"נמאס לי להרגיש שקופה" – למה קשה לנו לקבל מחמאות?
כעס
"אני רוצה שהוא יחמיא לי" היא אומרת "נמאס לי להרגיש שקופה". זו כמיהה עמוקה ולגיטימית. כולנו, גברים ונשים כאחד רוצים שיראו אותנו, שיעריכו את המאמצים שלנו, שיגידו לנו מילים טובות. אבל מה קורה כשבני הזוג שלנו באמת מנסים לראות אותנו? להחמיא לנו?
נסו לבחון את עצמכם: מה קורה כשאומרים לכם מילה טובה? איך אתם מגיבים?
"היא תקתקה את כל הבית בשישי האחרון. זה היה ממש מרשים" הוא סיפר לי. ואיך היא הגיבה כשהוא אמר את זה? גלגלה עיניים ואמרה: "טוב, רק עיוור לא היה רואה את זה".
מה היא מלמדת את בן הזוג שלה? האם היא מעודדת אותו להמשיך ולראות אותה? להמשיך להחמיא לה? או שהוא לומד שאין שום טעם? היא כועסת עליו, אז קשה לה להתמסר למחמאה שלו. אפשר להבין אותה, אבל כשהיא מגיבה בציניות או בעוקצנות, היא מקטינה את הסיכוי לקבל מה שהיא צריכה והיא תמשיך להרגיש שקופה ובודדה.
מבוכה
יש אנשים שהודפים את המחמאות לא בגלל כעס, אלא מתוך מבוכה. רבים מאיתנו מרגישים צורך להקטין את המחמאה, לבטל אותה או להעביר נושא. איך אתם מגיבים כשמחמיאים לכם על הבגד שלבשתם? האם גם לכם יש צורך להסביר שהבגד הזה עלה ממש מעט? או ש"סתם זרקתי על עצמי משהו"? או שאתם מאפשרים לעצמכם להתמסר למחמאה, להודות עליה וליהנות ממנה?
אם אתם מקטינים ומבטלים או מגיבים בהדיפה למחמאות, יהיה מאוד קשה לבני הזוג שלכם להתמיד ולהחמיא לכם. ואז תרגישו שקופים, כאילו לא רואים אתכם.
לבקש מחמאה, אבל בפלירטוט, לא בתלונה
אז מה עושים אם המחמאות פשוט לא מגיעות מעצמן? אפשר ואפילו מומלץ לבקש אותן. אבל לא על ידי תלונה. אנחנו נוטים הרבה פעמים להתלונן, במקום לבקש: "אתה אף פעם לא אומר לי שאני יפה" או "בחיים לא שמעתי ממך מילה טובה על מה שעשיתי". תלונה מייצרת מגננה ומרחק.
במקום זה אפשר לפלרטט או פשוט לבקש: אפשר לומר למשל: "נכון שהשמלה שלי ממש יפה?" או "איזה כיף שיש אותי, שעשיתי את כל זה, נכון?"
זה נכון לכל המגדרים. כשמבקשים את המחמאה מתוך משחקיות, חיוך ופתיחות, אנחנו מזמינים את הצד השני לראות אותנו, בלי להכניס אותו למגננה.
שפות שונות של אהבה
לפעמים חסרות לנו מחמאות, לא בגלל שבן או בת הזוג לא אוהבים אותנו, אלא מפני שהם מדברים בשפה אחרת של אהבה. אהבה יכולה להתבטא במילים מפורשות: מחמאות, מילות הערכה. אבל אהבה לפעמים מתבטאת במעשים ובמחוות: לבשל ארוחה טובה, לתקן משהו בבית, לעשות קניות במקומך או אפילו להדליק לך את הדוד (היכנסו לקרוא עוד על "חמש שפות האהבה").
אם בני הזוג שלכם עושים דברים כאלה, זו דרכם לומר שהם אוהבים. אם תזכרו את זה יהיה לכם יותר קל לא להיפגע ולא לפרש את המחסור במחמאות כחוסר אכפתיות.
זה לא אומר שצריך לוותר על מה שחשוב לכם. עדיין מותר ורצוי לבקש מחמאות ומילים טובות. אך כשתדעו לזהות את האהבה שמגיעה בדרכים אחרות, תוכלו להפסיק להיפגע, להתחיל ליהנות מהמחוות הקיימות, וללמד את הפרטנרים שלכם לדבר גם בשפה שלכם.
מה דעתכם? נסו את זה בבית.
אם גם אתם רוצים ללוות זוגות ולעזור להם לחזור אל השמחה והאהבה - היכנסו לקרוא על לימודי ייעוץ זוגי.