'אני כבר לא בטוח שיש לנו על מה לדבר,' ערן מספר 'כבר חודשים שהיא לא שוכבת איתי ובעצם לא נוגעת בי בכלל'. סמדר מתלוננת שמרגישה שהוא מזלזל בה. שניהם עובדים בעבודה שהם אוהבים, אך בבית מרגישים שהריחוק גובר. 'ספרו לי על הילדים' אני מבקשת. 'בסוף אני תמיד יוצאת האמא המכשפה ועם אבא תמיד כיף,' סמדר מחייכת במרירות, 'הבן הבכור, איתי, מאד עקשן. הוא יודע לעמוד על שלו. הכל איתו זה במאבקים. ויש עוד את הקטנה, שהיא ממש תינוקת וצריכה אותי כל הזמן'. לסמדר חשוב ללמד את איתי אחריות. היא דורשת ממנו להכין את שעורי הבית ומצפה ממנו למלא את המטלות שלו בבית. ערן מאמין שהילד זקוק לחיזוקים, רכות וצחוקים. 'בעיני חשוב לצחוק עם הילדים ופחות להגזים עם הגבולות' הוא אומר. סמדר בוכה. 'הוא בעצם אומר שאני לא אמא מספיק טובה בעיניו. זה מעליב'.
סמדר וערן הגיעו אלי לייעוץ זוגי, אבל למעשה, כשאנחנו בוחנים לעומק את הקשר הזוגי שלהם לאורך השנים, אנחנו מגלים שהזוגיות ביניהם הייתה נהדרת. הם היו קרובים ואוהבים עם הרבה מגע, תחומי עניין משותפים והומור זוגי כייפי. הקושי התחיל כשהתגברו ביניהם הפערים האידיאולוגיים בענייני חינוך. סמדר מביטה בעיניו של ערן ורואה שם זלזול באיכות האימהות שלה וערן כועס ונעלב שהיא לא מוכנה להקשיב לעמדותיו בענייני חינוך ולשתף איתו פעולה. שניהם מאד מודאגים ממצבו של איתי, הבן הבכור והמתח ההורי מחלחל בהדרגה אל תוך הקשר הזוגי.
אצל גילי וענת המצב הפוך. הם הגיעו אלי להדרכת הורים כי ליה, הבת האמצעית שלהם, שהייתה תמיד ממושמעת ונוחה, פתאום בוכה וצועקת, יש לה התפרצויות זעם וגילי וענת אובדי עצות וחשים כאילו החליפו להם את הילדה.
אני שואלת אותם על הקשר הזוגי. כמה זמן זוגי, רק של שניהם, יש להם בשבוע? האם יש ביניהם מגע? חיבוקים? יד? אינטימיות?
הם מופתעים מהתפנית בשיחה. אני מרגיעה שלא נזניח את המצב עם ליה ועוד נגיע אליו. והם משתפים אותי שבאמת, בשנה האחרונה המתח ביניהם גבר והאינטימיות נעלמה. זמן זוגי רומנטי כבר לא היה להם מזמן.
כשזוגות הופכים להיות הורים, הם נדרשים בבת אחת להתפנות רגשית ופיזית למשימה של ההורות. הורות זו משימה נפלאה. יש בה הרבה רגעי נחת ושמחה. אבל זו משימה תובענית. היא גובה מההורים אנרגיות, פניות רגשית וזמן. אצל רוב הזוגות, זה בא על חשבון הזמן הזוגי והפניות הרגשית לזוגיות. עם הזמן, הלא מודע הרגשי של כל אחד מהם מתחיל להרגיש בודד ודחוי. גם אם יש ביניהם אהבה גדולה, וגם אם החלק הקוגנטיבי במוח מכיר בה ויודע על קיומה, הלא מודע הרגשי זקוק לסימנים. החלקים הרגשיים שלנו הם לא רציונליים. הם זקוקים למחוות של אהבה – מילים, מגע, קירבה, תשומת לב, מעשים של חיבה.
כשבחלקים הרגשיים הלא מודעים שלנו אנחנו חשים דחויים – אפשר לדמות את זה לאדם שמסתובב בלי עור. חשוף נורא. ברור שכל מגע קל יכאיב לו. לאורך זמן אצל חלק מהזוגות יווצר מתח ויתחילו ריבים. זה ייראה כאילו 'יש לו פתיל קצר'.
אצל אחרים – הקושי יחשף קודם דווקא ביחסים עם הילד. המתח הזוגי מורגש בבית. והילדים מגיבים אליו. כמובן שגילי וענת קיבלו הדרכה איך לעזור לליה ולהחזיר את האווירה הנעימה בבית, עם הילדים. אבל גם הקשר הזוגי ביניהם קיבל התייחסות.
אז אם יש בינכם חילוקי דיעות לגבי החינוך של הילדים – כדאי לחפש איך ליישב אותם, ללמוד מה הדרך ההורית הנכונה עבורכם ועבור הילדים שלכם (רוצים לשמוע על זה עוד? צפו בסרטון המצורף כאן למטה). אבל, בנוסף, אל תוותרו על לבדוק - מה שלום הקשר הזוגי שלכם? מה שלום האינטימיות ביניכם? אם חילוקי הדיעות מתורגמים לריבים איומים או שיש פתאום קושי עם אחד הילדים – אולי יש קושי גם בקשר הזוגי? ולהיפך – אם יש קושי בזוגיות – אל תדלגו על לבדוק את המצב עם הילדים – לפעמים שיפור התפקוד ההורי יכול להציל את הקשר הזוגי. ולהיפך.
על חילוקי דיעות בין ההורים:
לקריאה על בעיות בזוגיות - היכנסו לכאן.
לקריאה על איך לייצר קשר קרוב עם הילדים - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על קורס הייעוץ הזוגי - היכנסו לכאן
לפרטים על הקורס לייעוץ משפחתי - היכנסו לכאן.
コメント