חרדות אצל ילדים: איך מזהים, מבינים ומחזירים לילד תחושת ביטחון

האם הילד שלכם נצמד אליכם יותר מתמיד? האם הוא מבקש שתלכו איתו לכל מקום בבית? האם הוא מבקש מכם שתישארו איתו עד שיירדם? ואולי הוא אפילו חזר לבקש לישון אצלכם במיטה? בשנים האחרונות, בהרבה בתים בישראל, גם בעקבות הקורונה ועוד יותר בעקבות המלחמה, ילדים מראים סימנים של חרדה.

אתם מוצאים את עצמכם מסבירים שוב ושוב שאין סיבה לפחד, שהוא כבר גדול ויכול לבד. אתם מתעצבנים וכועסים ואולי אפילו מענישים, אבל גם מרגישים אשמה, כי יש בכם גם קול קטן שאומר: "הוא לא עושה הצגה, הוא באמת מפחד".

אם זה מה שקורה בבית עם הילד או הילדה שלכם, זה הזמן לעצור ולחשוב, האם זה באמת פינוק או שהילד שלכם בחרדה אמיתית? 

מהי חרדה אצל ילדים?

חרדה אצל ילדים, בדיוק כמו אצל מבוגרים, היא לא רציונלית. זו תגובה פיזיולוגית שבה מופרשים מהמוח הורמונים של סטרס, כמו קורטיזול ואדרנלין, שגורמים לילד להיות בדריכות מתמדת. הגוף מתנהג כאילו יש כרגע סכנה ממשית, גם כשאין כזו בכלל. הילד מרגיש צורך להיות כל הזמן על המשמר וכל הזמן לבדוק מה קורה מסביב. האם אימא נמצאת בחדר? האם היא יצאה? ערני לכל רעש, תנועה, לכל שינוי.

במצב הזה אין שום טעם בהסברים רציונליים כמו "אין מפלצות", "זה רק חושך" וגם לא הסברים מורכבים על כך שאתם גרים רחוק מהגבול ואין שום סיכוי שיבואו עכשיו מחבלים. הילד כרגע לא פנוי ללמידה של מידע הגיוני. הוא מחפש הגנה. הילד זקוק לעזרה שלכם.

פינוק או חרדה? איך מבדילים?

האמת היא שלפעמים קשה מאוד להבחין. יתכן שהילד מבקש מכם עכשיו תשומת לב. יתכן שהוא גילה שכשהוא מפגין בהלה ופחד אתם מתפנים מכל העיסוקים והוא זוכה להמון התייחסות מכם. ילדים זקוקים להתייחסות של ההורים ובהרבה בתים ההורים עסוקים בתפעול הבית, באחים האחרים, בעבודה או במסך הסלולרי. במצבים כאלה הילדים,  מחפשים דרכים להשיג התייחסות. אבל יתכן שזה לא רק זה. יתכן שהילד או הילדה שלכם באמת סובלים מחרדה. הקשיבו לתחושות הבטן שלכם. האינטואיציה ההורית היא הרבה פעמים מדויקת. אם אתם חוששים שמדובר בחרדה לא תוכלו להתייחס אל הילדים כאילו מדובר בפינוק. לכן עדיף שנתייחס אל החרדה תחילה, ונעזור לילדים שלכם להתגבר על הקושי. אם אכן יש בהתנהגות של הילדים גם רכיבים של פינוק, נוכל להתפנות לאחר מכן לטפל בכך.

סימנים לחרדה אצל ילדים

הנה סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

סימנים פיזיים

• כאבי בטן חוזרים

• כאבי ראש

• דופק מואץ

• הזעה מוגברת

• סחרחורות

• בחילות

• מתח שרירי או כאבים לא מוסברים

סימנים התנהגותיים

• הימנעות מהליכה לשירותים/חדר לבד

• קשיי שינה או סירוב להירדם לבד

• ירידה בתיאבון

• כרסום בגדים או חפצים

• התקפי בכי או זעם הנובעים מלחץ

• היצמדות להורה בכל תנועה בבית

• הימנעות ממסגרות חברתיות או לימודיות

סימנים רגשיים

• פחד מתמשך שלא עובר

• דאגה מוגזמת

• רגישות גבוהה

• מחשבות טורדניות

• עצבנות או חוסר שקט וביטחון

כאשר כמה מהסימנים מופיעים יחד לאורך זמן, מדובר בחרדה שמצריכה התייחסות. 

למה הילד לא מצליח "להתגבר"?

הרבה הורים מוצאים את עצמם מפצירים בילד להתגבר על הקושי. הבקשה להתגבר היא בלתי אפשרית עבור ילד (או מבוגר) שנמצא באמת בחרדה. הילד לא מסוגל פשוט להרפות. הגוף שלו  מאותת לו שיש איום ממשי, גם אם הוא מבין שזו לא האמת, הוא לא מפונק ולא עושה מניפולציה. והוא לא באמת "מנסה לשגע אתכם". הוא זקוק לעזרה.

שיטת מגדל השמירה: איך עוזרים לילד להירגע באמת ?

ילד בחרדה נמצא כל הזמן בדריכות, על המשמר. הוא כאילו טיפס על מגדל שמירה דמיוני וכל הזמן משקיף מסביב. כדי שהילד ישתחרר מהחרדה הוא צריך להרגיש שמישהו אחר שומר עליו במקומו. הוא צריך לדעת שאתם "על המשמר" - גם אם אין סכנה אמיתית.

איך עושים את זה בפועל ?

• אם אתם עוברים מהסלון למטבח, הזמינו אותו לבוא איתכם.

• אם הוא קורא לכם ומבקש שתבואו איתו, תענו בחיוב, בלי ביקורת.

• אם אתם עסוקים, תוכלו לומר: "אני מסיימת פה ומיד באה איתך".

• אל תגמדו את הפחד.

• לא תוכלו לדרוש ממנו עצמאות כשהגוף שלו לא מסוגל לתת אותה.

ההצמדות שלו אליכם היא לא סימן לנסיגה, היא חלק מהמסע לחזרה שלו לשלווה.

לאורך זמן (ימים או שבועות), כשהוא יחווה שאתם שם באופן עקבי, הוא יתחיל להרפות לבד.

השיחה החשובה שמתחילה שינוי

לפני שמתחילים את התהליך, חשוב לקיים שיחה קצרה ורגישה:

"שמנו לב שבזמן האחרון אתה מבקש שנהיה איתך יותר. לפעמים כעסנו ואנחנו מצטערים על זה. הבנו שאנחנו יכולים לסמוך על הגוף שלך שידע מתי אתה שוב בטוח. ולכן מעכשיו פשוט נבוא איתך בבית מתי שתצטרך, עד שתרגיש בטוח. אתה תדע לבד מתי אתה כבר לא צריך את זה".

שיחה אחת וזהו. מכאן פשוט פועלים, בלי נאומים, בלי "לשכנע", בלי חפירות.

הגוף של הילד ילמד דרך החוויה, לא דרך המילים.

עוד כלים פרקטיים להתמודדות עם חרדה אצל ילדים

1. תחליף לכרסום בגדים

אם הילד מכרסם את שולי החולצה, זו דרך לפרוק מתח. אפשר להציע נשכנים מעוצבים, בצורת צמיד או שרשרת, שאפשר ללעוס בבטחה.

2. תרגילי נשימה מרגיעים

תרגיל פשוט ושימושי שתוכלו ללמד את הילדים:

• מריחים פרח דמיוני וכך לוקחים שאיפה עמוקה

• מכבים נר דמיוני וכך נושפים נשיפה ארוכה

אפשר גם להשתמש בדמיון מודרך: לדמיין עננים צבעוניים, בועות, ים שקט.

3. שגרה קבועה ובטוחה

נהלו בבית סדר יום של שגרה. שגרה ברורה וקבועה מורידה תחושת כאוס ומפחיתה חשש. שגרת ערב רגועה חשובה במיוחד לילדים חרדתיים.

4. תמיכה לצד עידוד עצמאות

השלב הראשון הוא תמיכה מלאה. השלב השני חיזוק כל צעד קטן לעבר עצמאות.

אם תרצו להעמיק בנושא של ביטחון עצמי אצל ילדים, מומלץ לעיין במאמר.

מתי צריך לפנות לעזרה מקצועית ?

כדאי לפנות לטיפול רגשי כאשר:

• החרדה נמשכת זמן רב

• היא מחמירה

• יש פגיעה בתפקוד

• יש התקפי חרדה

• יש ירידה במצב הרוח

• הילד מפסיק ליהנות מפעילויות שאהב בעבר

טיפול CBT לילדים, טיפול רגשי, או הדרכת הורים יכולים לשנות את המציאות באופן דרמטי.

אם מעניין אתכם ללוות הורים שמתמודדים עם מצבים דומים: בואו ללמוד קורס הדרכת הורים.

קורס ייעוץ זוגי גם יכול להתאים למי שרוצה להרחיב עוד בהיבטים משפחתיים-רגשיים.

הילד לא חרד לבד - אתם השקט שלו

חרדות אצל ילדים אינן "בעיה", אלא קריאה לעזרה. הילד שלכם לא חלש, לא מפונק ולא "מסובך". הוא פשוט זקוק לכם, לנוכחות, לרוגע, לנשימה משותפת. כשהוא יחווה שאתם שם, באמת שם, מגדל השמירה יוכל סוף סוף להתרוקן  והוא יחזור להיות הילד שאתם מכירים: סקרן, יצירתי, בטוח בעצמו.

אם תרצו להבין כיצד להתמודד עם חרדה בתקופות מתח לאומיות ומצבים מלחיצים, היכנסו למאמר על התמודדות בימים של מלחמה.

איך אדע אם זו חרדה או פינוק?

הסימפטום העיקרי הוא הימנעות. בנוסף שימו לב האם מופיעים סימנים פיזיים של דריכות גבוהה או פחד לא פרופורציונלי? אם כן - זו חרדה.

איך להרגיע ילד בהתקף חרדה?

נשימות שבהן הנשיפה ארוכה יותר מהשאיפה, דמיון מודרך, קירבה פיזית, חיבוק ומילת קוד מרגיעה.

האם חרדה חולפת לבד?

לפעמים כן. אבל יש ילדים שזקוקים לטיפול. ותמיכה והכוונה נכונה של ההורים יכולה לזרז את ההחלמה.

מתי פונים לטיפול מקצועי?

כאשר החרדה פוגעת בשינה, תפקוד, מצב רוח או יכולת לתפקד בחיי היומיום.