החברה הישראלית דוחפת זוגות להביא ילדים ומהר. כולנו גדלנו על ברכי המצווה 'פרו ורבו'. כך קרה שישראל נמצאת במקומות הראשונים בעולם בעידוד הכספי שהיא נותנת להבאת ילדים. בדיקות תקינות הריון ניתנות בחינם או באופן מסובסד. המדינה מציעה תמיכה וליווי במהלך ההריון וגם לאחריו, בטיפול בילד. אנשים שבוחרים לא להביא ילדים לעולם נתקלים בתגובות קשות מהסביבה. גם אם הם טוענים שזו בחירתם המודעת, עדיין יביטו עליהם כאילו הם לא בסדר או זקוקים לטיפול נפשי.
זוגות שרוצים להביא ילדים ומגלים שיש להם בעיות פוריות נאלצים הרבה פעמים להתמודד, בנוסף על כאב הלב הפרטי, גם עם יחס קשה מהסביבה. שוב ושוב שואלים אותם הסובבים האם הם מנסים להביא ילדים, שוב ושוב מטרידים אותם בהערות ובעצות לרוב. עם הזמן הם "זוכים" למבטי רחמים ולתחושה שהם מאכזבים את כולם. בתקופה כזו הזוגיות עומדת למבחן לא קל. זוגות רבים מנסים להתאחד ולהרגיש ש'אנחנו מול כל העולם'. אבל הלחץ מהסביבה מכניס לפעמים מתח בין בני הזוג. וכאילו לא די בזה, תקופת טיפולי הפוריות מאתגרת את הזוגיות במובנים נוספים:
זוגות שעוברים תקופה ארוכה של טיפולי פוריות נתקלים בקושי שנובע מפערים ביניהם בדרכי ההתמודדות עם המצב. הפער הראשון שמקשה על זוגות הוא הפער ברצון לספר או להסתיר את העובדה שהם עוברים טיפולים. יש אנשים שמרגישים צורך לשתף חברה קרובה, אח, קולגה או את ההורים. השיתוף עוזר להם להתמודד עם הקושי הרגשי הכרוך בתהליך. לעומתם אחרים מעדיפים להסתיר את כל העניין. קשה להם, בכל פעם שיש כישלון, לספוג את מבטי הרחמים במפגשים המשפחתיים. הם מרגישים שכל העניין הוא פרטי ואפילו מקודש ומעדיפים לספר רק כשיהיה הריון מתקדם. אז מה עושים?
פער נוסף שמקשה על זוגות הוא הפער בדרכי ההתמודדות עם כישלון. תהליך של טיפולי פוריות הוא בדרך כלל ממושך ורצוף כישלונות, עד שמתקבל הריון תקין שמצליח להישמר. מה עושים כשקורה כישלון? האם כעת נעצור, ניקח פסק זמן, נעבד את רגשותינו? או שנצלול מיד לסבב נוסף של ניסיונות? איך יודעים מה נכון לעשות?
ואיך נתמודד עם האובדן המתלווה לכישלון הזה? אובדן הרעיון שהיה לנו שהנה, הנה, עומד להיוולד לנו ילד מהסיבוב הזה. יש כאן צורך בתהליך של אבל. אנשים שונים עוברים תהליכים של אבל בדרכים אחרות. יש כאלה שיחפשו הסחות דעת, ירצו לבלות, לרקוד, להתמקד בתחביבים ואילו אחרים ירצו לעבד את הרגשות בשיחה על הנושא, בכתיבה, בעריכת טקס לציון האובדן. אין דרך אחת נכונה להתאבל. חשוב שכל אחד מבני הזוג יוכל לעבור את התהליך הזה, של השלמה עם האובדן, בדרכו. הפער בין בני הזוג, גם בנושא הזה, עלול להכניס מתחים.
כשיוצאים לדרך של טיפולי פוריות, רוב האנשים אופטימיים ומקווים להצלחה כבר בסבב הראשון. אבל מה עושים אם חווים סבבים רבים של כישלון? האם מותר לנו לקחת פסק זמן לתקופה מסוימת? האם ניקח פסק זמן אחרי סבב אחד? שנים? שלושה? שבעה? ולכמה זמן נאפשר לנו את פסק הזמן הזה? אצל רוב הזוגות יש אחד מבני הזוג שמרגיש לחוץ בזמן ורוצה לנסות שוב ושוב ואילו האחר מרגיש שזקוק לזמן התאוששות וריפוי של הקשר, בטרם יוכל להתגייס, עם כל המשאבים הרגשיים הדרושים, לסבב נוסף.
הרבה פעמים זוגות מגלים במהלך הדרך שיש ביניהם גם פערים בתפיסה לגבי כמה זמן ניתן בכלל צ'אנס לאפשרות שנצליח לייצר הריון? באיזה שלב נוותר ונחפש רעיון אחר, כמו תרומת ביצית, פונדקאות או אימוץ?
קושי נוסף שמלווה זוגות בטיפולי פוריות הוא הקושי המגדרי. נשים שעוברות טיפולי פוריות סובלות הרבה פעמים מתחושת ניכור כלפי הגוף שלהן עצמן. יתכן שהן מקבלות הורמונים, צריכות להקפיד על תזונה מסוימת (בלי אלכוהול? בלי מאכלים מסוימים שעלולים להזיק?) לעיתים הן סובלות מבחילות, מעייפות, מכאבים כלשהם. תקופה מאתגרת מבחינה פיזית. נשים רבות מתמודדות גם עם אובדן הבטחון העצמי בנשיות שלהן, כאילו נכשלו בייעוד שקבע עבורן הטבע. גם גברים רבים מתמודדים עם ספקות בקשר לגבריות שלהם סביב תחושות של כשלון בפוריות. בנוסף, רבים מהם סובלים גם מתחושת חוסר אונים. אהובת ליבם סובלת כאבים, בחילות, עייפות ועוד, ולא תמיד ברור איך בעצם אפשר לעזור לה. בבדיקות הרפואיות הם לעיתים מרגישים שכל תפקידם מסתכם בלהחזיק לה את התיק. גם מבחינה רגשית הרבה גברים מסתבכים עם תחושות אשמה (שלא יכולים לקחת מבת הזוג את הכאבים והקושי הפיזי) ועם תחושת בלבול – האם ההריון הזה הוא גם שלי? איך אוכל להרגיש שיש לי חלק בדבר הזה, מבלי להקטין את המשמעות של בת הזוג שלי בעניין? דווקא זוגות מאוד אוהבים מוצאים את עצמם הרבה פעמים מבולבלים וכאובים סביב הסוגיות הללו.
ובנוסף לכל הקשיים הללו יש גם את תחום המיניות. יש תהליכי פוריות בהם ההפריה נעשית במבחנה ואין התערבות של הרופאים במיניות בין בני הזוג. אולם יש טיפולי פוריות בהם בני הזוג מתבקשים לקיים יחסי מין בימים ספציפיים. המיניות של זוגות כאלה הופכת להיות מאוד טכנית. שני בני הזוג יודעים שיש יום ספציפי שבו הם אמורים לקיים יחסי מין. ברוב המקרים אף אחד מהם לא ירגיש בסיטואציה כזו נחשק ורצוי. הוא מרגיש הרבה פעמים כאילו היא רוצה ממנו רק את הזרע והוא בכלל לא מעניין אותה. והיא עלולה להרגיש כאילו היא עבורו רק מכונה להבאת ילדים והיא עצמה בכלל לא מעניינת אותו. גם אם הם יודעים, ברמה הקוגניטיבית, שזו לא האמת, הם חווים חוויית דחייה קשה.
אז מה עושים?
אם אתם מתמודדים עם רגשות אשמה ובושה, כדאי לפנות לטיפול אישי שבו יעזרו לכם לעבד את הרגשות הקשים ולמצוא דרך לחזור ולהיות בחמלה כלפי עצמכם.
זוגות שרוצים להצליח לשמור על הזוגיות האוהבת והקרובה שלהם, למרות טיפולי הפוריות, צריכים להפנות את תשומת ליבם לתחום המיניות ולא להניח שדברים יקרו בספונטניות ויסתדרו מעצמם. הם יכולים לקבוע מפגשי אהבה, בימים אחרים, מעבר לימים בהם קיום יחסי המין הוא בדרישת הרופאים. כדאי שיתייחסו אל מפגשי האהבה האלה כמו אל דייטים. יתכן שתהיה בהם מיניות ויתכן שלא. יתכן שתהיה בהם מיניות ללא חדירה וגינלית. אך כזו שיש בה חיבור רגשי, אינטימיות, קירבה של גוף לגוף. מתוך הבנה שהפרטנר שלנו לא מרגיש רצוי, אהוב ונחשק ומתגעגע להרגיש קירבה אינטימית ומינית.
יש זוגות שמקווים שהדבר יקרה באופן ספונטני, אבל במרוץ החיים התובעני ובמקביל לטיפולי הפוריות המאתגרים, הסיכוי שזה יקרה ספונטנית הוא מאוד קטן. ודווקא קביעת הלו"ז ביומן יכולה לגרום לבני הזוג שלכם להרגיש שהם מספיק חשובים לכם. הרי לכל דבר אחר שחשוב לכם שיקרה אתם משקיעים וקובעים זמן ביומן, אז למה לא לזוגיות?
וכדי לגשר על שאר הפערים בין בני הזוג, המפתח לצלוח את התקופה המאתגרת הזו בטוב הוא בניית קשר קרוב ומלא אהבה. קשר שבו בני הזוג שלכם מרגישים אהובים, רצויים, מוערכים ומעניינים. בדקו עם עצמכם, האם בני הזוג שלכם חשים כך ביומיום שלכם? האם הם רואים במבט שלכם מבט מתפעל? האם הם מרגישים שאתם שמחים לקראתם כשהם מגיעים הביתה? האם הם מרגישים שאתם מתעניינים בעולמם הרגשי? האם הם מרגישים שאתם מכירים בכאב ובקושי שהם מתמודדים איתו? (ונסו לזכור שהכרה בכאב של האחר לא אומרת שלא כואב גם לכם במקביל. לצערנו שניכם יכולים להיות כאובים בו זמנית והכרה שלכם בכאב של בני הזוג שלכם תקל עליהם מאוד ותאפשר להם להתפנות לשים לב יותר גם לכאב שלכם). השקיעו בחיבור הרגשי הטוב ביניכם ואז תוכלו לצלוח גם תקופות מאתגרות כמו תקופת טיפולי פוריות. ושיהיה בהצלחה.
לקריאה על מי מחליט על מי אצלכם בבית? - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל האהבה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.
בתוכנית הטלוויזיה של פאולה וליאון שוחחנו על זוגיות בצל טיפולי פוריות: