top of page

מאמרים

שקרים של ילדים

נועה אספה את יותם מחוג הכדורסל. 'קלעתי הכי הרבה סלים באימון היום' יותם הכריז כשנכנס לרכב. נועה ידעה שזו לא האמת. מאמן הכדורסל שלח לה הודעה כמה דקות קודם ועדכן אותה על הכשלון שיותם חווה היום בחוג. נועה נעלבה נורא. 'למה הוא משקר לי? אלף פעמים הסברנו לו כמה כנות זה ערך חשוב אצלנו בבית' היא אומרת. מה גורם לילדים לשקר? האם כל הילדים משקרים? ומה נוכל לעשות כדי למנוע מהילדים שלנו לשקר לנו?


האם כל הילדים משקרים?

במחקר מפורסם הושיבו ילדים בגילאי 3 עד 8, עם הגב לשולחן בחדר מצולם. ביקשו מהם לא להציץ. החוקרים הניחו על השולחן בכל פעם בובה מוכרת אחרת והשמיעו את צליל קולה. הילדים זיהו את קולה והתבקשו לזהות את הדמות שהשמיעה את הצליל. בשלב מסוים יצאו החוקרים מהחדר, אמרו לילדים שהם חוזרים עוד מעט וביקשו מהם לא להציץ. על השולחן הניחו בובה מוכרת אחרת, למשל בובה של ברני. למעלה מ-80% מהילדים הציצו ברגע שהושארו לבד בחדר. מאמינים? למעלה מ-80%. בנות ובנים באותה המידה. כשהחוקרים חזרו הם שאלו את הילדים האם הם הציצו. מתוך הילדים שהציצו, כשני שליש שיקרו ואמרו שלא הציצו. כעת השמיעו לילדים צליל אקראי שאיננו הקול המוכר של ברני ושאלו אותם לגבי זהות הבובה. הילדים שאמרו 'ברני' נשאלו כיצד הם יודעים. ילדים קטנים ענו תשובות תמימות כמו: 'כי ראיתי שזה ברני' או 'כי הוא סגול', תשובות שמסגירות את השקר לגבי ההצצה. ילדים גדולים יותר כבר ידעו איך לשמר את השקר וענו תשובות מתחכמות כמו: 'אחותי קיבלה בדיוק במתנה בובה של ברני עם כרטיס ברכה שהשמיע את הצליל הזה'. לא היו הבדלים בין בנים לבנות בכמות ההצצות או בכמות השקרים.

כך שלא מדובר בתופעה שולית. רוב מוחץ של הילדים, כמו גם רוב מוחץ של המבוגרים משקרים על בסיס יומיומי.

שקרים של ילדים. ייעוץ משפחתי והדרכת הורים בנושא שקרים

למה ילדים משקרים?

ילדים משקרים מאותן סיבות שבגללן כולנו משקרים. הרבה פעמים ילדים משקרים כשהם חוששים לאכזב את ההורים. ילדים זקוקים ברמה הישרדותית למבט מתפעל של ההורים. אם הם מאמינים שכשההורים ישמעו את האמת הם יתאכזבו מהם - הם ינסו להסתיר את האמת.


פעמים אחרות ילדים משקרים כדי לא להסתבך. אם הם עשו משהו שהם לא היו אמורים לעשות, או אם הם לא עשו משהו שהם היו צריכים לעשות, הם יודעים שהם צפויים להיענש וכדי להימנע מההשלכות הללו הם יסתירו את האמת.


ילדים משקרים גם כדי לקבל התייחסות. כמו עדי שסיפרה בכיתה שהיא זכתה במקום הראשון בחוג הריקוד שלה. או כמו יעל שסיפרה לחברות בכיתה שהיא נסעה עם המשפחה שלה ליורודיסני בחופשת הקיץ. כך יעל זכתה להתייחסות וגם מצאה דרך להתמודד עם הלחץ החברתי שמופעל עליה כשכל חברותיה נוסעות לחופשות בחו"ל בכל שנה ורק היא לא.


ילדים משקרים גם אחרי שהם מפנימים את המסר החברתי שאומר שלפעמים כדאי לשקר כדי למנוע פגיעה בזולת. הורים מעודדים ילדים לומר לסבתא שהם אוהבים את המתנה שהיא הביאה או את האוכל שבישלה, גם כשזו לא האמת, כדי שלא לפגוע בסבתא. ילדים לומדים שלפעמים מצפים מהם לשקר.


בגילאים צעירים מאוד ילדים משקרים כשהם פשוט מדברים מהרהורי ליבם. הם אומרים את מה שהיו רוצים שיהיה האמת, כאילו זו אכן האמת.


היכולת לשקר דורשת התפתחות קוגניטיבית משמעותית שלא קורית בדרך כלל לפני גיל 4. על מנת לשקר על הילד להבין שיש משהו שהוא יודע והאחר (אמא, אבא, או ילד אחר בגן) לא יודעים. בניסוי שעשו המון פעמים בדקו את ההתפתחות הקוגניטיבית הזו אצל ילדי הגן. ביקשו מאחד הילדים לצאת לרגע מהחדר. שלא בנוכחותו הראו לילדים בחדר קופסת גפרורים. שאלו את הילדים מה יש בתוך הקופסה וכולם ידעו לומר שיש בה גפרורים. אז פתחו את הקופסה והראו לילדים שבקופסה יש סוכריות. כעת שאלו את הילדים מה יקרה לדעתם כשנכניס את הילד שמחכה לנו בחוץ. מה הוא יענה כשנשאל אותו מה יש בתוך הקופסה? ילדים לפני גיל 4 תמיד עונים שהילד יאמר שיש בקופסה סוכריות. אין להם את היכולת הקוגניטיבית להבין שיתכן שהילד ההוא יודע משהו אחר ממה שהם עצמם יודעים. אם הם יודעים שיש בקופסה סוכריות – כל אחד יודע את זה. אחרי גיל 4 מתחילה להתפתח היכולת להבין שיתכן שאני יודעת כבר שיש בקופסה סוכריות, אבל ילד ששהה בחוץ בזמן שהראו לי את תוכן הקופסה, לא ידע זאת.

זהו תהליך התפתחות משמח. כך שאם הילדים שלכם התחילו לשקר, חייכו לעצמכם בלב (בלי שהם רואים) ותשמחו שהילד שלכם מתפתח באופן תקין 😊


אז מה לעשות כשהילדים משקרים? ואיך לגרום להם לומר לנו את האמת?

הרבה פעמים הורים דוחפים את הילדים שלהם לשקר. אמא של עומר אמרה לו שאסור לגעת בעוגה שעל השיש. כשחזרה למטבח היא גילתה את עומר כשפניו מכוסים בפירורי עוגת שוקולד. היא פנתה אליו בכעס ושאלה: 'אכלת מהעוגה?' עומר מיד ענה שלא. כעת עומר הסתבך גם באכילת העוגה האסורה וגם בשקר. אם אתם יודעים את האמת ותרו על הדחף לשאול את הילדים. דברו על האמת שאתם יודעים. אמא של עומר הייתה יכולה למשל לומר: 'אני רואה שאכלת מהעוגה, בוא נשטוף פנים וידיים'. בהמשך היא הייתה יכולה לבחור מה היא רוצה שיקרה כעת, לאחר שהעוגה נאכלה. כדאי שהיא תשאל את עצמה מה באמת מפריע לה - האם מה שמפריע לה הוא אובדן העוגה שהיא תכננה להביא לאירוע? או שהיא חוששת לבריאותו של עומר, שמא יאכל יותר מדי עוגות? יתכן שמה שמפריע לה הוא עצם העובדה שעומר לא שמע בקולה. בכל אחת מהאפשרויות הללו מדובר בקושי בהצבת גבולות ולא בשקרים (לקריאה נוספת על הצבת גבולות לילדים – היכנסו לכאן). אם אתם יודעים את האמת – אל תשאלו את הילדים ואל תעמידו אותם במבחן השקר, רוב הילדים יכשלו במבחן הזה, דווקא בגלל שהם אוהבים אתכם, מכבדים אתכם ותלויים בכם, ולכן חוששים לאכזב אתכם אם יאמרו את האמת המרה.

שקרים של ילדים. הדרכת הורים איך למנוע שקרים
הורים דוחפים את הילדים לשקר

אם ברור לכם שהילד או הילדה שלכם משקרים לכם נסו להאט את התגובה. כשאנחנו מגלים ששיקרו לנו אנחנו נסערים. רובינו מרגישים מושפלים, נעלבים וכועסים. אין שום צורך להגיב מיד. אפשר פשוט להמתין. אם הילדים יודעים שגיליתם את השקר תוכלו לומר להם שאתם נסערים כרגע ותחזרו לשוחח לאחר שתירגעו. למשל: 'אני רואה שאכלת מהעוגה למרות שביקשתי שלא, אני נסערת עכשיו, אני צריכה להירגע ולחשוב על זה'. פעולה כזו היא גם מודל מצוין עבור הילדים, שלומדים שלפעמים הדבר החכם לעשות הוא לחכות עם התגובה.


עונשים לא עוזרים בכל מקרה. ילדים לא לומדים מעונשים. עונש רק מקלקל את היחסים ביניכם לבין הילדים שלכם, גורם להם להרגיש שאתם לא מבינים אותם ומלמד אותם שכוחנות זה המפתח בחיים. בשלב הזה אתם עדיין יותר חזקים מהם, כך שהכוחנות עובדת לכם, אבל הם גדלים ולאורך זמן זה יפסיק לעבוד. גם כעת, העונש משיג לכם שקט זמני בלבד ולא באמת מלמד את הילדים לשנות את התנהגותם בעתיד (לקריאה נוספת על עונשים לילדים – היכנסו לכאן).


אם הילדים שלכם שיקרו לכם כעת בפעם הראשונה, חייכו בליבכם, זכרו שזה אומר שהם מתפתחים באופן תקין, ונסו לא לעשות מזה עניין גדול מדי. כשאנחנו, ההורים, מגיבים להתנהגות כלשהי תגובה רגשית חזקה, אנחנו גורמים לה לקרות שוב ושוב. גם אם התגובה שלנו מאוד לא נעימה (כמו כעס או ענישה), הילדים זוכים לרווח פסיכולוגי עצום בעצם העובדה שאנחנו נסערים. נסו להגיב באופן מתון ככל יכולתכם כלפי התנהגויות שאתם מעוניינים להעלים.


אם גיליתם שהילדים שלכם משקרים לכם בתדירות גבוהה, נסו להבין מה גורם להם לשקר? האם מדובר בניסיון לקבל מכם התייחסות? אם כן, נסו לצמצם ולמתן את התגובות שלכם כשמתגלה השקר. הרבה פעמים הורים שואלים אותי: 'אבל אם לא אגיב חזק – איך הוא ילמד שאסור לשקר?'. אבל המציאות היא שכשאנחנו מגיבים חזק – אנחנו מקבעים את ההתנהגות והיא תחזור על עצמה שוב ושוב. דווקא הורים שמצליחים למתן את התגובה שלהם – מצליחים להעלים את ההתנהגות הלא רצויה. חפשו רגעים אחרים לתת לילדים שלכם התייחסות. אין צורך בלונה פארק או ביום בילוי ארוך. התייחסות יכולה להיות במבט, בקריצה, בחיבוק או במשחק משותף על השטיח.


אם אתם חושבים שיש היבט מסוכן או לא מוסרי בדבר השקר – נסו לחפש דרך יצירתית להגיב, כזו שתלמד את הילד שלא כדאי לו לשקר, מבלי שתצטרכו לכעוס, להעניש או לייצר התייחסות חזקה. בואו ניקח דוגמה. הבת שלך מספרת לך שהיא הולכת לישון אצל נעמה, החברה מהכיתה. בשיחה עם אמא של נעמה את מגלה שהן לא באמת נמצאות אצלה. מתברר שהבת שלך הלכה למסיבה של מישהו מהשכבה. יתכן שהבת שלך חששה לומר לך שהיא רוצה ללכת למסיבה. אולי היא לא האמינה שתרשי לה ללכת? אולי היא יודעת שאת לא מעריכה את הילדים שנוכחים במסיבה הזו?

איך נוכל להגיב באופן שילמד את הילדה שכדאי לשתף אותנו באמת?

שקר שכזה גורם לשבר באמון. בפעם הבאה שהילדה תרצה ללכת אל חברה, נתקשה להאמין לה. נוכל, למשל, להגיד לה שמאוד נבהלנו בפעם שעברה, כשהיא שיקרה, ולכן כעת אנחנו נאלץ לברר מראש עם אמא של נעמה, כדי שנוכל להאמין למה שהיא מספרת. אם נאמר את הדברים בלי כעס, אלא כפשוטם – הילדה תבין שזו התוצאה שקרתה בעקבות השקר. בעתיד נוכל לשחרר בהדרגה את הצורך לברר מראש בכל פעם שהיא הולכת, בהקשבה לתחושות שלנו. זה לוקח זמן, אבל אמון זה דבר שאפשר לשקם, על ידי שיגרה שבה שוב ושוב מתברר שהיא דיברה אמת. הילדה תלמד שכשמשקרים – נפגע האמון ואם היא רוצה שיאמינו לה עליה לומר את האמת.


יש ילדים שמשקרים להורים וממציאים סיפורים על דברים שלא באמת קרו בבית הספר. ילדה שמרגישה שאמא שלה מאוד מודאגת שמא לא יהיו לה חברות, עלולה להתפתות להגזים בסיפורים כאילו התעלמו ממנה או הציקו לה בהפסקה. סיפורים כאלה גורמים לאמא להתפנות מכל עיסוקיה עם שאר האחים או במטלות הבית ולשבת לשיחות נפש עם הילדה אחר הצהריים. מבחינת הילדה זהו רווח פסיכולוגי עצום.


יש באמת ילדות (וילדים) שסובלים מהצקות בבית הספר. כדי לדעת את האמת נסו לברר עם המורה ועם היועצת, נסו להתבונן בדינמיקה החברתית כשהילדה נפגשת עם החברות אחר הצהריים בנוכחותכן. אם יש מצוקה אמיתית – יהיו לה סימנים מעבר למה שהילדה מספרת בתום יום הלימודים. בנוסף, נסו להקטין את התגובה לסיפורים. הביעו אמפטיה בקצרה ונסו להעביר נושא. אם מדובר בניסיון (לא מודע) להשיג התייחסות, הסיפורים הללו ייעלמו.

כמובן שאין כאן שום היבט מגדרי. בנים ובנות משקרים להורים באותה המידה ומאותן הסיבות.


אז אם הילדים שלכם משקרים לכם, נסו לא להתרגש מזה יותר מדי. הגיבו בצורה קצרה ועניינית. חפשו תוצאה הגיונית שיכולה לקרות בעקבות גילוי השקר (למשל בדיקה שלכם עם המורה אם אכן היו מטלות או הודעות במקום לסמוך על המילה של הילד או הילדה שלכם או בדיקה שלכם עם החברות או החברים אם אכן קורה מה שהילדים טוענים שקורה), בלי כעס, בלי עונשים ובלי שיחות ארוכות על העניין. ונסו לזכור שהמציאות החברתית שלנו מורכבת. החברה שלנו מעבירה מסרים סותרים על חשיבות הכנות וערך האמת לצד הציפייה מאיתנו כן לשקר בסיטואציות חברתיות מסוימות. אפשר ללמד ילדים מציאות מורכבת, אבל זה לוקח זמן וזה מצריך מאיתנו להבין שמדובר במסר מורכב ולכעוס פחות.

נסו את זה בבית.


לקריאה על שקרים בזוגיות – היכנסו לכאן.


לקריאה על מה אפשר לעשות כשהילדים לא משתפים איתנו פעולה – היכנסו לכאן.


גם אתם חולמים להיות מטפלים וללמד הורים איך ליהנות מלהיות הורים? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.

コメント


bottom of page