'תזרקי אותו, זו אלימות' כותבות לה טוקבקיסטיות ברשת ומיד מאבחנות: 'זו זוגיות רעילה'. הוא צעק עלייך? הוא יצא מהבית וטרק את הדלת? הוא בעט בקיר? הוא העליב אותך? תחתכי את מערכת היחסים הזו. 'הוא אלים', 'הוא נרקיסיסט', 'יש לו הפרעת אישיות'. אלה המסרים שמקבלות בנות שמעיזות לשתף ברשתות החברתיות קושי שיש להן בזוגיות. המסרים האלה מוטחים מבלי לברר מה היו האירועים שקדמו לסיטואציה המדוברת. בלי לשאול על הזוגיות ברקע. מספיקה סיטואציה ספציפית שמתוארת, תלושה מכל הקשר והאצבעות קלות על המקלדת ומעודדות אותה לזרוק אותו. התגובות הללו לא באמת עוזרות. ברוב המקרים הכותבת לא באמת רוצה לפרק את הקשר. היא לא תעזוב את הבית וגם לא תזרוק אותו משם. וכך היא נשארת כלואה בסיטואציה קשה. התגובות הללו רק גורמות לה, בנוסף לכל הקושי שכבר כתבה עליו, גם להרגיש שהיא כשלון כשלא מצליחה לעזוב.
יש מקרים שבהם אכן מדובר באלימות בין בני הזוג. ואז כמובן שחשוב להישמר לנפשותינו ולצאת מקשר שכזה, מהר ככל האפשר. אבל ברוב המקרים לא מדובר בנשים מוכות. המהירות שבה מקובל היום לתת את הכותרת 'אלימות' על כל התנהגות לא יפה - מוזילה את ערכה של הכותרת הזו ופוגעת באנשים שאכן חיים בצל אלימות אמיתית.
תופתעו אולי לדעת שהמחקרים מראים שוב ושוב שב-25% מהמקרים הצד האלים הוא הגבר, ב-25% מהמקרים הצד האלים זו האישה, וב-50% הנותרים האלימות היא משני הצדדים. המחקרים מאוד עקביים בממצאים הללו, ובכל זאת הדעה הרווחת בציבור היא שגברים אלימים יותר.
מטפלים זוגיים שומעים המון פעמים טענות כאלה על 'אלימות' בפגישה הראשונה של טיפולים זוגיים. ברוב מוחץ של המקרים מדובר באנשים נורמטיביים, שאין להם הפרעת אישיות או כל פתולוגיה פסיכיאטרית אחרת. הקונפליקט הזוגי נמשך כבר חודשים רבים (לפעמים שנים) ובני הזוג לא מצליחים יותר להכיל את סערת הרגשות ומתפרקים. ההתפרקות כוללת לפעמים צעקות, לפעמים בכי, לפעמים יציאה נסערת מהבית, שנחווית על ידי בן הזוג האחר כנטישה. לפעמים נאמרות מילים איומות, מוטחות קללות או עלבונות. רוב מוחלט של הזוגות הללו מדווחים שמעולם לא התנהגו כך בעבר ושבאף מערכת יחסים אחרת בחייהם הם לא מגיעים למידה כזו של אובדן שליטה.
במצב כזה להתעקש על הגדרה כמו 'אלימות' (כמו גם על אבחנות פסיכיאטריות כמו 'נרקיסיסט') לא יועילו לזוג ורק ישמרו את המצב הקיים.
כמובן שאין בכוונתי להצדיק מעשי תוקפנות שכאלה. ובמקרים הקיצוניים שבהם אכן מדובר באלימות – יש צורך לערב את מוסדות הרווחה. יש גם זוגות שאכן צריכים להיפרד. זוגות שמעולם לא הייתה התאמה ביניהם, לא ברור מה חיבר ביניהם מלכתחילה והחיבור ביניהם מוציא מהם את הרע או זוגות שהיו מתאימים בעבר, אבל התבגרו והתפתחו בכיוונים מאוד שונים ויותר טוב להם היום בנפרד. אבל ברוב המקרים זה לא המצב, בני הזוג יכולים להיות נהדרים יחד והם נקלעו לסיטואציה זוגית קשה שמכאיבה לשני הצדדים ומובילה אותם להתנהגויות איומות. אפשר לשנות את המציאות הקשה הזו בתהליך של טיפול זוגי ולמנוע מקרים כאלה בעתיד. אבל כדי שזה יקרה, כדי שנוכל להחזיר את השמחה והאהבה הביתה, עלינו תחילה להניח לעיסוק בהגדרות ולוותר על האבחונים הפסיכיאטריים.
גם ניתוחים פסיכולוגיים בין בני הזוג רק מסלימים את המתח ולא מקדמים פתרון. אם אתם מטיחים בבני הזוג שלכם טענות כמו 'אתה נרקיסיסט', 'מה שאתה עושה זו הזדהות השלכתית', 'שוב את ומנגנוני ההגנה שלך' או 'אמא שלך שרטה אותך בילדות ואת מוציאה את זה עלי', כל אלה אמירות מעליבות שרק גורמות לבני הזוג שלכם להתכנס בתוך עצמם, להתרחק ולא באמת להיות פתוחים להקשבה לכאב שאתם מנסים לבטא.
גם המונח 'זוגיות רעילה' נהיה פופולרי לאחרונה וגורם למתח זוגי מיותר. אם לא טוב לכם, אם אתם לא נושמים בקלילות בתוך הקשר – בואו לטיפול, יחד או לחוד (טיפול זוגי יכול לעבוד גם במעמד צד אחד). בתהליך של טיפול תוכלו לברר עם עצמכם, מהם הצרכים שלכם שלא מקבלים מענה, איך הייתם רוצים שיראו החיים שלכם, מכל הבחינות. אין צורך לתת לזוגיות שלכם כותרות מכאיבות כאלה (כמו 'זוגיות רעילה'). אצל רוב הזוגות זו לא האמת. ברוב הבתים הייתה שם אהבה גדולה בתחילת הדרך, הייתה אופטימיות ואמונה שהכל יהיה נהדר. אבל בהמשך עניינים הסתבכו. זה קרה כי לא לימדו אותנו איך לרקוד את הריקוד הזוגי כך שגם לא נוותר על עצמנו, גם נגשים את עצמנו, גם נתפתח וגם, במקביל, נצליח להמשיך לאהוב ולהרגיש אהובים. לא לימדו אותנו איך מנהלים מערכות יחסים מיטיבות. רוב האנשים רוצים להיות טובים, רוצים לאהוב, רוצים להרגיש אהובים ולא מוצאים את הדרך. רוב האנשים לא באמת מרגישים, ביום יום שלהם, שהם מוערכים, רצויים, נחשקים ואהובים על ידי בני הזוג שלהם. וכשאדם לאורך זמן לא מרגיש אהוב ומוערך, הוא מפסיק להיות נחמד. לפעמים הוא בורח – מאחר לחזור מהעבודה או לא מרים עיניים ממסך הטלפון. לפעמים הוא מתפרץ, צועק, מקלל או מעליב. גם בנות צועקות, מקללות ומעליבות וגם הן יודעות לברוח אל מסך הטלפון, לעבודה, לחברות או לחוגים. לא מדובר בזוגיות רעילה. מדובר בזוגיות שנקלעה לקשיים ואפשר ללמוד איך להחזיר את השמחה, הערכה והאהבה הביתה.
ותרו על ההגדרות המכאיבות, הכינויים המעליבים והניתוחים הפסיכולוגיים ותראו שהאדם שלצידכם כאוב, כמוכם, וזקוק לחיבה.
נסו את זה בבית.
לקריאה על החלמה אחרי בגידה - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה והאהבה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.