top of page

מאמרים

תקשורת מקרבת

מה לדעתכם הדבר הכי חשוב במערכת יחסים זוגית? כששואלים אנשים את השאלה הזו בישראל של 2023, התשובה הכי נפוצה שמתקבלת היא תקשורת. שזה מפתיע, לא? הרבה פחות שומעים את התשובה: אהבה.


זוגות שמגיעים לטיפול זוגי הרבה פעמים אומרים שהם באו ללמוד דפוסי תקשורת יעילים. זוגות צעירים, בשנות העשרים לחייהם וגם זוגות מבוגרים יותר ואפילו זוגות בגיל השלישי, ידווחו שהם מרגישים שהתקשורת ביניהם בעייתית, ושהקושי העיקרי בזוגיות שלהם הוא קושי בתקשורת. כשאנשים אומרים קושי בתקשורת הם מתכוונים לומר שהם לא מרגישים מובנים. חלקם מרגישים כאילו תוקפים אותם, מאשימים אותם ומעבירים עליהם ביקורת אינסופית. אחרים מרגישים שהצד השני מסלף את הדברים שהם אמרו, כאילו לא ממש הקשיב. ורבים מהם מבקשים ללמוד דפוסים של תקשורת מקרבת. מה זה בכלל תקשורת מקרבת?

תקשורת מקרבת חיונית ליצירת זוגיות טובה, אבל צריך גם אהבה
תקשורת מקרבת

תקשורת מקרבת – מרשל רוזנברג


ד"ר מרשל רוזנברג פיתח את גישת התקשורת הלא אלימה, המוכרת לנו בשמה העממי 'תקשורת מקרבת'. אחד הרעיונות בבסיס הגישה של תקשורת מקרבת הוא ההבנה שלכולנו יש צרכים והרגשות שלנו נובעים מצרכים לא מסופקים. ההכרה בכך יכולה לאפשר לנו ללמוד איך לתקשר את הרצונות שלנו ואיך להקשיב לרצונותיהם של בני הזוג שלנו באופן שיאפשר לשני הצדדים הבנה והסכמה. זוגות שמנסים לשוחח בשיטה זו של תקשורת מקרבת מרגישים שבני הזוג שלהם מקשיבים להם ואז הם מצליחים להתפנות להקשיב בחזרה.


שיטה זו של תקשורת מקרבת יעילה ועוזרת להמון זוגות, אולם בבסיס ההצלחה של התקשורת הלא אלימה (המכונה תקשורת מקרבת) טמונה האמונה של כל אחד מבני הזוג שהם אכן מעניינים את בני הזוג שלהם, שהם אכן אהובים ורצויים. אם בני הזוג נמצאים במשבר שמלווה בתחושות שהאחר לא באמת מעוניין בקרבתי, יהיה להם מאוד קשה לנהל שיח על פי הקריטריונים המקסימים של שיטת התקשורת הזו, תקשורת מקרבת, או תקשורת לא אלימה.


כשאת אומרת לי 'לא' אני שומע אותך אומרת 'צא לי מהחיים'


הרבה פעמים קורה שאחד מבני הזוג מסרב להצעה כלשהי של האחר. זו יכולה להיות, למשל, הצעה ללכת לסרט, הצעה לאכול גלידה או הצעה לסקס. כשבן הזוג שיזם את ההצעה חוטף דחייה הוא יכול לפעמים להבין שהפרטנר סירב להצעתו כי 'היה לו יום קשה והוא מאוד עייף', או ש'היא במחזור', או שהיא (או הוא) 'מעדיפים לעשות משהו אחר'. אבל אם יוזם ההצעה מרגיש בשגרת היומיום שלהם שהוא לא רצוי, אהוב ומוערך, הוא עלול לפרש את הסירוב כמשהו הרבה יותר כללי. חוויית הדחייה עלולה להיות מהותית ופוגעת.

אותו פרטנר שהציע יכול ללמוד תקשורת מקרבת ולחפש איך הוא מציע את ההצעה באופן שיתקבל הרבה יותר טוב אצל הפרטנר. גם הפרטנר שסירב להצעה יכול ללמוד איך להגיד 'לא' באופן שיתקבל הרבה יותר בקלות (לקריאה על 'איך להגיד לא' – היכנסו לכאן). אבל בבסיס הדברים שניהם זקוקים לאמונה הבסיסית שהם אהובים, מעניינים ורצויים.


כשאנחנו נותנים לפחד לנהל אותנו - האם זו תקשורת מקרבת או ממש לא?


כולנו מתנהגים מדי פעם מתוך הפחדים שלנו. המון אנשים מפחדים מנטישה, מפחדים להישאר לבד. רבים אחרים מפחדים שינהלו אותם, שיחליטו עליהם ויצמצמו את חופש הפעולה שלהם. פחד מאובדן שליטה גם הוא שכיח מאוד. אם הפרטנר שלכם מפחד שינהלו אותו הוא עלול להגיב בקיצוניות לכל הערה פשוטה. אם הוא מנוהל על ידי פחד מנטישה יתכן שתרגישו שהוא נאחז בכם, דורש את קרבתכם ופוגע בתחושת החופש שלכם. אם הוא מפחד מאובדן שליטה יתכן שהוא ירצה לדעת בכל רגע איפה אתם נמצאים, מה אתם עושים ולנהל סדר יום מוקפד. יש זוגות שהפחדים שלהם מותאמים – הם מוצאים פתרונות בהתנהלות היומיומית שלהם שמאפשרים נשימה קלילה לכל אחד מהם. אחרים נתקלים שוב ושוב בקשיים, כשהפחד של בני הזוג משתלט עליהם.


אריק מתלונן שאשתו, גלית, צועקת המון. היא צועקת על הילדים, ומרימה את הקול גם בוויכוחים ביניהם. אריק זוכר מילדותו שתמיד היו צעקות בבית, בכל פעם שזוגתו צועקת, הוא מרגיש כאילו הוא חוזר להיות הילד הקטן שהוריו מנסים לנהל.


אצל מאיה הקושי עם צעקות נובע מהפחד שלה שמא היא לא אהובה. כשבן הזוג שלה צועק, מאיה מרגישה שוב הילדה הקטנה והלא מוערכת שהרגישה בימי נעוריה.


כשאריק ומאיה עונים לבני הזוג שלהם, הם עונים מתוך הפחד. הם כאילו חזרו להיות בבית ילדותם והם מגיבים מתוך התחושה המקטינה, מעליבה ומפחידה שהם חווים. הם לא פנויים בכלל לראות שבני הזוג שלהם עכשיו חווים קושי, משהו שקרה לבני הזוג שלהם, משהו שגרם להם לצעוק. אני כמובן לא מתכוונת להגיד שצעקות הן דבר לגיטימי ואני מקווה שבני הזוג של אריק ומאיה ילכו לטיפול או ימצאו דרך להתגבר על הצורך שלהם להרים את הקול. אבל אם אריק ומאיה יצליחו לראות שבני הזוג שלהם חווים קושי, אולי הם יוכלו למנוע מלכתחילה את הסיטואציה שהובילה לצעקות הללו. (לקריאה נוספת על פחדים בזוגיות - היכנסו לכאן).

תקשורת מקרבת או אהבה? זוגות שאוהבים מצליחים לייצר תקשורת מקרבת יעילה

תקשורת מקרבת או שבדית וסינית?


הרבה אנשים חושבים שחשוב 'לדבר על הדברים' והם יוזמים שיחות עם בני הזוג שלהם. הבעיה היא שרוב הזוגות לא מתואמים בשעון הביולוגי שלהם. אחד מהם מרגיש מלא אנרגיה בערב, מסוגל להתחיל שיחות בתשע בערב, בתום יום עבודה והשכבות של הילדים. האחר מותש לחלוטין ודווקא מתמלא אנרגיה וחיוניות בשעות הבוקר, שאז בן הזוג שלו לא מסוגל בכלל לדבר. בנוסף, המון זוגות מדברים שבדית וסינית. כל אחד מהם בטוח שהוא מסביר את הדברים ברור, מתבטא בהגיון וכמובן צודק. אבל גם כשהוא אומר דברי טעם, בן הזוג שלו שומע כאילו הוא הטיח בו האשמות, כאילו דיבר בשפה לא מובנת, כמו שבדית. כך קורה שגם אם הסכימו כבר על שעה שבה נוח לשניהם לנהל שיחה מלב אל לב, הם לא באמת מבינים האחד את השני ושניהם עלולים להיפגע. אז מה עושים?


אם כבר מנהלים שיחה, תקפידו לברר עם בני הזוג שלכם האם הם פנויים עכשיו לשיחה. כדאי לקבוע זמן מראש. ספונטניות היא לא המפתח לזוגיות טובה ארוכת שנים ברוב הבתים. בנוסף, תשאלו את עצמכם, האם בני הזוג שלכם פגועים כרגע מכם? אם התשובה היא כן, יהיה להם מאוד קשה להצליח להקשיב לכם מבלי להיפגע, מבלי לשמוע האשמות שווא ולהיסגר. כשהם פגועים – אתם דוברי שבדית, אי אפשר באמת להבין אתכם. אם זה המצב – חפשו קודם איך לפייס אותם. יתכן שכל מה שצריך זה לבקש סליחה או להציע קירבה, חיבוק, מגע, מילות הערכה. ויתכן שדרוש תהליך של ייעוץ זוגי, שבו תגיעו להבנות ותצליחו לדבר שניכם בעברית.


תקשורת מקרבת בזוגיות או חוסר בתקשורת?


אצל הרבה זוגות חסר המון שיח על כל מה שנדמה לבני הזוג שהוא מובן מאליו. האם בני הזוג שלכם באמת יודעים שהם רצויים? נחשקים? מעניינים אתכם? האם בני הזוג שלכם באמת יודעים שאתם חושבים עליהם דברים טובים? שהם חכמים? שיש להם לב זהב? שיש להם חוש הומור? מתי בפעם האחרונה אמרתם להם את כל זה? אל תניחו שזה מובן מאליו. כדי לבסס תקשורת יעילה ובריאה ביניכם חשוב שתהיו נדיבים בטקסט ותגידו מדי פעם את כל ה"מובן מאליו" הזה.


תקשורת מקרבת בזוגיות או אהבה?


אז כן, אם נלמד דפוסים של תקשורת מקרבת ואת הרעיון בבסיס הגישה - זה יכול מאוד לעזור. ובנוסף, אם נהיה נדיבים בטקסט ונקפיד להגיד לבני הזוג שלנו את כל המובן מאליו, אם נזכור שאנחנו לפעמים נשמעים להם כאילו אנחנו מדברים בשבדית, אם נקפיד לבחור את שעת השיחה ולוודא שזה מתאים לבני הזוג שלנו לשוחח, אם נכיר את הפחדים של בני הזוג שלנו ונזכור שהם עונים לנו לפעמים מתוך הפחדים הללו, אם נלמד איך להגיד 'לא' לבני הזוג שלנו מבלי שהם ירגישו שאנחנו זורקים אותם מחיינו בכלל, אם נקפיד על כל זה – אין ספק שנצליח לנהל תקשורת הרבה יותר יעילה ונעימה. אבל מעל הכל ולפני הכל – אהבה. אהבה היא גם הרגש שאנחנו מרגישים בלב, אבל אהבה זה גם פועל. חפשו איך אתם אוהבים את בני הזוג שלכם בפועל – האם חייכתם אליהם לאחרונה? האם נגעתם? האם הבעתם עניין במה שעובר עליהם? האם אהבתם אותם ביומיום המשותף שלכם? אהבה במובן הזה, מייצרת תקשורת הרבה יותר יעילה.


נסו את זה בבית.


לקריאה על 10 כללים לניהול שיחות קשות - היכנסו לכאן.


גם אתם חולמים להיות מטפלים וללמד זוגות איך להחזיר את השמחה והאהבה הביתה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.

Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page