יש לכם ילדים בגילאי גן? אם כן - שבו על השטיח.

האם יש לכם ילדים בגילאי גן? אם כן - שבו על השטיח. והאמת שההמלצה הזו טובה גם אם הילדים שלכם כבר הולכים לבית הספר.

מה אתם עושים בשגרה בין השעה חמש אחר הצהריים לבין שמונה בערב? אם יש לכם ילדים בגילאי גן שנמצאים במסגרת חינוכית ואתם אוספים אותם בשלוש, בארבע או בחמש אחר הצהריים מה אתם עושים איתם אחרי הגן?

יש הורים שמחפשים המון תעסוקה. הולכים עם הילדים לבריכה, לפארק, לג'ימבורי או לגן השעשועים. אחרים רושמים את הילדים לחוגים או מפגישים את הילדים עם חברים. יש הורים שהולכים עם הילדים הביתה, מדליקים להם טלוויזיה או מסך אחר ומתפנים לסידורי הבית: ענייני הכביסה, פינוי המדיח, ניקיונות או בישולים.

ילדים שונים נולדים עם טמפרמנט שונה. יש ילדים שעבורם המקצב הגבוה מעולה. הם חוזרים מהגן כשהם עדיין מלאי אנרגיה והם שמחים לפגוש שוב חברים או לצאת לבלות בג'ימבורי. ילדים אחרים חוזרים מאוד עייפים. השהות בגן דורשת מהם להיות אסופים, מוחזקים, להתנהג יפה. הם נחשפים ללחץ חברתי, שהוא, כשלעצמו לא רע, הם לומדים שם איך להתנהל מול בני גילם וזה חיוני להתפתחות שלהם, אבל אחרי שמונה שעות כאלה הם מותשים וזקוקים לזמן של שקט, זמן לעצמם.

טמפרמנט הוא הרבה פעמים גנטי. איך זה אצלכם? אחרי יום עבודה ארוך – האם אתם רוצים לפגוש חברים, ללכת לחוגים? או שאתם זקוקים לזמן לעצמכם, לשקט של הבית? יתכן שהילד שלכם דומה לכם. יתכן שהוא דווקא דומה להורה השני (או לסבתא?) ונולד עם טמפרמנט הפוך לחלוטין (לקריאה על טמפרמנט של ילדים - היכנסו לכאן).

אם הילד שלכם זקוק לשקט ולזמן עם עצמו כדאי לחזור הביתה. כעת יש לכם בערך שלוש שעות של זמן משותף בבית. נניח שהגעתם הביתה בארבע וחצי, מה תבחרו לעשות? יתכן שברגע הראשון אתם עצמכם זקוקים לכמה רגעים להירגע. אולי תרצו להחליף לבגדי בית, לשתות כוס קפה, לסדר את הדברים שלכם. יש הורים שמושיבים את הילדים שלהם מול מסך בזמן הזה וזה לגמרי נהדר. אל תחששו ממסכים, הנזק שהם גורמים הוא לא כזה גדול כמו שמקובל לחשוב. גם הילדים יכולים להרוויח מכמה דקות של רביצה מול מסך שלא מצריך חשיבה מאומצת (לקריאה נוספת על זמן מסך – היכנסו לכאן).

זה כיף להכין ארוחת ערב יחד

כעת השעה כבר חמש אחר הצהריים. החלפתם לבגדי בית, שתיתם כבר קפה, אולי פתחתם את הדואר שהגיע. מה עכשיו? הבית עדיין הפוך, יתכן שיש ערמת כביסה ענקית, הכיור מלא כלים ועוד המון מטלות בית שחיכו לנו. למרות זאת אני ממליצה לבלות את השעה הקרובה במשחק משותף עם הילדים. הילדים לא זקוקים באמת ללונה פארק כעת אבל הם כן זקוקים לכם. שבו איתם על השטיח. שחקו איתם במשחק קופסה, לגו, פאזל או קוביות, בהתאם לגיל הילדים. אם יש לכם ילדים בכל מיני גילאים תוכלו לגלות שאפשר בו זמנית לשחק עם האחד בבניית מגדל מקוביות ועם השני בדמקה. אם הילדים שלכם אקטיביים ומלאי אנרגיה תוכלו לשים מוזיקה ולרקוד איתם בסלון. אם הם עייפים תוכלו לצייר להם עיגול או משולש ולהציע להם להמשיך את הציור שהתחלתם. אם יש לכם כמה ילדים, תוכלו להביא בריסטול גדול ובכל קצה שלו לצייר התחלה של ציור, וכך כל הילדים יוכלו להשתתף במשחק הזה יחד. גוונו במשחקים שאתם מציעים בכל יום. בחרו לפעמים משחקים רגשיים ולפעמים משחקים דידקטיים. תוכלו לשלב משחקי דמיון, להתחפש עם הילדים לכל מיני דמויות, משחקי חידות או משחקים מוזיקליים (על משחקי בובות - בסרטון שמצורף בסוף המאמר).

והנה כבר שש בערב. מה עכשיו? עכשיו תוכלו להציע לילדים לבוא איתכם להכין ארוחת ערב. ילדים מאוד אוהבים להצטרף להכנות. תוכלו להציע להם להכין יחד סלט, פיצה או כל מה שאתם מכינים. גם ילדים קטנים יכולים לעזור לשטוף את הירקות או לערוך את השולחן. אם הילדים שלכם לא מעוניינים להשתתף בהכנות תוכלו להציע להם לבוא לשחק לצידכם במטבח. תוכלו למשל לכסות את שולחן המטבח בסדין, להניח מתחת לשולחן שמיכה קטנה וכך יצרתם עבורם "אוהל" במטבח. הם יוכלו לקשט את האוהל עם בובות וצעצועים, בזמן שאתם מכינים את ארוחת הערב. תוכלו לשיר איתם שירים מצחיקים או לשחק איתם משחקי חשיבה (אפילו ילדים קטנים יוכלו ליהנות מלנסות לנחש על איזו חיה אתם חושבים עכשיו או להמציא יחד סיפור). כך זמן הכנת ארוחת הערב הופך להיות זמן איכות משותף.

לאחר ארוחת הערב מומלץ להוריד בהדרגה את המקצב. ללכת להתקלח, לשיר שירים או לפטפט עם הילדים ובהדרגה להנמיך את הקול ולהרגיע את האווירה. ילדים שסובלים מהפרעות קשב זקוקים במיוחד להרגעת האווירה כדי להצליח להירדם בסופו של דבר, כשתגיע שעת השינה (לקריאה נוספת על התמודדות עם הפרעות קשב – היכנסו לכאן). אחרי המקלחת אפשר ללכת לחדר ולעשות את טקס השינה האהוב עליכם. אפשר לקרוא סיפור, לשיר שיר ערש וללכת לישון. טקס שינה הוא דבר חשוב. עצם העובדה שהוא חוזר על עצמו מדי ערב מקנה יציבות ובטחון לילדים. חזרתיות חשובה לילדים, זו הסיבה שהם מבקשים לקרוא את אותו הסיפור שוב ושוב. יתכן שעבורכם זה יהיה משעמם לקרוא את אותו הסיפור שוב, אבל עבור הילדים שלכם זה חשוב.

אם קשה לכם לגרום לילדים שלכם לשתף פעולה עם סדר היום המוצע כאן – לכו להדרכת הורים. תוכלו ללמוד איך להשיג את שיתוף הפעולה של הילדים ולייצר בבית שלכם רוגע ואווירה משפחתית נעימה.

הרבה הורים מרגישים רגשות אשמה שהם לא לוקחים את הילדים שלהם לחו"ל, לא יוצאים איתם לטיולים בטבע ולא יכולים לממן עבורם בילויים יקרים מחוץ לבית. אבל האמת היא שהילדים שלכם פחות זקוקים להשקעות הכספיות הללו ויותר זקוקים פשוט לכם. הם צריכים להיות איתכם. לבלות איתכם זמן. אנשים אוהבים להגיד שהילדים זקוקים ל"זמן איכות" עם ההורים. וזה נכון, אבל חשובה גם הכמות. הילדים זקוקים לזמן איתכם. נקודה. זמן שבו אתם באמת נוכחים. זמן שבו אתם לא עסוקים במסך הטלפון שלכם ולא עסוקים בשום דבר אחר. אלא באמת פנויים וקשובים אליהם.

המון הורים מתלוננים שהילדים שלהם מרביצים, צועקים, מתנהגים לא יפה. כשאנחנו מנסים להבין מה היה הרקע להתנהגות הזו, אנחנו מגלים ברוב המקרים שההורה היה עסוק בסלולרי, במדיח, במטלות הבית או שכב על הספה מותש. הילדים למדו בטעות, שאם הם רוצים שההורה יתפנה להיות איתם הם צריכים להרביץ או להתפרע. הילדים פשוט מתגעגעים אליכם. הם קטנים והם לא יודעים שהם יכולים לבוא לבקש מכם יפה להתפנות להיות איתם. ובינינו, האם זה היה עובד להם אם הם היו ניגשים לבקש מכם בעדינות שתשחקו איתם? אצל רוב ההורים זה לא היה עובד. ההורים היו עונים 'רק רגע' ולא באמת מתפנים, כי טובעים במרוץ החיים ובמטלות הבית. הילדים למדו (באופן לא מודע, כמובן) שההתנהגות השלילית מביאה את ההורים מיד. נסו לבחון את זה השבוע – נסו להיות נוכחים, בהקשבה, פנויים לחלוטין ממטלות הבית ומהסלולרי ותראו איך הילדים מתנהגים. ברוב הבתים זה עובד כמו קסם. הילדים לא מתפרעים ולא מרביצים. הם זוכים לזמן איכות (ובכלל לזמן) עם ההורים.

ומה עם מטלות הבית? באופן אישי אני מאמינה שהן פחות חשובות. שהיחסים עם הילדים חשובים יותר וצריכים לקבל קדימות. אבל מעבר לזה, אפשר למצוא דרכים יצירתיות לשלב את עבודות הבית בסדר היום הזה. תוכלו למשל להביא אל הסלון את ערמת הכביסה שצריך לקפל ולהזמין את הילדים לקפל איתכם. יתכן שהקיפול לא יהיה מושלם, אבל זה יהיה משחק ותחושת היחד שלכם חשובה יותר. יתכן שתוכלו לקפל את הכביסה בזמן שהילד משחק לצידכם עם הבובות שלו או מצייר. תוכלו בזמן הזה לשוחח איתו, להשתתף איתו במשחק, תוך כדי שאתם מקפלים את הכביסה. תחושת היחד שלכם היא המטרה והיא לא תמיד דורשת את כל הגוף שלכם, נוכחות בשיחה יכולה להספיק. כשהבן שלי היה קטן הוא רצה לשחק איתי בכדורגל אצלו בחדר. היה לו כדור ספוג והוא התרוצץ איתו בחדר ובעט לכיוון "השער" הדמיוני. אני הייתי מותשת והתיישבתי על השטיח אצלו בחדר. ואז הוא הכריז: "אמא, נשחק יחד, אני אבעט בכדור ואת תרוצי בלב!" 😊 וכך היה. מבחינתו שיחקנו יחד, למרות שאני לא קמתי מהמקום, הייתי נוכחת איתו במשחק, בשיח, בהתלהבות או כמו שהוא קרא לזה – אני רצתי בלב. אז תרוצו בלב ושבו על השטיח. הילדים שלכם מתגעגעים אליכם.

נסו את זה בבית.

לקריאה על איך ללמד ילדים רגשות – היכנסו לכאן.

גם אתם חולמים ללוות הורים? בואו להגשים את החלום:

לפרטים על לימודי ייעוץ משפחתי (לימודי הדרכת הורים) - היכנסו לכאן.

לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן