היא יושבת אצלי בקליניקה קפוצה וזעופה. 'אני רוצה שהוא יקח אחריות,' היא אומרת, 'שיגדיל ראש, כשהילדים צריכים משהו שיקום ויגיב, כשנשפך משהו שיקום וינגב, למה אני צריכה תמיד להיות אחראית על הכל?'
הוא יושב לצידה נזוף 'לא משנה מה אני אעשה היא לא תהיה מרוצה' הוא אומר בייאוש.
הוא גבר מרשים ומצליח. בעבודה הוא מנהל ביד רמה צוות גדול של עובדים. מה קורה ביניהם בבית?
הדינמיקה הזו שכיחה בהרבה בתים. היא מבקשת מפורשות שיהיה יותר אקטיבי, שיזום והוא נמנע ונשאר פאסיבי (אגב, זה לא עניין מגדרי. יש זוגות שאצלם הגבר הוא המתלונן והאישה פאסיבית).
זה קורה לזוגות אוהבים, חברים טובים, שנקלעים לסיטואציות האלה ולא יודעים איך לצאת מהן.
הדינמיקה הזו הרבה פעמים נובעת מכך שאנחנו, מבלי משים, משדרים בשני קולות סותרים.
מצד אחד היא אומרת במילים ברורות שהייתה רוצה שיעשה, שיקום, שיזום. אלף פעם כבר העירה לו, התלוננה. מצד שני, יש לה בעיניים מבט שאומר שאין לו שום סיכוי להצליח לעשות את זה טוב, אין לו שום סיכוי לגרום לה להיות מרוצה, אז עדיף לו שלא ינסה בכלל.
גם בעבר, כשניסה לעשות דברים, כאבא, כשותף בבית, הייתה לה ביקורת. המילים שהיא אומרת מביעות צורך, בקשה, רצון והגוף שלה משדר, בכל מיני צורות, את ההיפך.
זה קורה גם במיניות.
גיא ועומרי הם זוג מקסים. הם חברים טובים, הם גרים יחד כבר 7 שנים ושניהם עובדים ומתפרנסים מעולה. אבל כשזה מגיע לאינטימיות מינית משהו לא עובד טוב. 'תמיד אני זה שאחראי על זה,' גיא מתלונן 'זה גורם לי להרגיש שהוא לא מעוניין'. גיא מספר שכבר בתחילת הקשר זה לא עבד ביניהם. הוא ניסה לשכנע את עומרי ללכת לסדנאות, ללמוד מיניות, שלח לו חומרי קריאה בנושא. 'הוא לא טרח לעשות עם זה כלום' הוא אומר בייאוש, 'אני מרגיש דחוי'.
כשגיא מספר את כל זה בקליניקה, אני שמה לב לשפת הגוף שלו. הוא קפוץ וסגור, קוצני, כמעט מפנה את הגב לעומרי. בטקסט הוא מבקש קירבה ורכות, מתלונן על חוויית דחייה מצדו של עומרי, אבל הגוף שלו משדר 'אל תיגע בי'.
הרבה פעמים אנחנו מדברים אל בני הזוג שלנו בשני קולות סותרים. אנחנו מבקשים מהם לעשות משהו או פשוט להתקרב אלינו, ולא מרגישים איך הגוף שלנו משדר את ההיפך המוחלט.
זה נראה כאילו מעל ראשו של גיא דולקים שלטי ניאון מהבהבים, כמו בווגאס ועליהם כתובות סיסמאות כמו: 'אל תיגע בי', 'אל תתקרב אלי', 'אני לא מעוניין בך'. עומרי מגיב לשלטים הדמיוניים האלה ומהסס ולא יוזם ולמעשה גם הוא בחוויית דחייה.
זה נשמע מוזר, אבל המון זוגות נקלעים למצב שבו שניהם, בו זמנית, חווים דחייה, כאילו הם לא באמת רצויים ונחשקים.
האם גם אתם מדברים אל הפרטנרים שלכם בשני קולות סותרים? מבקשים קירבה, רכות או עשייה ומשדרים שבעצם עדיף שלא?
בדקו את עצמכם. אם זה המצב – סלחו לעצמכם שזה מה שקורה לכם, זו תופעה שכיחה. כעת חפשו את הדרך לכבות את שלטי הניאון הדמיוניים ואת כל הדרכים היצירתיות בהן הגוף שלכם משדר את ההיפך ממה שהייתם רוצים באמת לבקש. וכל עוד זה המצב (לוקח זמן לשנות את המסרים הלא מילוליים שאנחנו מעבירים לסובבים אותנו), אין סיבה להיעלב כשהפרטנרים שלכם לא נענים לבקשות הטקסט שלכם. אתם פשוט לא ברורים.
נסו את זה בבית.
לקריאה על תקשורת מקרבת והאם זה הסוד לאהבה? - היכנסו לכאן.
גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל השמחה, האהבה והתשוקה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.