טלי שמעה את הצליל של ההודעה הנכנסת וידעה שזה ממנו. רעד קל חלף בה כשהרימה את המכשיר והביטה במסך. ואז ראתה את האימוג'י. הוא שלח לה נשיקה. היא נשמה לרווחה. היא ידעה שכל השבוע הזה לא ממש הייתה בבית. 'זה במקרה יצא ככה' ניסתה לספר לעצמה, אבל ידעה שזה היה קצת מוגזם. ביום ראשון בערב היה לה אירוע מהעבודה, ביום שני היא תמיד הולכת לפילאטיס וביום שלישי אחותה כתבה לה וביקשה להתייעץ איתה באיזה עניין, היא הלכה אליה ישר מהעבודה וחזרה ממש מאוחר. כשכתבה לו ביום רביעי שהתברר לה שתאלץ להישאר עד מאוחר בעבודה, היא ידעה שהוא לא יאהב את זה. אבל הנה, הוא שלח לה נשיקה. 'זה אומר שאנחנו בסדר' אמרה לעצמה בתחושת הקלה. לכן גם לא מיהרה במיוחד כשחזרה הביתה. ואחרי שהתרעננה במקלחת, שקעה בטלפון שלה ולא ממש שמה לב לזמן שחולף. פתאום זה התפוצץ לה בפרצוף. הוא בא, כולו נעלב וכועס ופתח בשיחה שהתפתחה לריב.
כשעומרי ישב לצידה בטיפול זוגי הוא לגמרי הופתע לשמוע שטלי פירשה את הנשיקה ששלח כאילו אומר לה שהוא בסדר ושהיא יכולה ללכת. 'שלחתי לה נשיקה, שאומרת שאני מתגעגע אליה ואלינו, שהיא חסרה לי,' הוא הסביר 'לכן כל כך הופתעתי שלא מיהרה לחזור וגם כשחזרה הייתה עסוקה עם הטלפון ולא התפנתה להיות איתי'.
בכל פעם זה מפתיע מחדש, כמה ריבים נוצרים על רקע אי הבנה בתרגום של אימוג'ים.
מה דעתכם? מה אומר סמיילי קורץ? האם הוא אומר שמה שנאמר לפניו הוא מצחיק ושובב או שהוא מבטל את הטענה שנכתבה לפניו, כאילו היא לא באמת נכונה? וסמיילי הפוך? מה הוא אומר? ומה ההבדל בין סמיילי מחייך כך שרואים את שיניו לבין זה שמחייך בלי שיניים? יש סמיילים שנראים לאנשים מסוימים כאילו הם מחייכים, חמודים, נעימים ואילו אחרים מפרשים אותם ככועסים, נרגנים ואפילו תוקפניים. מסתבר שיש גם פער דורות שעלול להפריע כאן. בני עשרים פלוס נוטים לפרש אימוג'ים אחרת מבני ארבעים פלוס, וכך גם בני עשרה והפרשנות השונה עלולה להוביל לחיכוכים בין הורים לילדים מתבגרים.
גם בלי אימוג'ים בכלל, יש המון מקרים של אי הבנה בהודעות כתובות. בן הזוג שקורא את ההודעה הכתובה נוטה לקרוא אותה במוזיקה שמתאימה למצב הרוח שהוא שרוי בו או בכזו שמתאימה למה שהוא חושב שעומד להיות כתוב בהודעה. הרבה פעמים זו מוזיקה שמתאימה לפרשנות שלו שלא בהכרח תואמת לכוונת הכותב. המשפט 'מה עם הקניות שהבטחת שתעשה?' יכול להישמע בטון חמוד ועליז ויכול להישמע כועס ומאשים.
הדרך להימנע מאי הבנות כאלה היא להוסיף מנגינה, כלומר לצלצל ולהשמיע את הטקסט עם המנגינה המתאימה או להכביר מילים, כלומר להיות נדיבים בטקסט. לכתוב כל מה שאנחנו מרגישים בנוגע לסיטואציה המדוברת. עומרי למשל יכול היה לצלצל אל טלי, כשהיא כתבה לו שהיא נשארת עד מאוחר בעבודה אחרי שלא הייתה כל ערבי השבוע בבית. טלי הייתה שומעת בקולו שהוא לא בטוב. לחילופין, עומרי יכול היה לכתוב טקסט נדיב, שבו היה מפרט איך הוא מרגיש ביחס לסיטואציה ולא מסתפק בתקוה שהיא תבין את האימוג'י ששלח.
לא תמיד אפשר לצלצל ולהשמיע את המוזיקה של הדברים. התכתבות היא דרך תקשורת נהדרת שנוספה אל חיינו ומעשירה אותנו מאד. אבל נסו לזכור שהפרטנרים שלכם קוראים את הטקסט לא תמיד במנגינה שבה כתבתם, אז תהיו נדיבים בטקסט.
נסו את זה בבית.
היכנסו לקרוא על איך לנצח בריבים.
גם אתם חולמים ללוות זוגות? בואו להגשים את החלום:
היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי.
היכנסו לפרטים על לימודי הדרכת הורים (לימודי ייעוץ משפחתי).