'יש לנו משהו לספר לכם,' עינת ואופיר מכריזים כשכל החברים מתיישבים. 'אנחנו בהריון'. ההתרגשות גדולה. כולם קמים לחבק אותם, מרימים כוסית לחיים, ומברכים אותם בכל האושר שבעולם.
מתי זה קרה שהם התחילו 'לדבר באנחנו'? עוד לפני החתונה? אני נזכרת במפגש שבו עינת הביאה את אופיר לראשונה. הקשר שלהם התהדק בהדרגה ועם הזמן זה נהיה ברור שאם מזמינים אותה – גם אופיר מוזמן. זוגות בתחילת הקשר עדיין מרגישים לפעמים במבחן וזה לוקח זמן עד שהשינוי קורה. בהדרגה והרבה פעמים מבלי משים, זוגות מסגלים לעצמם שיח שבו הם מדברים (וחושבים) ב'אנחנו'. אם אתם לא בטוחים אם קרה לכם כבר השינוי הזה – תשאלו את עצמכם האם מובן מאליו עבורכם שבסופ"ש הקרוב אתם נפגשים עם הפרטנר שלכם? או שזה פתוח עדיין לדיון? כשזוגות מדברים ב'אנחנו', אז באופן טבעי, כשנשאל את אחד מהם אם הוא פנוי בסופ"ש, זה יהיה עבורו מובן מאליו שעליו לברר עם הפרטנר לפני שקובע.
אני פוגשת בקליניקה זוגות בשלבים שונים של המעבר הזה. מ'דיבור באני' ל'דיבור באנחנו'.
יש אנשים שהמעבר הזה הוא מעבר טבעי עבורם ואילו אחרים נוטים להיבהל ממנו. מידה מסוימת של 'דיבור באנחנו' היא חיובית, כיוון שבלעדיה בני הזוג עלולים להרגיש לבד במירוץ החיים. אני פוגשת זוגות שהמעבר הזה מאיים עליהם. אנשים שחשובה להם מאד דרגת החופש שלהם בחיים, אנשים שזקוקים לזמן לעצמם, זקוקים לספייס. זוגות כאלה יביאו הרבה פעמים לקליניקה תיאורי ריבים שקשורים במרחב האישי של כל אחד מהם, גבולות העצמי, מי מחליט עליי? איפה אני נגמרת ומתחיל העולם? מצד אחד חשוב להם החופש האישי שלהם, אך מן הצד השני, זוגות כאלה לפעמים חשים בדידות בתוך הקשר.
כמובן שזה עניין של מינון. יש זוגות שמתמזגים עד כדי כך שה'דיבור באנחנו' נהיה מוגזם ולעיתים גורר תחושה של מחנק בתוך הקשר. אצל חלק מהזוגות ההתמזגות המופרזת באה לידי ביטוי גם בעולם החברתי שלהם. יש להם זוגות חברים משותפים, אבל אין אפשרות לכל אחד מהם לשמר קשר קרוב עם חברים בנפרד. ומה לגבי תחביבים בנפרד? וחשבונות הבנק? יש זוגות ששומרים על חשבונות בנק נפרדים גם אחרי החתונה, אבל למרות זאת מתנהלים בשותפות כלכלית מלאה ו'מדברים באנחנו' בהיבטים הכלכליים של החיים ואילו אחרים מתחשבנים זה עם זה על ההוצאות וחשים שחשבון הבנק שלהם הוא אך ורק שלהם. בתחילת הקשר זה כמובן מצב טבעי, אבל עם הזמן ועם המגורים המשותפים, רוב הזוגות חשים יותר ויותר שותפות גם בהיבטים הכלכליים.
מעבר לענייני היומיום (התחביבים, החברים וענייני הכספים) יש איזו תחושה חמקמקה שקשה להסביר במילים. זוגות שיש ביניהם 'דיבור באנחנו' מכירים אותה. תחושה שאפשר להישען על הקשר, תחושה שאני לא לבד, ודאות מתוקה שיש לי משענת בעולם הזה, שאני בזוגיות מוצלחת. זה תהליך שנבנה עם ההתפתחות של הקשר, אצל רוב הזוגות, אבל לא אצל כולם.
לתופעה הזו יש תופעת לוואי מעניינת. אני קוראת לה: הרחבת מושג האני. כשזוגות עוברים 'לדבר באנחנו' הם חשים כאילו הפרטנר שלצידם הוא חלק מהעצמי שלהם. אל עצמנו אנחנו בדרך כלל מתנהגים אחרת מאשר אל הסובבים אותנו. אנחנו לא טורחים, למשל, להפעיל כללי נימוס חברתיים כלפי עצמינו. התופעה הזו מחמירה אם יש לנו נטייה לבטל את עצמנו מול אחרים. אם נרחיב כעת את מושג העצמי שלנו, אנחנו עלולים לבטל גם את הפרטנר שלנו מול אחרים. כך למשל, נועם מתלונן על זוגתו חגית, שהיא נחמדה אל כל העולם ושוכחת אותו. כשהם במפגש עם חברים או עם המשפחה המורחבת, נועם חש שחגית מזניחה אותו ועסוקה בכל האחרים. 'היא שוכחת ממני,' הוא מסביר, 'כאילו הם יותר חשובים'. מסע ההתפתחות של חגית כולל השתחררות הדרגתית מדפוסים של ריצוי. זה תהליך ההתפתחות שלה, בלי קשר לנועם. במפגשים חברתיים חשוב לה שהאחרים יחושו בנוח והיא עסוקה בכך מאד. רף הציפיות שלה מעצמה גבוה מאד. היא מודעת לביטול העצמי שכרוך בכך, אבל קשה לה להשתחרר מהצורך להשרות על כולם אווירה נעימה ושמחה. נועם נתפש בעיניה כחלק ממנה, כך שהיא סומכת עליו שיהיה בסדר ולא רואה שהוא זקוק לה באירועים כאלה. נועם יכול כעת לשתף אותה בצורך שלו בהבעת חמימות מצידה, דווקא כשהם באירועים חברתיים גדולים. חגית רוצה להקשיב ולהיות חברה טובה עבורו. היא תשתדל, אבל נועם פחות ייפגע ממנה אם יבין שההתנהגות הזו של חגית לא נובעת מכך שהחברים חשובים לה יותר ממנו. חגית הרחיבה את מושג האני. היא ונועם 'מדברים וחושבים באנחנו'. היא מתנהגת אליו כפי שמתנהגת כבר שנים אל עצמה. מבטלת אותו בפני האחרים, מרוב קרבה ואהבה 😊
גם מירב וטל מתמודדים עם התופעה הזו של 'הרחבת מושג האני'. הם מדברים באנחנו מאז שהכירו. זה קרה אצלם מאד מהר. אין להם חברים בנפרד. הם יוצאים לבלות תמיד יחד. אפילו לקניות בסופר הם הולכים יחד. טל מתלונן שכשהם בחוץ, מירב מאירה פנים לכל העולם הרבה יותר מאשר אליו. 'אפילו אל נהג האוטובוס היא נחמדה יותר,' הוא מספר לי, 'ואם אנחנו בוויכוח עם מישהו היא תמיד תתפוס את הצד שלו'. טל משתף בסיטואציה לא נעימה שקרתה להם השבוע כשהלכו לדואר. התפתח ויכוח עם הפקיד בדואר ומירב, בניסיון להרגיע את הרוחות, צידדה בדבריו של פקיד הדואר. מירב מסכימה עם תיאור העובדות, אבל לא מבינה ממה טל כל כך נעלב. היא חושבת שזו הייתה חובתם, על פי כללי הנימוס המקובלים, להרגיע את הפקיד ולהחזיר את האווירה הנעימה. טל קיווה להרגיש שמירב תומכת בצד שלו בוויכוח ונעלב עד עמקי נשמתו. אני מספרת להם על 'הרחבת מושג האני'. מירב היא אישה מקסימה, מאירה פנים לכל העולם. תמיד חשוב לה שכולם יחושו בנוח והיא סומכת על עצמה שתהיה בסדר ומשקיעה את כל מרצה בשמחה של הסובבים. כל כך נעים להיות בחברתה. זו אחת הסיבות שטל התאהב בה. וכעת, כשהיא מאוהבת בטל וקושרת את חייה בחייו, היא עברה 'לדבר באנחנו' ו'הרחיבה את מושג האני'. כעת, היא סומכת על שניהם שיהיו בסדר, ומשקיעה את מרצה בשמחת הסובבים האחרים. כך, גם אצל הזוג הזה, מירב מבטלת את טל, מרוב קרבה ואהבה 😊 מירב, תוכל ללמוד לשים לב לטל, דווקא בסיטואציות חברתיות. אבל טל יוכל גם פחות להיפגע אם יבין שההתנהגות הזו של זוגתו לא נובעת מחוסר אכפתיות, אלא דווקא מרוב אהבה וקרבה.
התופעה הזו כמובן לא תלויה במגדר. אני פוגשת גם מצבים הפוכים, בהם המעבר ל'דיבור באנחנו' גורם דווקא לגבר להתייחס לזוגתו כאילו היא חלק ממנו עצמו. זוכרים את דניס והדר מהתוכנית 'חתונה ממבט ראשון'? באחד הפרקים הדר נעלבה כשחשה כאילו דניס מזניח אותה, כשהיו במפגש משפחתי. דניס השקיע מאמצים להתחבב על אביה של הדר, היה חם ולבבי כלפיו ולא שם לב שהדר מרגישה לבד. הוא היה בטוח שיכול לסמוך עליה שהיא מרגישה מוגנת ובטוחה בעצמה, כפי שהוא חש בעצמו. דניס עבר 'לדבר באנחנו' וזה היה סימן מנבא לקשר שאכן הצליח.
יש זוגות שאצלם הדיבור ב'אנחנו' מאפשר להם להתבונן על הקשר שלהם כאילו היה ישות שלישית. משהו נפרד מכל אחד מהם. זוגות כאלה יוכלו ברגעי קושי לשאול את עצמם 'מה הקשר שלנו רוצה או צריך כעת מאתנו?'. עבור זוגות אחרים זהו רעיון מבהיל, כאילו הקשר בולע חלקים מתוכם.
מוזמנים לבחון את עצמכם: האם אתם 'מדברים באנחנו'? האם אתם מרגישים את אותה תחושת ודאות מתוקה שהפרטנר שלכם הוא חלק מכם במסע שלכם בעולם? האם אתם לוקחים בחשבון את הפרטנר שלכם כשאתם עושים חישובים כלכליים? תכנונים של זמן? האם הפרטנר שלכם לוקח בחשבון אתכם כשעושה חישובים כאלה? האם אתם מרגישים מחנק בתוך הקשר? האם זה יותר מדי? האם יש לכם תחביב פרטי משלכם? זמן אישי לעצמכם? חברים פרטיים שלכם? האם חשוב לכם שיהיה לכם זמן ומרחב לעצמכם? ועד כמה? לשאלות האלה אין תשובה אחת נכונה. זה עניין מאד אישי. חפשו את הדרך לייצר לעצמכם, ביניכם לבין הפרטנר שלכם, את המרחק המדויק עבורכם.
נסו את זה בבית.
מה עושים כשבני הזוג מתלוננים? היכנסו לקרוא כאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה, האהבה והתשוקה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.