כמה פעמים שמעתם בזמן האחרון את המונח "גזלייטינג"? בדומה למושג "נרקיסיסט" גם המונח "גזלייטינג" נהיה באופנה. שוב ושוב אפשר לקרוא בפוסטים ברשתות החברתיות האשמות על גזלייטינג שמישהו (בדרך כלל גבר) עושה. זה נדמה שכל מי שמתווכח עם מישהו ומציג עמדה שונה עלול להיות מואשם בגזלייטינג. גם חברה שנפגשת איתך לכוס קפה ומנסה להציב מולך מראה ולהראות לך איך היא רואה את הדברים, מהזווית שלה, עלולה להיות מואשמת בניסיון לעשות לך גזלייטינג. לאחרונה שמעתי אפילו טענה שפסיכולוגים בעצם מנסים לעשות גזלייטינג למטופלים שלהם. האמנם? מה זה בכלל גזלייטינג ואיך זה קשור לפסיכולוגיה?
פרופ' מרטין סליגמן, נחשב אבי הפסיכולוגיה החיובית. על פי התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית רק 10% מהאושר שלנו תלוי במה שבאמת קורה לנו בחיים (הייתם מאמינים? רק 10%). 50% מהאושר שלנו נובע מהגנטיקה שלנו (ואת זה אין לנו איך לשנות) וה-40% הנותרים קשורים לגישה שלנו לחיים. לפי התפיסה הזו פרופ' סליגמן פיתח שיטה שלימה שעוסקת בניסיון לעודד אנשים לשנות את הגישה שלהם לחיים. "אם אנשים יאמצו גישה לחיים שמייצרת אושר הם יהיו מאושרים" הוא טען.
עוד לפני ימיו של סליגמן, הפסיכואנליטיקאי המפורסם אדלר טען גם הוא שנוכל לשנות את שביעות הרצון של אנשים מהחיים אם נעזור להם לאמץ פרשנות חיובית למאורעות שקורים להם בחיים. הוא האמין שיש לאנשים יכולת בחירה ובטיפול אנחנו יכולים לעודד אותם לבחור לראות את המציאות דרך משקפיים אופטימיים יותר וכך לייצר לעצמם מציאות טובה יותר.
כעת, כשיש שימוש יתר של מונחים פסיכולוגיים בשפת היומיום, יש גם אנשים שטוענים שאנשי הטיפול בעצם מנסים לעשות גזלייטינג למטופלים שלהם. אכן, גם סליגמן וגם אדלר ועוד רבים אחרים מציעים למטופלים שלהם נרטיב אחר, סיפור אחר, פרשנות חדשה או דרך הסתכלות חדשה על מאורעות חייהם. אבל האם באמת מדובר בגזלייטינג?
חלק משמעותי מתופעת הגזלייטינג באמת עוסק בהצלחת אדם לשנות את מחשבותיו ותפיסת עולמו של האחר. אגודת הפסיכולוגיה האמריקאית מגדירה 'גזלייטינג' כך: "מניפולציה של אדם אחד על אחר, אשר גורמת לו לפקפק בתפיסות שלו, בחוויות שלו או בפרשנות שלו לאירועים, באופן כל כך קיצוני עד כי הוא גורם לבסוף למצוקה נפשית משמעותית (דיכאון, חרדה, דחק/סטרס) או מצדיק אשפוז במוסד פסיכיאטרי." כיום המושג התרחב ומקובל להשתמש בו גם כשאין סימנים של מצוקה קיצונית שכזו, אבל עדיין מדובר באדם שנוקט במניפולציות רגשיות וכך גורם לאדם אחר לפקפק בהבנתו את המציאות.
חלק משמעותי נוסף בהגדרת המונח 'גזלייטינג' עוסק במניע של האדם ובאופן פעולתו. אדם שעושה גזלייטינג לא רק שוטח את טיעוניו, כמו בוויכוח, וחושב אחרת מהזולת, אלא מפעיל עליו לחץ נפשי משמעותי (או כמו שהילדים אומרים: "עושה לו ריגשי"), ומפעיל עליו שלל מניפולציות פסיכולוגיות (כולל זלזול, ריסוק הדימוי העצמי שלו וכדומה) והכל כדי לגרום לו לפקפק בעצמו, לא להאמין למחשבותיו שלו ואז להשתכנע בכל מה שאומר אותו אדם.
מקור הביטוי הוא מתוך מחזה שנכתב על ידי פטריק המילטון ועלה בשנות ה-30. המחזה נקרא 'אורות הגז' (ומכאן נולד השם). גיבור המחזה מפעיל מניפולציות רגשיות קשות על בת הזוג שלו על מנת לנסות לשכנע אותה שהיא מאבדת את שפיותה. הוא מבודד אותה מהציבור יותר ויותר וגורם לה להאמין שהיא לא מסוגלת לראות את המציאות בבהירות. הוא מאשים אותה בקלפטומניה ובאחת הסצינות הוא "מוצא" את השעון שנגנב לו בתיק שלה. הוא משקר לה שגם אמא שלה הייתה לא שפויה ובהדרגה מערער את כל תפיסת המציאות שלה.
אנשים שנמצאים במערכת יחסים עם גזלייטר חווים חרדה, פגיעה בדימוי העצמי וקושי בקבלת החלטות. בסופו של דבר הם מטילים ספק ביכולת של עצמם לחשוב. הרבה פעמים הגזלייטר מבודד אותם ממערכת התמיכה שלהם – המשפחה והחברים על מנת לייצר תלות מלאה בו וביחסים איתו. זוהי מערכת יחסים רעילה ומסוכנת וכמובן שנדרש טיפול מקצועי. אבל לא כל אדם שמתווכח איתכם או מנסה להציג בפניכם דעה אחרת, השקפת עולם אחרת או פרשנות אחרת למציאות עושה לכם גזלייטינג. יתכן שהוא פשוט חושב אחרת מכם, מתווכח איתכם ודווקא רוצה בטובתכם.
אגב, האם ידעתם איך אומרים 'גזלייטינג' בעברית? על פי האקדמיה העברית ללשון יש לומר בעברית 'גִזלוּת דעת' מלשון גֵזֶל. כמה יפה השפה העברית, לא? 😊
לקריאה על שקרים בזוגיות – היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללמד איך להחזיר את השמחה הביתה? בואו להגשים את החלום:
לפרטים על לימודי ייעוץ משפחתי (לימודי הדרכת הורים) - היכנסו לכאן.
לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי - היכנסו לכאן