ימים נוראיים עוברים עלינו. אני מקווה שאתם בעצמכם שמורים ומוגנים וכל יקירכם בטוב... פונים אלי המון בשאלות לגבי התמודדות עם חרדות, קשיים של הורים שהילדים שלהם מבוהלים, הורים שנקלעו עם ילדים לשעות ארוכות במרחבים המוגנים, הורים לילדים שאבא שלהם פתאום במילואים או שקרוב משפחה שלהם נעדר, נפצע או חלילה נחטף. מה אומרים? איך מתמודדים?
קודם כל חשוב שנכיר במציאות. המציאות היא קשה. הרבה פעמים היינו רוצים, אנחנו ההורים, לצייר לילדים שלנו עולם ורוד, מושלם, מוגן, נקי וטהור. ליצור עבורם עולם שאין בו מלחמות, אין בו פחדים ויש בו רק רגשות שמחים. אבל האמת היא שתפקידנו כהורים להכין אותם לחיים האמיתיים. ובחיים האמיתיים יש מלחמות ויש רוע ויש עצב.
כמובן שננסה ככל יכולתנו לייצר עבורם שגרה נעימה ומוגנת. אבל כשהמציאות הקשה נכנסת אלינו הביתה עלינו לתווך להם את המציאות. להקל עליהם ככל שנוכל, אך לעזור להם להבין בעצמם את עולמם. ועולמם כולל לפעמים מציאות עגומה וכואבת.
אם יש איתכם ילדים בבית, יש כמה דברים שתוכלו לעשות כדי להקל עליהם את ההתמודדות עם המציאות הקשה:
1. צמצמו חשיפה לתקשורת. הרבה אנשים מרגישים צורך להתעדכן בזמן אמת. זו אשליה מאוד נפוצה שאומרת שאם נדע את הפרטים בזמן אמת - נשיג שליטה על המצב. האמת היא שהידיעות בזמן אמת לא באמת מייצרות שליטה, אלא זורעות עוד יותר בהלה. גם אם הילדים שקועים במשחקים, אם הטלוויזיה דולקת ברקע, הם קולטים את המוזיקה המלחיצה הבוקעת מהמסך, גם אם לא מבינים את המילים הנאמרות. ההיצמדות לאמצעי התקשורת בימים כאלה ממכרת ולאנשים קשה מאוד להתנתק. ההמלצה להורים היא להשתדל ככל יכולתם להתנתק מהדיווחים בזמן אמת ולכבות את מסכי הטלוויזיה. ההמלצה הזו נכונה לכל ימות השנה ונכונה שבעתיים בימים קשים אלה.
2. צמצמו חשיפה של הילדים לשיחות שלכם, עם מבוגרים אחרים, על המצב. גם כאן, הילדים קולטים שברי משפטים שהם לא לגמרי מבינים. הם משלימים לעצמם את תמונת המציאות מתוך הדברים בעזרת הדמיון ופעמים רבות הדמיון מייצר דברים מבהילים בהרבה מהמציאות.
3. דאגו לייצר לילדכם שגרה יומיומית ככל האפשר. מחקרים הראו ששגרה מאפשרת רוגע. יציאה משגרה, גם בימי שלום, גורמת לרוב הילדים לצאת מאיזון. זאת הסיבה שלכל כך הרבה ילדים קשה בתקופת החגים, גם כשאין מלחמה. שגרת יומיום יכולה לכלול ארוחת ערב בשעה הקבועה, מקלחת, טקס קבוע של הליכה לישון (שבו קוראים יחד סיפור או שרים שיר). זה נראה כאילו קטן ולא חשוב, אבל ילדים ממש נרגעים בזכות שגרה יומיומית רגילה.
4. אל תפחדו להביע רגשות קשים מול הילדים. זה בסדר שהילדים יראו אתכם בוכים. זה אפילו חשוב. ילדים שגדלים בסביבה שבה כל המבוגרים אסופים ומוחזקים ולעולם לא בוכים – עלולים להרגיש שהם לא בסדר כשהם חשים רגשות קשים וכשהם בוכים. כשגם אנחנו, המבוגרים, מרגישים את כל קשת הרגשות, אנחנו מנרמלים את זה ומאפשרים גם להם להרגיש את כל קשת הרגשות. אבל אל תתפרקו מולם. זה בסדר לבכות, אבל יש הבדל בין הורה בוכה לבין הורה מפורק. אם בכיתם – תנו להם לראות גם איך אתם נרגעים.
5. אם הילדים שלכם רוצים לדבר על המצב – אל תהדפו אותם. שוחחו איתם. נסו לתווך להם את המציאות הקשה בצורה אופטימית ככל שתוכלו. חשוב שהילדים ירגישו שהמרחב מוגן ואפשר לשוחח איתכם גם על דברים מפחידים או עצובים. מצד שני, יש הורים שמתלהבים משיחות כאלו עם הילדים ומעודדים את הילדים להביע רגשות כואבים ולשוחח על הקשיים יותר מדי. חשוב שבשלב מסוים תעזרו להם להסיח את דעתם ותעזרו להם לראות שאפשר להיות בקשר קרוב איתכם גם אם משוחחים על דברים אחרים ואפילו על דברים משמחים או מצחיקים, דווקא בימים כאלה. אם הילדים שלכם אוהבים לשוחח איתכם לפני השינה – נסו לכוון דווקא את השיחות האלה לנושאים נעימים ומרגיעים. מומלץ לשוחח על דברים מלחיצים מוקדם יותר במשך היום ולא סמוך להליכה לישון.
6. אם הילדים שלכם מביעים פחד – תוכלו ללמד אותם טכניקות הרגעה. למשל טכניקות נשימה. תוכלו להציע לילד לדמיין שיש בידכם האחת פרח עם ריח נפלא ולהזמין אותו לדמיין יחד איתכם איך אתם מריחים את הפרח ואגב כך שואפים מלוא הריאות אוויר, בשאיפה עמוקה ואיטית. ואז לדמיין יחד שבידכם השנייה יש נר דולק. ולהזמין אותו לנשוף ולכבות את הנר הדמיוני. ושוב, לסירוגין, מריחים את הפרח ומכבים את הנר. לאט. כך נעודד את הילד (וגם את עצמנו) לנשום נשימות איטיות ומרגיעות.
7. אחד הדברים שהוכחו כיעילים להתמודדות עם פחד או חרדה הוא העזרה לזולת. גם הילדים שלנו יכולים להרגיש נחוצים אם הם עוזרים לאחרים וכך יכולים להתגבר ביתר קלות על הפחדים והחרדות שלהם. עודדו את הילדים לעזור. הילד המפוחד יכול לעזור לאחותו אם יחזיק לה את ידה. גם אם האחות בכלל לא מבוהלת, עצם אחיזת היד של אחותו תרגיע גם אותו עצמו, וגם תחושת המשמעות שלו תוכל לעזור לו להירגע. ילדים קטנים יכולים לעזור בהכנת ארוחת הערב, בעריכת השולחן, בקיפול הכביסה, בהצחקת אחיהם הקטנים מהם ועוד ועוד. תחושת תרומה יעילה כנגד חרדה.
8. אם הילדים שלכם נצמדים אליכם ומבקשים ללכת איתכם לכל מקום – אפשרו להם. פחד בימים אלה הוא רגש מותאם. כשהילדים מבוהלים הם למעשה נמצאים כל הזמן בדריכות. כאילו הם עומדים על מגדל השמירה ובוחנים כל הזמן האם אתם בסביבה, האם הם מוגנים. כדי לעזור להם להירגע הם זקוקים להרגיש שאתם עצמכם עליתם על מגדל השמירה ואתם שומרים עליהם. הדרך לעשות זאת היא לאפשר להם לבוא איתכם לכל מקום. זמנית. אם אתם יוצאים מהחדר, תעדכנו אותם, שיוכלו לבחור אם הם רוצים לבוא איתכם. אם תצליחו להתמיד ולהזמין אותם איתכם שוב ושוב לכל מקום (למטבח, לכביסה, לסלון ובחזרה) הם לאט לאט ירגישו בגופם שיש מישהו על מגדל השמירה הדמיוני ויעזו להרפות ולרדת משם בעצמם, ולהירגע.
בימים אלה של מלחמה - נפתחו הרבה מוקדי סיוע וטיפול נפשי. חפשו עזרה. אל תישארו לבד עם הקושי. אם אתם מרגישים אבודים, חסרי אונים וזקוקים לעזרה - זה הזמן ללכת לטיפול נפשי.
ושנדע ימים טובים יותר. אמן.
לקריאה על זמן מסך של ילדים - היכנסו לכאן.
חולמים ללמוד הדרכת הורים? היכנסו לכאן ובואו ללמוד איך ללוות הורים גם בימים קשים של מלחמה.