מאמרים

האם זה תפקידנו להיות צוות הווי ובידור של הילדים שלנו?

השבוע הבן שלי וחברה שלו דפדפו באלבומי ילדות. פתאום הוא ראה שם תמונה שלה מבלה עם אחיה במקום שנראה לו מוכר. הוא בא לשאול אותנו ומצאנו את עצמנו, כל המשפחה, מעלים זכרונות מתוקים מימי החופש הגדול כשהוא היה בבית הספר היסודי. נזכרנו איך היינו פעם בפארק של מתקנים מתנפחים ופעם בשדה שמותר לקטוף בו נוריות ופעם אחרת במטע של עצי פקאן שבו אספנו המון אגוזים טעימים ושיחקנו בקלפים. זכרונות מתוקים מהרפתקאות ילדות. זה נפלא. אבל רוב החיים קורים לנו בשגרה. בין הנסיעות לפארקים השונים. ובשגרה אנחנו בבית או בחצר או בקניון של השכונה.

ובשיגרה אנחנו לפעמים משתעממים. גם אנחנו וגם הילדים. והרבה פעמים קשה לנו, ההורים, לראות שהילדים שלנו רובצים על הספה או צמודים למסכים ואנחנו מתמלאים רגשות אשמה ומצפים מעצמנו למצוא להם עיסוק, עניין, בילוי. והרבה פעמים אנחנו נבהלים מהמחשבה שהילד יהיה משועמם. 'אמא, משעמם לי' – זו תלונה שקשה לנו לשמוע.

ובעצם למה? מה הבעיה עם שעמום? למה זה כל כך מבהיל אותנו?

קשה לכמת ולמדוד שעמום ולכן המחקר בתחום מבולבל ולא ברור, אבל נראה שיש הסכמה כללית בקרב אנשי הטיפול הפסיכולוגי שיש גם צדדים חיוביים בשעמום.



ילדים משועממים מתפנים לפגוש את המחשבות של עצמם, לעבד חוויות שעברו עליהם. הם מתנסים בקבלת החלטות ('מה אעשה עכשיו?'), ובעיקר פנויים לדמיין. וכך לפתח יצירתיות. כשאנחנו נבהלים מהשעמום של הילד אנחנו מפריעים לו שוב ושוב לפגוש את עצמו ולדמיין.

אצל ילדים מאד צעירים שמתלוננים על שעמום, לעיתים מדובר ברגש אחר שהם לא יודעים עדיין לקרוא לו בשם. גם מתבגרים עלולים לפעמים לטעון שהם משועממים, כשלמעשה מסתתר מתחת לזה רגש אחר (בדרך כלל עצב או תסכול). אבל אם אכן השתכנעתם שהילד שלכם פשוט משועמם נסו להחזיר את השאלה אליו, למשל כך: 'מה יכול היה להיות לך מעניין לעשות?' או להזמין אותו לחשוב ולהעלות רעיונות יחד.

אני מזמינה את כולנו להשתחרר מהרעיון שתפקידנו כהורים להיות צוות הווי ובידור של הילדים. זה לא אומר שלא ננסה להעסיק אותם. אני מאד בעד לשחק איתם בקלפים, בלגו, במשחקי קופסה ולקרוא איתם ספרים ולפעמים ניקח אותם למטע עצי פקאן או לפארק של מתנפחים. אבל חשוב שמידי פעם גם ניתן להם לפגוש את עצמם, את המחשבות שלהם, הרגשות שלהם ובעיקר את הדמיון שלהם.

כתבו לי

  • YouTube
  • Facebook

052-2215675

הקליניקה שלי ברחוב הרא"ה 130, רמת גן

(פינת לוחמי סיני).

לבחירתכם, יש גם אפשרות לטיפול אונליין
(בזום או בסקייפ או בשיחת וידאו).

© כל הזכויות שמורות לד״ר מיכל צוקר   |   עיצוב ובנייה: הרמוניה דיגיטלית לעסקים