מאמרים

איך לייצר קשר קרוב עם ילדים בגיל ההתבגרות? או ״הורות ברווחים״

פעם החיים התנהלו יותר לאט. אנשים עבדו פחות שעות ביום והיו להם הרבה יותר שעות פנאי.

ד"ר מיכל צוקר בכלים מעולם הייעוץ המשפחתי

ההורים במאה ה-21 חיים במקצב גבוה. ברוב הבתים שני ההורים עובדים וגם סדר היום של הילדים עמוס בהרבה. הילדים של היום (בימים שאין קורונה) חוזרים מהמסגרות הלימודיות רק בארבע והרבה פעמים גם הולכים לחוגים, לצופים או לחברים אחר הצהריים. כך יוצא שיש למעשה מעט מאד זמן איכותי משותף של הורים עם ילדיהם.

התופעה הזו חמורה בהרבה כשמדובר בהורים לילדים בגיל ההתבגרות. גם כשהם כבר נוכחים בבית - דלת החדר של הילד המתבגר סגורה.

הורים לילדים בגיל ההתבגרות טועים לחשוב לפעמים שהילדים אינם זקוקים להם. "הוא במילא סגור בחדר, מה זה משנה לו אם אני בבית או לא?". זו טעות. הילדים זקוקים להורים שלהם ובגיל ההתבגרות - במיוחד.


אני מציעה מודל הורי שאני קוראת לו "הורות ברווחים".

לפי המודל הזה - ההורים עושים מאמצים להיות נוכחים ככל יכולתם ב'רווחים' שבין הזמנים בהם הילד לא פנוי. מתי חלים הרווחים הללו? למשל ביום חול שבו הילד נמצא בבית הספר עד ארבע ואז הולך לפעולה בצופים או לחוג וחוזר משם בשבע ואחר כך יוצא לפיצה עם החבר'ה. ביום כזה ה'רווחים' יהיו בארבע (כשהילד מגיע ומתארגן לקראת הפעולה או החוג) ובשבע עד שהילד יוצא וכשהילד חוזר (בהנחה שאנחנו עדיין ערים 😊) עד שהולך לישון. רווחים נוספים הם הרווחים בין סיבוב לסיבוב במשחק שהוא משחק או בין סרטון לסרטון שהוא רואה. ברווחים יש יותר סיכוי שהילד לא יהיה סגור בחדרו, אלא יצא אל המטבח. יחפש משהו לאכול או לשתות (בגיל ההתבגרות התיאבון מוגבר ובמקרה הזה, זה לטובתנו).

הורה שפועל לפי המודל - ישתדל להיות "במקרה" במטבח בזמנים האלה. אפשר להכין משהו טעים שאנחנו יודעים שהילד ישמח לנשנש או לשתות. אפשר להכין גם לעצמנו ולנסות ליצור אווירה שתגרום לילד להתיישב לרגע במטבח, לנשנש בצוותא. זו הזדמנות נהדרת לשיחה שיש בה שיתוף (ראו "ללמד את שפת השיתוף"). אין טעם שנשב בבית כשהוא בבית הספר או בפעולה בצופים, אבל כשהוא ב"רווחים" בין דברים - הוא יהיה זמין יותר להקשיב ולשוחח.

גם בסופי השבוע (או בימי סגר של מגיפת הקורונה) - כשהילד או הנער המתבגר סגור בחדרו, יהיו רגעים בהם יצא אל המטבח כדי לאכול או לשתות. אלה זמנים שבהם הוא פנוי יותר להקשבה. הורים רבים מנסים לשוחח עם הילד כשהוא עסוק במחשב שלו. ה"שיחות" הללו נתפסות בעיני הילד כחקירה, הן דומות יותר למונולוגים, כשהילד עונה תשובות סגורות ולעיתים בטון כועס (כאילו נובח על ההורים). נסו לתאר לעצמכם איך הייתם מרגישים אם הילד היה פונה אליכם לשיחה בדיוק כשאתם באמצע העבודה, בשיא הלחץ של יום העבודה שלכם. מבחינת הילד זה אותו הדבר. כשהילד יוצא מחדרו אל המטבח - זו הזדמנות לנסות לפתוח שיחה.

על מנת להיות זמינים ב"רווחים" של הילדים - עלינו להשקיע מאמץ בלתכנן את סדר היום שלנו בהתאם. לא לכל ההורים העבודה מאפשרת זמינות בכל הרווחים (הרבה הורים נמצאים עדיין בעבודה כשהילד חוזר מבית הספר), אבל אפשר להשתדל ואפשר לנסות להיות זמינים בטלפון ואפילו בוואטסאפ או בצ'אט. הורים רבים כותבים לילד הודעות ומתרעמים או נעלבים כשהוא לא מגיב. נסו לכתוב לו ב"רווחים" ותראו שהוא הרבה יותר זמין להגיב.


בנוסף, נסו לבחון את עצמכם - מה הילד שלכם שומע, כשהוא כבר מניח לרגע את המסך ומגיע אל המטבח - האם הוא שומע מילה טובה? מחמאה? חיבה? או שהוא שומע תלונות על מה שעשה או לא עשה? אם תרצו שהילד לא יסתגר כל היום בחדר - נסו לדאוג שיהיה לו נעים וכדאי לצאת משם. ועוד על כך בסרטון הבא:

נסו את זה בבית.