'אני מרגיש לבד במירוץ החיים,' עידן פתח את הפגישה שלנו, 'כאילו אין לי פרטנרית', הוא המשיך והביא דוגמה מריב שהיה ביניהם השבוע. 'זה בכלל לא היה ככה,' הילה התפרצה לדבריו. היא פירטה את הרקע שהוביל לריב השבוע ואז הוסיפה 'זה כמו לפני שנה, כשעשינו את השיפוץ ואמרת לי לפני כולם שאתה לא מוכן יותר'. 'איך את בכלל משווה?' עידן הגיב מיד, 'זה היה מצב אחר לגמרי', והנה הוא מפליג בהסברים על מה שקרה לפני שנה. הריב אז סבב סביב הנושא הכלכלי. זה נושא טעון עבור זוגות רבים. גם עידן והילה מתקשים לשוחח על ענייני כספים מחוץ למרחב המוגן של הקליניקה. והנה כבר עולים הטונים והשיחה נהיית קשה. אבל האם אתם זוכרים איך עידן פתח את השיחה? הוא שיתף בתחושה קשה שמלווה אותו, שהוא לבד במירוץ החיים. זו תחושה איומה, שלא קיבלה מענה בשיחה הזו בכלל.
גם לרקפת זה קרה. היא ניסתה לספר כמה נעלבה מבן זוגה, ערן, כשהעיר לה משהו בקרירות כשהיו בדרכם חזרה מהביקור אצל הוריו. 'הוא יודע כמה קשה לי עם אמא שלו והייתי מקסימה אליה כל הערב,' היא בכתה, 'במקום להגיד לי כמה הייתי מדהימה הוא מעיר לי ככה?'. 'אה, קשה לך עם אמא שלי? ומה אני אגיד?' הוא פנה אלי, 'ההורים שלה – רק ביקורת יש להם עלי'.
אני קוראת לתופעה הזו 'שיחה זזה'.
אחד מבני הזוג פותח ומעלה משהו שכואב לו, משהו שחשוב לו לדבר עליו, משהו שחשוב לו לקבל עליו מענה. עידן ביקש לדבר על כך שכבר תקופה ארוכה הוא מרגיש לבד במירוץ החיים וקשה לו ככה לנשום. רקפת רצתה לקבל הכרה על המאמץ שלה להיות מקסימה בבית הוריו של ערן. וכעת, בקליניקה, ביקשה לקבל נחמה על כך שנוצרה ביניהם אווירה קרה ומרוחקת באותה נסיעה. אבל השיחה בקליניקה "זזה" ובני הזוג מצאו את עצמם בלהט של ריב או ויכוח. כשהשיחות זזות נוצרים ויכוחים על שלל נושאים אחרים – ריבים מהעבר, נושאים כלכליים, קשיים עם האמא שלה או שלו, דוגמאות מכל מיני הזדמנויות אחרות שבהן אחד הצדדים נפגע. הכל חוץ מלתת מענה לכאב הספציפי שהועלה בתחילת השיחה.
הרבה פעמים השיחות זזות כשאנחנו מביאים דוגמה להמחשת הטענה. הצד השני מגיב לדוגמה ולא לטענה עצמה. התגובה שלו מעוררת אצלנו צורך להגיב, לדייק או להעיר וככה אנחנו מוצאים את עצמנו בשיחה אחרת לגמרי מזו שניסינו להתחיל.
זה קורה לרובינו גם בשיחות סלון. שיחות פוליטיות למשל. מישהו רוצה לשתף בכתבה מרגשת שראה בטלוויזיה ונגעה לליבו במיוחד בגלל איזה זיכרון ילדות שעלה בו כשצפה בה. בטרם יספיק להשלים את הסיפור, יהיה כבר מי שיגיד שמה שהוצג בכתבה לא מדויק ויביא דוגמה מתקופה אחרת להמחשת הטענה שלו. ובן רגע אנחנו מוצאים את עצמנו בשיחה על 'ביבי כן או לא' או על החיסונים לקורונה או על ימי מלחמת לבנון השנייה או על אירופה בשנות ה-30' ומי בכלל זוכר לחזור ולהתעניין בזיכרון הילדות שהתעורר בליבו של זה שפתח את השיחה?
אצל אנשים עם הפרעת קשב התופעה חמורה עוד יותר. שוב ושוב קופצות אסוציאציות ומסיחות את הקשב ומי יכול לזכור לחזור ולהתמקד בנושא שעליו דיברנו?
לפעמים זה לא נורא. שיחות זזות על פי האסוציאציות הרגעיות שעולות במוחם של המשתתפים והשיחה עוברת מנושא לנושא וזה בסדר. אבל כשבני הזוג שלנו מנסים לשתף אותנו במשהו הם עלולים לחוש ננטשים אם השיחה תזוז מנושא לנושא. פגשתי אנשים שנמנעו באופן מודע מלהעלות נושאים משמעותיים עבורם, כדי שלא לחוש את אותה נטישה, כשהשיחה תזוז. הימנעות שכזו תוביל, עם הזמן, לריחוק בין בני הזוג ועלולה לייצר משבר בזוגיות.
נסו להיות מודעים לרעיון הזה, ששיחה עלולה לזוז ולזכור מה היה הרעיון שעליו מנסים לדבר איתכם. אם תצליחו לזכור ולחזור, בשלב מסוים, אל בני הזוג שלכם ולהציע להם להמשיך את מה שניסו לומר – זו יכולה להיות עבורם מתנה נהדרת. הם ירגישו שאתם רואים אותם וכך יחושו אהובים.
נסו את זה בבית.
לקריאה על הדברים המעצבנים שהוא עושה - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה, האהבה והתשוקה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.