטמפרמנט של הכלב), אילו הכנות חשוב לעשות בבית, לקראת בואו. וגם אחרי שהכלב מגיע – איך לעזור לו להתאקלם, איך לעזור לילדים להתרגל אליו. איזו השגחה רפואית הכלב צריך. איך לחנך אותו. ואנא, זכרו שזו אחריות עצומה. כלב זה לא צעצוע. לכל כלב יש אופי, אישיות, רגשות וצרכים. ואם אימצתם כלב – זה לכל החיים.
ובכל זאת, אני ממליצה בחום. תאמצו כלב. זו גם שליחות של ממש, הצלת נפשות. דוגמה חינוכית וערכית נהדרת לילדים שלכם. וזה גם נהדר עבור הילדים, לגדול בבית שיש בו כלב.
מחקרים הראו שילדים שבביתם הייתה חיית מחמד פיתחו יכולת אמפתית גבוהה יותר גם כלפי אנשים, נהנו ממעמד חברתי גבוה יותר ומתחושת בטחון חזקה יותר, סבלו פחות חרדות ונטו פחות להשמנה מילדים שגדלו בתנאים דומים אך ללא חיית מחמד.
מסתבר שגם המחקר המדעי תומך בפתגם שהכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם 😊
חולמים להיות מדריכי הורים? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.