"אני לא אוהב שאת עסוקה כל הזמן בתפעולציה" הוא אמר לה. תפעולציה? מילה חמודה, לא? הוא התכוון לענייני ארגון הבית. הכביסה, המדיח, הבישולים, הסדר והניקיון. האם אתם עסוקים כל הזמן בתפעולציה? כשאתם בבית, איזה אחוז מהזמן שלכם מוקדש לתפעול הבית?
העיסוק הבלתי פוסק בתפעולציה פוגע גם בזוגיות וגם בילדים. "אבל מישהו צריך לעשות את זה" בוודאי תגידו. אולי זה נכון, אני לא בטוחה שזה תמיד נכון. יש המון מצבים שאפשר היה לבחור בהם לבוא רגע להתכרבל על הספה יחד עם בני הזוג שלכם ולדחות את התפעולציה בעשר דקות למשל או בשעה? או לחילופין, למצוא דרך רומנטית לפלרטט עם בני הזוג ולפתות אותם לתקתק אתכם יחד את התפעולציה הזו, וכך לעשות מזה זמן זוגי נעים. ואחר כך לדאוג גם לפנות זמן לבילוי זוגי משותף בבטלה על הספה.
המחיר של העיסוק הבלתי פוסק בתפעול הבית הוא שבני הזוג שלכם חווים דחייה. הם חווים אתכם (או אתכן, זה לא באמת משנה המגדר כאן) מעדיפים להתעסק עם זה במקום להיות איתם.
יתכן שאתם מרגישים שהתפעול של הבית נופל עליכם ושחלוקת התפקידים ביניכם לא הוגנת. אם זה המצב זכרו שאתם לימדתם את בני הזוג שלכם שזה עליכם. אתם התנדבתם לתפקידים האלה בתחילת הקשר. יתכן שזה היה לכם נוח בשנים ההן, יתכן שזה קרה עוד לפני שנולדו הילדים וכעת אולי התעייפתם. אם זה המצב – תוכלו לנסות לשנות את חלוקת התפקידים ביניכם, אבל אל תכעסו או תעלבו מכך שבני הזוג שלכם לא "מגדילים ראש ומבינים בעצמם" שהם אמורים להשתתף בנטל הזה.
"אני לא אוהבת לקום בבוקר למטבח מלוכלך" היא מסבירה. אני לגמרי מבינה את זה. אבל מה שקורה בפועל זה שהוא הולך למיטה והיא מתרוצצת בבית, מסדרת את המדיח, מעבירה למכונת הכביסה או מקפלת כביסה, מנקה את הכיור ושאר מטלות אחרונות לפני השינה. כשהיא מגיעה למיטה הוא כבר ישן. היא אמנם תתעורר בבוקר לבית נקי ומסודר, אבל מה עם הזוגיות? המסר שהוא מקבל ממנה הוא שהיא לא מעוניינת בקרבתו. המסר שהיא מקבלת ממנו הוא שלא אכפת לו ממנה וממה שחשוב לה. לאורך זמן הזוגיות שלהם נפגעת. ואני פוגשת גם גברים שמתנהגים כמוה ונשים שמתנהגות כמוהו. זה לא קשור למגדר (היכנסו לקרוא עוד על ענייני מגדר).
אז מה אפשר לעשות אחרת? אפשר קודם כל להיות מודעים לעובדה המצערת שהפרטנר (של כל אחד מהם) חווה כאן דחייה. ואז לחפש פתרונות יצירתיים. אולי נקבע דייט זוגי שבו אנחנו מסדרים, מנקים, מארגנים את הבית ונקבע זמן זוגי אחר שבו אנחנו מבלים יחד בלי תפעולציה?
מהצד שלה - אולי בלילה, כשהוא הולך למיטה היא תבוא רק לרגע, תחבק אותו, תגיד לו שהוא אהוב ושהיא תיכף באה או שהיא מצטערת שהיא לא יכולה כרגע לבוא ורק אז תלך לסדר את הבית? כך היא גם תסדר את הבית, כמו שהיא רוצה וגם תימנע את חווית הדחייה שלו?
ומהצד שלו – אולי רגע לפני שהוא הולך למיטה הוא ייגש לחבק אותה ולהגיד לה שהוא מתגעגע אליה ושהוא מבין שהיא צריכה עוד זמן לתפעולציה וזה בסדר? כך כל אחד מהם ממשיך לעשות בדיוק את מה שהוא היה רגיל לעשות, אבל עצם ההכרה המילולית בזה תקטין את חווית הדחייה של האחר.
את כל זה אפשר להצליח לעשות רק אם כל אחד מבני הזוג מאמין באמת שהשני אוהב אותו, מעריך אותו ומתעניין בו. כשזה המצב, אפשר לשמוע שהאחר מסרב לבוא או מתנהג אחרת מאיתנו ולא לפרש את זה כדחייה מכאיבה. אם קשה לכם להאמין שהפרטנר שלכם מעריך אתכם או מתעניין בכם – בואו לטיפול זוגי והיכנסו לקרוא עוד על מה זו בעצם זוגיות טובה.
ומה לגבי הילדים?
אם אתם עסוקים בתפעולציה, גם הילדים חווים אתכם לא באמת נוכחים. אתם נמצאים איתם בבית, אבל הם מתבקשים לא להפריע. לפעמים תוקעים אותם מול מסך או מצפים מהם להעסיק את עצמם, מתוך תקווה שיניחו לכם ויאפשרו לכם לתקתק את מטלות הבית. ברגעים כאלה הילדים שלכם חווים אתכם לא מעוניינים בהם. נסו לבחון את עצמכם בשבוע הקרוב, איזה אחוז מהזמן המשותף שלכם בבית עם הילדים מוקדש לתפעולציה ואיזה אחוז מהזמן מוקדש לנוכחות אמיתית איתם? (אגב, גם כשאתם שקועים בסלולרי אתם לא באמת נוכחים איתם) (היכנסו לקרוא עוד על הורות מיטיבה).
בדומה לרעיון עם בני הזוג, תוכלו לנסות להזמין גם את הילדים להצטרף אליכם למטלות הבית. ילדים מאוד אוהבים לנקות, לסדר, לבשל, לאפות ולעזור בשאר המטלות, אם הם מרגישים מוזמנים, רצויים ותורמים. תנו להם להרגיש שזה משמח אתכם כשזה קורה. לא על ידי תלונות כשזה לא קורה. נסו לפתות אותם להצטרף, לייצר אווירה משחקית סביב המטלה שצריך לעשות. וכשהם יצטרפו הגיבו בהתלהבות.
כן, אני מבינה שחשוב לכם שהבית ייראה מסודר ונקי ושכל המטלות יבוצעו, אבל הזוגיות שלכם והיחסים עם הילדים שלכם – גם זה חשוב, לא?
נסו את זה בבית.
היכנסו לקרוא על חווית דחייה בזוגיות.
גם אתם חולמים ללוות זוגות? בואו להגשים את החלום:
היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי.
היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).