כשאמרתי "סליחה" ולא התכוונתי לכלום: על האשליה של התנצלויות בין בני זוג

"אני רוצה שתתנצל," היא מטיחה בו, "לא היית שם. דווקא ברגע שהייתי צריכה אותך כל כך, אתה נטשת אותי". היא בוכה עכשיו. "הלכתי לרגע לקנות משהו לאכול," הוא מנסה להסביר, "לא ידעתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן". "למה אתה לא לוקח אחריות?" היא מתפרצת, "אני רוצה שתתנצל". הוא נראה אבוד.
"מה זה יעזור לה אם הוא יתנצל עכשיו?" אני חושבת בליבי. אני הרי מכירה את ההתנצלויות האלה. הוא יגיד לה "אני מתנצל" והיא רק תרגיש עוד יותר ננטשת. מעולם לא ראיתי זוג שהמילים הטכניות 'אני מתנצל' באמת הרגיעו את הרוחות, הורידו את חומות ההגנה וריפאו את הכאב. אלה מילים שנשמעות כל כך רשמיות, קרות, מרוחקות. האדם שנפגע זקוק להרבה יותר מזה.
לחנך ילדים או לפגוש באמת את הנפש?
את הדינמיקה הזו אנחנו פוגשים עוד הרבה קודם, עוד בגן השעשועים. הורים דורשים מהילד שלהם לבקש סליחה ממי שהוא דחף או חטף לו את הצעצוע. הילד מציית, ממלמל "סליחה" ומה יצא לנו מזה? הילד שנפגע לא באמת התפייס. ומה למד הילד שפגע? הוא בעיקר למד שיש מילת קסמים שכזו, שמנקה אותו מאחריות למעשיו הרעים? הוא הרי לא באמת מרגיש צער כרגע. אולי רק צער על כך שאכזב את הוריו, או על כך שנתפס, אבל לא אמפתיה כלפי הילד שנפגע.
במערכות יחסים בוגרות אנחנו נופלים לאותם דפוסים.
נכון שיש חשיבות לנימוסים חברתיים. יש בחברה שלנו קודים מקובלים להתנהגות והאופן שבו הורים מלמדים את ילדם לבקש סליחה הוא האופן המקובל חברתית ברמת הנימוס. אבל נימוסים הם כללי התנהגות מול אנשים זרים או מול אנשים מרוחקים מכם. בני הזוג שלכם, בני המשפחה והחברים הקרובים אינם זקוקים לנימוס. הם זקוקים למערכת יחסים קרובה, אינטימית. כזו שמאפשרת להם להרגיש שבאמת רואים אותם, שאתם אוהבים, מצטערים, דואגים. נימוס אינו מאפשר להרגיש את כל זה.
אז איך באמת מבקשים סליחה? איך אפשר לפייס אדם קרוב שנפגע וחשוב לנו לפייס אותו?

חמש שפות של תיקון
גארי צ'פמן התפרסם כשכתב את רב המכר 'חמש שפות לאהבה'. בספר הוא מסביר שאנשים שונים אוהבים בדרכים שונות וזקוקים להבעות אהבה שונות, על מנת לחוש אהובים. יש אנשים שזקוקים למגע, אחרים צריכים מילים. יש כאלה שזקוקים שישקיעו בהם זמן ואחרים צריכים מחוות או מתנות. (עוד על איך לאהוב נכון).
בעקבות הצלחת הספר, המשיך גארי צ'פמן וכתב את הספר 'חמש שפות לסליחה'. בספר הזה הוא עוסק בשאלה שלנו, איך אפשר לפייס אדם שנפגע? מה בני הזוג שלנו באמת צריכים מאיתנו כשהם פגועים? הוא מציע חמש דרכים שונות של פיוס.
1. הבעת חרטה – היכולת לומר בכנות "אני מצטערת שעשיתי..." ולהראות רגש אמיתי.
2. לקיחת אחריות – ההודאה הברורה "טעיתי כשעשיתי את זה, זו הייתה אשמתי" (בלי תירוצים ובלי 'אבל').
3. הצעת פיצוי – השאלה הפרקטית האוהבת: "מה אני יכולה לעשות כדי לתקן את המצב?".
4. הבטחה לשינוי - אמירה שמעבירה מסר ברור שלא אעשה זאת שוב. אני מבינה מה שקרה וכבר עכשיו מתכננת את העתיד, כך שזה לא יקרה שוב.
5. בקשת סליחה מפורשת – ההבנה שאני באמת מבקשת מהאדם שנפגע ממני שיסלח לי ושואלת אותו "התוכלי לסלוח לי?".
להכיר את השפה של בני הזוג שלנו
יש אנשים שזקוקים לתחושה שהאדם שפגע בהם לוקח אחריות על מעשיו. ירגיע אותם לשמוע אותו מודה בפניהם שטעה. אחרים זקוקים לשמוע את המוכנות של האדם שפגע בהם לתקן את מה שקרה.
יש אנשים שהם "דו לשוניים" ויש יותר מדרך אחת לפייס אותם לאחר שנפגעו. כשאני נפגעת אני זקוקה להבעת חרטה. אצליח להירגע ולהתפייס אם אצליח להרגיש שהאדם מולי באמת מצטער על מה שעשה או אמר. אין לי בדרך כלל צורך בפיצוי או בהבטחה לעתיד. אם אשמע אותו אומר בטון רך משהו כמו "אני כל כך מצטער על מה שעשיתי, אני מבין שזה כאב לך וזה לא היה הוגן כלפייך", זה יספיק לי. אם הפגיעה הייתה מאד קשה, יתכן שאצטרך שימשיך ויתאר למה זה לא היה הוגן כלפיי, שארגיש שהוא מבין את הכאב שלי. ירגיע אותי אם אצליח להרגיש את החרטה שלו וזה יעזור לי להאמין שזה לא יקרה שוב בעתיד.
פגשתי מטופלים שהיו זקוקים ללקיחת אחריות. הם הצליחו להירגע כשהרגישו שבן הזוג שלהם מבין שזו הייתה טעות שלו. הם הצליחו להאמין שזה לא יקרה שוב כששמעו אותו מודה שטעה.
אחרים זקוקים לשמוע התייחסות ברורה לעתיד. הם צריכים לשמוע את בן הזוג שלהם מתאר מה יקרה בסיטואציות דומות בעתיד, איך ינהג אחרת ויוודא שמה שקרה לא יחזור על עצמו.
ויש אנשים שזקוקים לפיצוי. לא משנה כמה פעמים בן הזוג שלהם יגיד שהוא מצטער או יבקש סליחה זה לא יעזור אם זה לא ילווה בהצעת פיצוי. הצעת פיצוי יכולה להיות קשורה ישירות לנזק שנגרם, למשל אם שברנו חפץ יקר ערך נוכל להציע שנקנה חדש. אולם הצעת הפיצוי יכולה גם לכלול הצעת זמן בילוי משותף או מתנה אחרת או מחווה של רצון טוב מכל סוג. הצעת הפיצוי תאפשר להם לחוש אהובים שוב וכך יוכלו להאמין להבעת החרטה או ההתנצלות.
אין דרך אחת נכונה.
הבשורה הטובה אך המאתגרת היא שאין נוסחת קסם אחידה. אנשים שונים זקוקים לדברים שונים כדי להצליח להתפייס. רובנו מנסים לפייס את בני הזוג שלנו בדרך שבה היינו רוצים שיפייסו אותנו. וכך אנחנו מפספסים שוב ושוב.
בדיוק כמו שכדאי שנלמד מה בן הזוג שלנו צריך כדי להרגיש אהוב בשפה הייחודית שלו, כך חשוב שנלמד איזו שפת סליחה מדברת אל הלב שלו כשהוא נפגע.
חפשו מה עובד עבור בני הזוג שלכם וגם מה עובד עבורכם.
בפעם הבאה שיהיה מתח בבית ותצטרכו לבקש סליחה, עצרו רגע לפני המילים האוטומטיות. שאלו את עצמכם: מה בן הזוג שלי באמת צריך לשמוע עכשיו כדי שיצליח להירגע, לפתוח את הלב ולהתקרב בחזרה?
נסו את זה בבית.
היכנסו לקרוא על - האם תמיד כדאי לסלוח?.
היכנסו לקרוא על פחדים בזוגיות.
גם אתם חולמים ללוות זוגות? בואו להגשים את החלום:
היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי.
היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).