'הוא חייב להבין שזה לא יכול להימשך ככה,' היא קובעת נחרצות. 'היא צריכה להבין שהיא לא יכולה לדבר אלי בטון הזה,' הוא טוען כלפיה.
מכירים את זה? המון פעמים אני שומעת משפטים כאלה בקליניקה. 'הוא חייב להבין ש...', 'היא צריכה ללמוד ש...'. לפעמים הם גם נאמרים בהקשר של הילדים: 'הוא חייב ללמוד לקחת אחריות' או 'היא צריכה ללמוד שאי אפשר לדבר ככה אל אבא ואמא'.
כל משפטי ה'צריך ש...' ו'חייב ש...' וכל האמירות לגבי לקיחת אחריות, מעולם לא הועילו. אנשים חזרו והטיחו זה בזה (או בילדים) אמירות נחרצות שכאלה וזה מעולם לא הוביל אף אחד לשנות את התנהגותו או 'לקחת אחריות'.
מה זה בכלל אומר 'לקחת אחריות'? הרבה פעמים אנשים אומרים את זה ומתכוונים ל'אתה צריך להתנהג כמו שאני רוצה שתתנהג' או 'אתה צריך להתנהג כמו שאני חושב שנכון להתנהג'. איך זה קשור לאחריות?
וגם אם זה נראה לכם קשור – אם זה לא עובד לכם וכבר אמרתם שלוש מאות פעם וזה לא השתנה – אולי כדאי להניח לזה ולחפש דרך אחרת?
כי האמת היא ש'הוא לא צריך להבין' וגם 'היא לא חייבת לקחת אחריות' ואף אחד לא חייב שום דבר. היה יכול להיות יותר נעים אם הם היו בוחרים להתנהג כמו שאנחנו רוצים. אבל הם לא צריכים ולא חייבים לעשות את זה.
אם אנחנו רוצים לנהל חיים משותפים בנעימים, בשמחה, בחברות, בשיתוף פעולה, כדאי שנחפש דרך שבה הם ירצו לשתף איתנו פעולה ואם זו המטרה אז יכול לעזור אם נלמד להקשיב:
מה גורם לה לא להבין?
מה גורם לו 'לא לקחת אחריות'?
אם נגייס סקרנות, וננסה באמת להיפגש עם בני הזוג שלנו, באמת להתעניין במה שעובד עליהם ואיך הדברים נראים מנקודת מבטם הרגשית, יש סיכוי גבוה שהם יתחילו 'לקחת אחריות' ולהתנהג כאילו סוף סוף הם מבינים.
חיים ודורית רבים כבר חמש שנים. זה התחיל מאסון שפקד את המשפחה ומאז הם מתקשים להתאושש. חיים מתלונן שדורית צועקת בלי סוף. 'היא חייבת להבין שאני לא מסוגל לשמוע צעקות,' הוא מסביר לי 'כשאני שומע צעקות אני נהיה אטום, אני מתכווץ, מסתגר, לא יכול לשמוע את זה'. זה אכן קשה לו לשמוע צעקות. הוא בעצמו חווה תקופה קשה לאחרונה והצעקות מפעילות אצלו טריגר רגשי, מחזירות אותו בדמיונו לרגעים קשים מהילדות הרחוקה שלו. אבל כשהוא מטיח בה שוב ושוב ש'היא חייבת להבין' זה לא מועיל. דורית לא באמת 'חייבת להבין'. היה כדאי שהיא תבין אבל היא לא חייבת.
כדי שדורית תבין, עליה קודם כל להרגיש שהיא עצמה מובנת. מאז שחיים התרחק ממנה היא מרגישה בודדה ולא מוערכת. היא זקוקה למבט הטוב של חיים, שיש בו רוך וחמלה. מבט שאומר שהיא עדיין אהובה, רצויה, נהדרת. אחר כך דורית צריכה לשמוע מחיים מה באמת עובר עליו, רגשית. בלי משפטים נחרצים כמו 'את חייבת להבין'. אלא שיתוף כן וקרוב של מה שבאמת יש בליבו של חיים. איך הוא מרגיש, מה עובר עליו, אילו פחדים מלווים אותו מאז האסון ומה יכול אולי לעזור לו, להקל עליו את הנשימה ביומיום שלו. כשזה יהיה השיח ביניהם, דורית לא תצטרך לצעוק והריבים ביניהם ייעלמו (היכנסו לקרוא עוד על זוגיות טובה).
גם הורים מוצאים את עצמם הרבה פעמים מטיחים בילדים משפטים חסרי שחר כמו 'אתה צריך להתאפס על עצמך' או 'את חייבת לקחת אחריות על החיים שלך', כשהאמת היא שהוא לא צריך להתאפס על עצמו והיא לא חייבת לקחת אחריות. ואם נבחר במקום זה להיות בעמדה שיש בה סקרנות – נוכל להתעניין במה שעובר עליהם. הרבה פעמים מדובר בנערים ונערות בגיל ההתבגרות. בגיל הזה עוברת עליהם סערה רגשית קשה. הם לא מזהים את עצמם בראי, השינויים כל כך מהירים. מצבי הרוח שלהם משתנים בלי שליטה. קשה להיות בתוך גוף של נער או נערה מתבגרים. מהזווית של ההורים זה נראה כאילו הם לא עושים שום דבר. אבל האמת היא שהם עושים המון. מבחינה פסיכולוגית הם עוברים שלב משמעותי של נפרדות מההורים ובניית עצמי משמעותי משלהם. זה תהליך קשה שמלווה בפחדים. אם נהיה סקרניים, נתעניין בעולמם הרגשי ונביט בהם במבט אוהב שיש בו אמונה ביכולות שלהם והרבה חיבה, הם יצליחו להבין את המסרים שלנו וירצו הרבה יותר לשתף איתנו פעולה (היכנסו לקרוא עוד על הצבת גבולות לילדים).
אז אם אתם מוצאים את עצמכם אומרים לבני הזוג שלכם (או לילדים) משפטים שמתחילים ב'את צריכה להבין...', 'אתה חייב לקחת אחריות...' נסו לוותר על המשפטים הללו ולגייס במקומם סקרנות למצב הרגשי שגורם לבני הזוג שלכם (או הילדים) לא להבין או לא לקחת אחריות.
נסו את זה בבית.
לקריאה נוספת על איך ללמד ילדים אחריות - היכנסו לכאן.
לקריאה על התנגשות ערכים בין בני זוג - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי) - היכנסו לכאן.
לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן