בגידה רגשית - מאסון גדול להחלמה
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 6 דקות
בגידה רגשית היא אחד המשברים המטלטלים ביותר שזוג יכול לעבור. היא מערערת אמון, מערערת זהות, פוגעת בתחושת הערך ובתחושת הבטחון הבסיסית ביותר בקשר. אבל, בניגוד למה שמקובל לחשוב, בגידה רגשית, ברוב המקרים, אינה מובילה לפירוק הבית. ואפשר להחלים ממנה ולבנות משהו טוב יותר בתוך הקשר.
כך קרה למשל לריקי. אמא של ריקי מתה. זה קרה פתאום. סרטן שהתגלה במקרה, כשכבר היה מאוחר מדי. תוך ארבעה חודשים זה נגמר. ריקי נכנסה לאבל עמוק. היא בדיוק חגגה יום הולדת 40 ובבת אחת חשה כאילו החיים נגמרים לה מהר מדי. היא איבדה עניין בעבודה, הכל נראה לה אפור, כאילו העולם סוגר עליה. כלפי חוץ היא תפקדה כרגיל, אבל מבפנים הרגישה כבויה וזקנה. ואז זה קרה. היא נספחה לרומן סוער עם קולגה מהעבודה.
כשאמיר גילה, השבר היה כבד מנשוא. הם יחד כבר ארבע עשרה שנה ויש להם שלושה ילדים. אמיר הרגיש מושפל ופגוע עד עמקי נשמתו. ריקי חשה אשמה גדולה. היא תמיד האמינה שלהם זה לא יקרה. בגידה רגשית נראתה לה כמו משהו שקורה לאנשים אחרים. אנשים רעים. לא ערכיים כמוה.
אבל היה לה קשה להתחרט. בתוך הרומן הזה היא הרגישה חיה, צעירה, נחשקת, שמחה. בבית, היו הררי כביסה, עייפות ואובדן גדול. היא הביטה בראי וראתה שם אישה כבויה, שחייה מאחוריה. זה נראה כאילו ריקי הייתה מאוהבת, אבל האמת היא שהיא לא באמת התאהבה בקולגה, אלא בדמותה שלה בתוך הרומן. וזה מה שקורה לרוב הבוגדים.
ההבנה הזו לא מצדיקה, כמובן, בגידה. היינו רוצים שריקי תזהה שהיא באבל, תזהה את החרדה מפני הזקנה ותבקש עזרה בזמן. אבל זה לא קרה.
הרבה אנשים מוצאים את עצמם בסיטואציות כאלה, במיוחד אחרי טלטלות חיים קשות, אובדן, מחלה, משבר גיל, קריסה מקצועית, או מלחמה. אנחנו יכולים להבין למה זה קורה. זה עדיין לא מצדיק בגידה. אבל אם לא נבין למה זה קורה, לא נוכל לרפא את זה או למנוע את זה.
מהי בעצם בגידה רגשית?
בגידה רגשית אינה מוגדרת רק על פי המגע הגופני. לעיתים אין בה בכלל מיניות. היא מתרחשת כאשר אנרגיה רגשית משמעותית מופנית החוצה. האנרגיה הזו כוללת אינטימיות, סודיות, התרגשות, שיתוף עמוק, פלירטוט מתמשך, וכל זה בהסתרה מהפרטנר.
לעיתים זה מתחיל בהתכתבות, בחברות, בקפה שנראה תמים בהתחלה. הקו לא תמיד ברור, אבל אם יש סודיות ואם יש הפניה של תשומת הלב הרגשית החוצה, אנחנו כבר במחוזות הבגידה הרגשית.
האם בגידה רגשית היא תופעה שולית?
לצערנו, בגידה רגשית היא תופעה שכיחה מאוד. לא מדובר בסוטים או באנשים עם הפרעות אישיות חריגות, וגם לא ב"עשבים שוטים" בשוליים של החברה. מדובר באנשים נורמטיביים, ערכיים. רבים מהם היו נאמנים לבני זוגם במשך שנים רבות לפני כן.
רוב האנשים מכירים באופן אישי מישהו שהיה חלק ממשולש של בגידה. לעיתים זה חבר קרוב, אח או אחות, אחד מההורים או האדם עצמו.
כיוון שמדובר בתופעה כל כך רחבה, חשוב שנפסיק להתייחס אליה בביטול או בשיפוטיות פשטנית. החברה שלנו מעדיפה סיפורים של אשם וקורבן, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.
האם לפרק את הבית אחרי שהתגלתה בגידה רגשית?
למרות הכאב העצום, המון זוגות בוחרים שלא לפרק את הבית. הסביבה נוטה לזלזל בבחירה הזו. גברים במיוחד עלולים לחוות יחס משפיל אם הם בוחרים להישאר ולנסות לתקן.
אבל האמת היא שאפשר לשקם את הזוגיות גם אחרי משבר קשה שכזה. זה דורש עבודה אמיצה, אבל זה לגמרי אפשרי.
מעניין לגלות שהרבה זוגות חווים פרץ של תשוקה מחודשת אחרי גילוי הבגידה הרגשית. החרדה מפני האובדן האפשרי, הטלטלה הרגשית העצומה, ההבנה שהקשר כבר לא מובן מאליו, כל אלה מחזירים את המבט המתפעל ואיתו את התשוקה. רבים מתביישים בכך, אבל זו תופעה מאוד שכיחה.
אם נביט על הזוגות האלה במבט של אשם וקורבן לא נוכל לעזור להם לפתור את הפלונטר שנקלעו אליו. הנבגד זקוק לחמלה עמוקה, להכלה ולתמיכה. הבוגד חייב לקחת אחריות ולעטוף את הנבגד באהבה. אבל גם הבוגד זקוק שנביט עליו באופן שיאפשר לו להבין מה קרה לו (או לה) בתוך השבר הגדול ושנפלס יחד את הדרך בחזרה הביתה. כדי לרפא את הקשר אנחנו חייבים לצאת מבית המשפט הדמיוני ולייצר שיח שיש בו סקרנות אמיתית: מה כל אחד מבני הזוג זקוק לו כרגע כדי לנשום? ומה קרה ביניהם שהוביל אותם למקום הזה?
מה מוביל לבגידה רגשית?
יש המון סיבות שמובילות אנשים לבגידה. בדידות בתוך הקשר, חסכים במגע, אובדן המבט המתפעל ('לא צוחקים יותר מהבדיחות שלי', 'לא מביטים עליי בהערכה'). יש אנשים שנסחפים לרומן כחלק ממשבר גיל, מפגש עם מוות, שעמום, סקרנות, חיפוש אוטונומיה או צורך בנקמה וגם צורך להרגיש שוב חי, אבל באמת. יש גם מצבים בהם אדם מרגיש צורך לא מודע לברוח מהבית, כי בבית יש מחלה ממושכת, דכאון או אבל.
כמובן שאת כל ההסברים הללו היינו יכולים לבטל בטענה שאפשר היה לדבר על זה ולפתור את הקושי בטיפול אישי או זוגי. זה כמובן נכון, אבל לצערנו אנשים לא מודעים לכל זה בזמן אמיתי. ומדובר באנשים ערכיים ונורמטיביים. רובם המוחלט היו נאמנים במשך שנים רבות לפני הבגידה והם מחזיקים בסט ערכים שסותר את מה שהם עצמם עשו. זה כואב. נורא. והמחיר הוא נורא. רוב הבוגדים חשים אשמה קשה וסטרס כרוני שבאים לידי ביטוי בסופו של דבר בהפרעות שינה, מחלות ומחיר נפשי כבד. הרבה פעמים הם בסופו של דבר שוכחים את המחשב פתוח, עם ההתכתבות האסורה, כאילו בטעות, כי באופן לא מודע, הגוף שלהם לא מסוגל יותר להמשיך במסע ההסתרה והשקר.
האם אפשר לשקם אמון שנשבר?
אמון זה דבר שאפשר לשקם, גם אחרי השבר הנורא הכרוך בבגידה רגשית. הדרך לשקם אותו היא להחליט שאנחנו נותנים תקוה לתהליך השיקום וזמן. בזמן הזה כדאי ללכת לטיפול זוגי ולהניח בצד את נושא האמון. אמון הוא מושג חמקמק. הוא מתקשה לחזור כשמדברים עליו ומאירים עליו. הוא חוזר בשקט, כמו מהדלת האחורית, כשמכירים בכך שכרגע הוא חסר ועסוקים בינתיים בלאהוב, כשעסוקים בלבנות מחדש את הגשר בין בני הזוג ולתקן את הבית. יום אחד, כשיביטו לאחור, פתאום יחושו בהקלה שהאמון כבר כאן. מתי נכנס ואיך הגיע? כשלגמרי לא הרגשנו. בתהליך התיקון, ננקוט באמצעים שיאפשרו לאמון לחזור. אבל השיח לגביו חייב להתמתן (היכנסו לקרוא עוד על משבר אמון).
מה נחשב בגידה רגשית? תלוי את מי שואלים
בתרבויות שונות יש התייחסות שונה למושג בגידה. יש זוגות שאצלם אפשר לצאת עם ידיד או ידידה (גם מהמגדר האחר) לקפה או לבירה וזה לא נחשב בגידה ואצל זוגות אחרים מבט או אפילו מחשבה על אדם אחר נתפסת כבגידה.
יש מי שרואים בגידה רק באקט מיני פיזי. אחרים יחשיבו בגידה גם בהתכתבות אינטימית. יש מקומות בהם המיניות עצמה נסלחת יותר, אך השקר וההסתרה נתפסים כפגיעה העיקרית.
בספרה 'סיפור מהצד', המטפלת הזוגית אסתר פרל מתארת מנעד רחב של מצבים בהם אנשים מוצאים את עצמם בתוך רומן רגשי מחוץ לנישואין, גם כאשר הם מאוד אוהבים את בני הזוג שלהם בבית. שוב ושוב תוכלו לשמוע את הבוגדים אומרים "אני אוהבת את בן הזוג שלי" ובמקביל גם "אני לא זוכרת מתי הרגשתי כל כך בחיים". המציאות מורכבת הרבה יותר ממה שנוח לנו להודות.
מאסון להחלמה
בגידה רגשית יכולה לפרק את הבית. אבל היא יכולה גם להיות קריאת השכמה כואבת שיכולה להוביל אותנו לצמיחה. יש זוגות שלא שורדים את המשבר, אבל הרבה זוגות מצליחים לבנות מתוכו זוגיות בוגרת יותר, מודעת יותר וכנה. מדובר בזוגות שמעזים להניח בצד את השאלה מי אשם ולהעז באמת לפגוש את האמת של כל אחד מהם, לקחת אחריות ולהסכים להשתנות. זה דורש אומץ. זה דורש ענווה. וזה דורש סקרנות אמיתית, גם כלפי עצמנו וגם כלפי הפרטנר שלנו. אבל זה לגמרי אפשרי.
היכנסו לקרוא על הבלבול בין קנאה לאלימות.
* היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי ובואו להציל זוגות אחרי בגידה.
* היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).
שאלות נפוצות:
האם אפשר לשקם אמון שנשבר?
כן. אמון יכול להיבנות מחדש. אבל בניגוד לדעה הרווחת, אין צורך לשם כך בשיחות עומק שבהן הבוגדים יבטיחו הבטחות (הרי במילא אין כרגע אמון באף מילה שהם אומרים), אלא בהתקרבות וביצירת אינטימיות לאורך זמן. הנבגדים זקוקים לזמן, לשגרה שבה הם ירגישו (ולא רק ישמעו הבטחות) שלא מכאיבים להם שוב. כך, בתוך המסגרת המוגנת של הטיפול, בהדרגה חוזר האמון.
האם זה נכון ש"פעם בוגד תמיד בוגד"?
לא. רוב הבוגדים היו נאמנים (לפעמים במשך עשרות שנים) עד מעשה הבגידה. וגם לאחר המשבר הנורא - זוגות שמגיעים לטיפול זוגי יכולים לבנות לעצמם זוגיות משובחת שיש בה אהבה, חברות, נאמנות ואין בה יותר בגידות לעולם.
מי בוגד יותר - גברים או נשים?
אין באמת הבדל מגדרי. מאז שנשים יוצאות גם הן מהבית לבדן, בונות קריירה ומתנהלות בעצמאות, הן בוגדות באותה שכיחות כמו גברים.
מי סולח יותר אחרי בגידה - גברים או נשים?
אין הבדל בין המגדרים ביכולת לסלוח אחרי בגידה. גברים ונשים חווים כאב עצום, משבר עמוק באמון וקושי להתמודד עם סערת הרגשות כשמתגלה הבגידה. גם גברים וגם נשים יכולים לסלוח ולבחור לתקן את הקשר, אם הם אוהבים ורוצים בכך.
האם יש סיכוי לזוגיות אחרי בגידה רגשית?
בוודאי. זוגות שבוחרים להגיע לטיפול ולנסות לתקן יכולים לקבל כלים להתמודדות עם משבר האמון הנורא. הם לומדים איך להתקרב מחדש ואיך לבנות זוגיות טובה יותר מזו שהייתה להם לפני הבגידה. בטיפול נרקם חיבור אינטימי קרוב שיכול לאפשר לזוג להמציא את עצמו מחדש, בקרבה ובאהבה.