ערוץ 11 או ערוץ 14?

האם אתם צופים בערוץ 11 או ב-14? האם בני הזוג שלכם רוצים לראות את אותם ערוצי חדשות שאתם רואים? איך הייתם מרגישים אם בני הזוג שלכם היו רוצים לצפות בערוץ אחר מזה שאתם בוחרים בו? מאז ומתמיד היו זוגות שנקלעו לקונפליקטים בגלל פערים פוליטיים, אבל בשנים האחרונות זה מאוד החמיר.

"האנשים האלה הם ביביסטים פרימיטיביים" אמא שלה הכריזה בארוחת השבת. "את מבינה?" בן הזוג שלה כמעט בוכה בקליניקה, "האנשים האלה שהיא מדברת עליהם הם גם ההורים שלי, היא בעצם אומרת שההורים שלי הם פרימיטיביים". יותר ויותר זוגות נקלעים לריבים בגלל שההורים שלו או שלה מזוהים עם מחנות פוליטיים מנוגדים. משפחות נקרעות והרבה אנשים מפסיקים להגיע למפגשים המשפחתיים, בגלל הקרע סביב העמדות הפוליטיות.

גם בין בני הזוג עצמם קשה יותר לשאת היום פערים פוליטיים. אני פוגשת זוגות שהחשיבו את עצמם באותו מחנה פוליטי, שניהם מהשמאל או שניהם מהימין ופתאום, בשנים האחרונות, התחדדו ביניהם הבדלים שמקשים עליהם להישאר קרובים. 'הוא נראה לי פתאום פאשיסט,' גלית מספרת בדמעות, 'תמיד הרגשתי כל כך קרובה אליו, כאילו אנחנו מול כל העולם, כי חלקנו אותה נקודת מבט ופתאום עכשיו הוא תומך במלחמה'. אנשים שבעבר הגדירו את עצמם במחנה השמאל מצאו את עצמם בשנים האחרונות מפוצלים בעמדות בעד או נגד החיסונים והסגר בתקופת הקורונה, בעד או נגד הרפורמה המשפטית ובעד או נגד המשך המלחמה.

גם במחנה הימין אנשים שהרגישו בעבר קרובים במישור הפוליטי מוצאים את עצמם פתאום משני צידי הוויכוח, למשל בעד או נגד הרפורמה המשפטית, בעד או נגד הכנסת סיוע הומניטרי לעזה ובעד או נגד ראש הממשלה.

בשנים האחרונות העמדה הפוליטית שלנו הפכה להיות גורם מרכזי בזהות שלנו. אם אתם בעד או נגד המשך המלחמה – זה אומר עליכם המון בעיני הסובבים אתכם. זה אומר המון על מבנה האישיות שלכם ועל המוסר שלכם ועל מי אתם בכלל כבני אדם.

בארה"ב נעשו מחקרים שהראו שאנשים שמצביעים למחנה הדמוקרטי נחרדים היום מהמחשבה שהילדים שלהם יתחתנו עם רפובליקאי, ואנשים מהמחנה הרפובליקאי נחרדים מהרעיון שהילדים שלהם יתחתנו עם מישהו מהמחנה הדמוקרטי. בעבר זעזוע כזה היה שמור אצל הלבנים למחשבה שהילדים יתחתנו עם מישהו שחור או להיפך. היום הצבע פחות משנה להם, אבל העמדה הפוליטית חשובה עד כדי איומים על ניתוק הקשר עם מי שיעז לחצות את הקווים. בימים אלה מתנהלים מחקרים דומים בישראל. מעניין לראות מה יהיו התוצאות. איך זה אצלכם? האם תזדעזעו אם הילדים שלכם יתחתנו עם בני זוג מהמחנה הפוליטי המנוגד?

האמת היא שהעמדה הפוליטית שלנו לא אומרת הרבה על מבנה האישיות שלנו. מחקרים מראים שאנשים מעצבים עמדות פוליטיות בהשפעת הסביבה בה הם גדלו. רוב האנשים משתייכים לאותו מחנה פוליטי שאליו היו שייכים הוריהם. לכל אורך ילדותינו נחשפנו למסרים ממחנה פוליטי מסוים. התופעה הזו מתחזקת עוד יותר בעידן הרשתות החברתיות. האלגוריתם של מטא חושף בפנינו הרבה יותר מידע מהמחנה שלנו, כיוון שאנחנו בדרך כלל נגיב אליו יותר ונשקיע יותר זמן בלקרוא אותו. הרבה יותר נעים לנו לקרוא טקסטים של אנשים שאנחנו מסכימים איתם. כך קורה שבהדרגה נראה יותר ויותר כאלה ופחות נחשף לעמדות של הצד השני. בני נוער נחשפים כמעט באופן בלעדי, בטיקטוק, באינסטגרם ובשאר הרשתות החברתיות אך ורק לתכנים של "מחנה הבית" – הצד הפוליטי שבו הם גדלים. וכך מתעצבת ומקצינה צורת החשיבה שלהם.

בדיונים פוליטיים ברוב הבתים מתנהל שיח שאין בו באמת הקשבה. כל צד מטיח את העמדות שלו והצד המקשיב לא באמת מקשיב, אלא מחכה שיגיע כבר תורו, כך שיוכל להטיח בחזרה את העמדות שלו. אם תעזו באמת להקשיב לבני המשפחה שלכם שתופסים עמדות פוליטיות אחרות משלכם תהיו מופתעים. ברוב המקרים לא מדובר בפער אמיתי בערכי המוסר. רוב האנשים בישראל של היום מסכימים ברוב נושאי המחלוקת שעומדים על הפרק. רובם באמת מייחלים לשובם של החטופים. רובם רוצים לנצח את החמאס. רובם רוצים שמדינת ישראל תשמור גם על צביון יהודי וגם על ערכי הדמוקרטיה. כן, גם תומכיו של ביבי רוצים שתהיה כאן דמוקרטיה וגם מתנגדיו של ביבי רוצים מדינה יהודית. מתחת לכל הדעות והעמדות יש ערכים מאוד דומים.

אין באמת הבדל גדול בין צופי שני הערוצים

רוב האנשים חשופים למידע מטעה וחלקי, שמוצג על ידי צד אחד של המפה הפוליטית. כן, יכול להיות שאתם מאמינים שהצד שלכם הוא "אובייקטיבי" ומציג את כל הפרטים, אבל אם תדלגו בין הערוצים ותתעקשו לצפות בכולם – תגלו שכמעט בכל כתבה יש פרטים שמוסתרים בערוץ 11 ופרטים אחרים שמוסתרים בערוץ 14. כך קורה שמי שצופה רק באחד מהערוצים לא זוכה לקבל את התמונה המלאה (וגם הערוצים 12 ו-13 לא מציגים את כל התמונה).

אם אנחנו מבינים שזה המצב, אולי נוכל לקבל יותר בסלחנות את העמדה של אנשים שנחשפו רק לצד אחד של המידע? אנשים כאן באמת מבוהלים. בשני הצדדים. וכשאנשים מבוהלים הם מתקשים להישאר נחמדים או נדיבים כלפי הצד השני. כן, יש בקצוות של החברה הישראלית אנשים קיצוניים, בכל אחד מהמחנות. אבל מחקרים מראים שרוב העם לא נמצא בקצוות, אלא במרכז. והפערים בין שני המחנות במרכז הם כל כך קטנים ולפעמים ממש לא קיימים. יש למערכת, באופן טבעי, צורך ללבות את התחושה שיש פער מהותי, כי ככה עובד המשחק הפוליטי בדמוקרטיה, אבל כשמעזים להקשיב באמת – הפערים מאוד מצטמצמים.

אם בני הזוג שלכם מחזיקים בעמדות פוליטיות אחרות משלכם, נסו להבין שגם הם מפוחדים עכשיו. נסו להקשיב לערך שמסתתר מתחת לעמדה שלהם. תופתעו לגלות שאתם שותפים לערכים של בני הזוג שלכם. גם אם הם מסיקים מסקנות הפוכות לחלוטין משלכם, הם עדיין מאמינים באותם ערכי יסוד. הם עדיין חולמים חלומות דומים לשלכם. הם לא באמת התרחקו מכם מוסרית, אלא רק בעמדה הפרקטית.

יש זוגות שמחליטים להימנע משיחות בנושאים פוליטיים. זו דרך לגיטימית לשמור על שלום בית. אם חשוב לכם בכל זאת לנהל שיחות בענייני היום, נסו לחפש דרך שתשמור על הקירבה והחברות ביניכם. תוכלו לנסות ליזום הפוגות בוויכוח, שבהן תאמרו משהו נחמד ומקרב. למשל: "את זוכרת שאני אוהב אותך?" או "אני רק רוצה להגיד לך שאני שמחה שאתה בחיים שלי". או להשחיל איזו בדיחה פרטית שלכם (הומור זה כלי מעולה שיכול להועיל כאן). אחרי מילים טובות כאלה תוכלו לחזור לדיון הנוקב והחשוב. בנוסף - האהבה היא הסוד האמיתי. אם תצליחו לגרום לבני הזוג שלכם להרגיש אהובים ומוערכים הם יצליחו להיות יותר נדיבים כלפיכם ולהקשיב לכם וגם לשמוע את הבקשות שלכם מהם, גם במהלך ויכוחים פוליטיים וגם בריבים על בחירת הערוץ שבו תצפו יחד.

מה דעתכם? נסו את זה בבית.

היכנסו לקרוא על נתק במשפחות – האם תמיד כדאי לסלוח?

היכנסו לקרוא על איך לשוחח שיחות קשות.

חולמים להיות מטפלים? זוגיים או משפחתיים? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על קורס ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן.

לפרטים על קורס ייעוץ משפחתי - היכנסו לכאן.