להיות פגיעים בזוגיות

באהבה יש המון פגיעוּת. עצם ההסכמה שלנו להיכנס למרחב הזה ולתת לאדם אחר לאהוב אותנו דורשת מאיתנו חשיפה, וכרוכה בסיכון אמיתי. סיכון להיפגע, סיכון לחוות דחייה, סיכון לחוות אובדן, חוסר שליטה או חוסר סימטריה. כשאנחנו פותחים את הלב אנחנו גורמים לעצמנו להיות פגיעים. המחשבה שאהבת אמת תחסוך מאיתנו את הצורך להיות פגיעים היא מיתוס. אהבה, קירבה, אינטימיות, בכולן יש חשיפה והסכמה להיות פגיעים.

מהי בעצם פגיעוּת?

הפגיעות היא הסכמה להיות במרחב שיש בו חוסר וודאות, סיכון וחשיפה רגשית. זו התחושה הלא יציבה שיש לנו כשאנחנו יוצאים ממה שמכונה 'אזור הנוחות' ומאבדים שליטה. גם אם הכל יתרחש בדיוק לפי התרחיש הטוב ביותר שאנחנו מקווים לו, ההסכמה לאהוב כרוכה בהסכמה לאבד. בסופה של הדרך, אם לא נמות ראשונים, נאלץ לחוות פרידה בלתי נמנעת מהאהובים שלנו.

מובן שההבנה שלנו שאהבה תעמיד אותנו בעמדה של פגיעוּת לא צריכה לגרום לנו להימנע מלאהוב. ראוי שניקח את הסיכון שנחווה אובדן או פגיעה אחרת כדי שנזכה למתנה הנפלאה של לאהוב, להיות אהובים, לחוות אינטימיות רגשית ולזכות בקרבה.

המסר התרבותי שהסביבה מעבירה בעניין הזה הוא מטעה. יש עידוד חברתי 'לפתח עור של פיל' כדי שלא נפגע, אבל המסר הזה גורם לאנשים להימנע מלהיות פגיעים ואין באמת דרך להתקרב ולאהוב בלי להיות פגיעים. החשש הגדול מפגיעה מונע מאנשים רבים להתקרב, להעז ולפתוח את הלב.

רבים מאיתנו זוכרים איך בילדותם ספגו ביקורת, שיימינג או הזנחה דווקא מהאנשים שהיו אמורים להגן עליהם. במקרים כאלה אנשים לומדים איך להימנע ממקומות שבעבר גרמו להם כאב על ידי הימנעות מלהיות שוב פגיעים.

מחקרים מראים שכשני שליש מהאנשים מדווחים שהם פגיעים ואחוז דומה של אנשים משתפים שהיו רוצים שבני הזוג שלהם יהיו יותר פגיעים מולם.

האם אתם יודעים מהי הפגיעוּת שלכם?

כששואלים אנשים מהי הפגיעוּת שלהם, עולות תשובות כגון: פחד נטישה, פחד מדחייה, פחד שהפרטנר לא אוהב אותי כמו שאני אותו. וכן פחד מעימותים, קושי לבטא כעס, או עצב, פחד להיות פחות מוצלח (או מוצלחת) מהפרטנר. פחד מכישלון, פחד לבטא צרכים, פחד שקשור בדימוי גוף וכמובן – פחד להיות פגיע. האם אתם יודעים להגיד מהי הפגיעוּת שלכם?

איך מזמינים את הפרטנרים שלנו להיות יותר פגיעים מולנו?

אם אנחנו רוצים שבני הזוג שלנו יהיו פגיעים מולנו, חשוב שנזכור שזו הזמנה, זו לא חובה. אין לנו זכות על זה. אנחנו לא יכולים לדרוש או לכפות. אנחנו יכולים לבקש, להציע, לפתות, להזמין. זו מתנה שהפרטנר שלנו יכול לתת לנו. ואנחנו יכולים לפתח את המרחב הזוגי ביננו כדי לאפשר את זה. חשוב שלא נלחץ. אם נקבל דחייה מהפרטנר – חשוב שנקבל את זה. חשוב שנשים לב באילו אופנים אנחנו מבקשים קירבה. יתכן שהפרטנר שלנו חווה קירבה באופנים אחרים? למשל פחות בשיח רגשי ויותר במגע?או להיפך? אם זה המצב, יתכן שהפרטנר שלכם יצליח להרגיש שאתם מנסים להתקרב אליו ולהשתתף איתכם בשיח רגשי אם תחזיקו ידיים או תנסו להזמין אותו לחיבוק. שיחה שמתנהלת בתוך חיבוק יכולה לאפשר גם למי שזקוק למילים וגם למי שזקוק למגע – להרגיש רצויים ומוזמנים (לקריאה על 5 שפות האהבה היכנסו לכאן).

נסו לכתוב לפרטנר שלכם מכתב אהבה וותרו על הציפייה לקבל מכתב כזה בעצמכם בחזרה. כשהזמנת הקירבה לא באה עם 'תג מחיר' יש סיכוי גבוה יותר שהיא תתקבל כפשוטה – כמחווה של אהבה ותפלס את הדרך אל הקירבה המיוחלת.

נסו את זה בבית.

לקריאה על החלמה אחרי בגידה - היכנסו לכאן.

חולמים להיות מטפלים וללמד זוגות איך להחזיר את השמחה והאהבה הביתה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.