איך אתם בקבלת החלטות? האם קשה לכם? האם אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים?
נוגה וגיא יחד כבר ארבע שנים. הם עומדים להתחתן באוקטובר ונוגה מתהפכת בלילות, מתחבטת בינה לבין עצמה, האם אני עושה את הדבר הנכון? האם אני בקשר הנכון? איך אפשר לדעת?
הילה ויואב מתלבטים אם לצאת לרילוקיישן מטעם העבודה שלו. יש להם 3 ילדים קטנטנים. יואב צריך להחזיר תשובה בקרוב. הוא מאמין שזה יעשה להם טוב. תמיד חלם להתנסות במגורים בחו"ל, הילדים ירכשו שפה שנייה ויחוו עולם וגם כמשפחה הוא מאמין שזה יהיה מגבש ומקרב. הילה לא מצליחה להחליט. היא מפחדת להיות זאת שבגללה לא נסעו, אבל חוששת שיהיה להם קשה עם כל הלוגיסטיקה של המעבר. היא יודעת שיואב יהיה עסוק שם מעל הראש בתפקיד החדש ומבינה שהבית והילדים יהיו עליה.
המון זוגות מביאים לקליניקה התלבטויות ומספרים שקשה להם לקבל החלטות. האם להביא עוד ילד עכשיו, האם לעבור דירה, האם לעזוב את מקום העבודה ולהעז להקים עסק עצמאי. וגם התלבטויות לגבי הקשר עצמו – האם אני בקשר הנכון, האם עלינו להיפרד.
כשקשה לכם לקבל החלטה, אחד הטריקים שיכולים לעזור הוא לנסות לדמיין את עצמכם בעוד 5 שנים מהיום (או בעוד שנה?). לדמיין שקיבלתם על עצמכם את ההחלטה שלגביה אתם מתלבטים. נניח לעשות רילוקיישן, לעבור דירה או להביא עוד ילד, דמיינו איך נראה יום שגרתי בחייכם. באיזו שעה אתם קמים בבוקר? באיזה רכב אתם נוסעים? האם אתם שומעים מוזיקה בדרך? איזו מוזיקה? איך עובר עליכם יום העבודה שלכם? באיזו שעה אתם חוזרים? איך נראה ערב שגרתי בחייכם? איך נראה הסופ"ש שלכם?
אם אין לכם דדליין לקבלת ההחלטה מחר בבוקר, כדאי לקחת לעצמכם זמן, נניח שבוע או אפילו חודש, שבו אתם מדמיינים לעצמכם שקיבלתם החלטה חיובית בנוגע להתלבטות (למשל להסכים לעשות רילוקיישן באוקטובר או להסכים להתחתן) ואז להתנהל בחודש הקרוב כאילו זו המציאות שלכם, שבאוקטובר אתם נוסעים (או מתחתנים). נסו להקשיב לגוף שלכם בחודש הזה. האם אתם נינוחים יותר או דווקא לחוצים? האם אתם שמחים? לפעמים הגוף שלנו יודע יותר טוב מאיתנו את התשובה הנכונה עבורנו. המיינד יספר לנו סיפורים ויפחיד הפחדות ויציף התחבטויות, אבל הגוף יגיב בנינוחות במרחב של התשובה המתאימה לנו ויגיב במתח ובתחושת כיווץ במרחב של קבלת התשובה הפחות נכונה עבורנו.
אם זה לא עוזר, יתכן שאתם לא באמת נמצאים בצומת קבלת החלטה. ולמה אני מתכוונת? הרבה פעמים אנשים מספרים לעצמם שהם צריכים להתלבט ולקבל החלטה בקרוב 'כי ככה אי אפשר יותר'. אלה מקרים שבהם בדרך כלל אין דדליין חיצוני. אנחנו לא אמורים להחזיר תשובה לבוס, לגבי רילוקיישן או לבעל הבית לגבי מעבר דירה. אלה מקרים בהם ההתלבטות היא 'האם אני בקשר הנכון? האם הפרטנר שלי באמת מתאים לי?' או 'האם אני במקום העבודה הנכון עבורי?'
אנשים שמספרים לעצמם שהם בצומת החלטה, מתחבטים שוב ושוב בטיעונים בעד ונגד, מתישים את עצמם בהיסוסים, פחדים ולעיתים גם ברגשות אשמה, על עצם ההתלבטות. המצב הבלתי נסבל הזה עלול להימשך לנצח. הפתרון מגיע כשאנשים מעזים לפקוח את העיניים ולהכיר בכך שהם אינם בצומת החלטה. להכיר בכך שהחיים שלהם הם כפי שהם. כשמכירים במציאות נפתחת בפנינו האפשרות להקל על עצמנו. למצוא את הדרך להתנהל בתוך המציאות הזו באופן שיאפשר לנו נשימה קלילה, ולא כפי שהתנהלנו עד עתה.
נוגה, למשל, תוכל להעז להכיר בכך שהיא מתחתנת בקיץ עם גיא, ולהפסיק להתיש את עצמה בהתחבטויות בלתי נגמרות. היא תוכל כעת להתפנות להתכונן לחתונה, למצוא לעצמה שמלה, לתכנן את הערב עצמו וגם לגלות שכבר זמן מה אין לה ולגיא זמן זוגי נעים יחד. אולי ייקחו לעצמם חופש זוגי? אולי יתכננו את ירח הדבש שלהם? אולי נוגה תגלה שבעצם מה שחסר לה זה פנאי לעצמה ותחפש דרכים לייצר לה זמן שכזה. אני לא מנסה לומר שנוגה צריכה להשלים עם מציאות עגומה ולחנוק את רגשותיה. להיפך, אם נוגה תעז להכיר בכך שהיא לא באמת הולכת לשום מקום ושאין זה מקרה שהיא נשארה בקשר הזה כבר 4 שנים, למרות ההתלבטויות הבלתי נגמרות שלה, היא תוכל להתפנות לשים לב שיש צורך בכמה תיקונים באופן שבו היא רוקדת את ריקוד החיים הזוגי עם גיא.
נוגה לא נמצאת באמת בצומת החלטה. לכן כשניסתה לדמיין את עצמה בחוץ, זה לא גרם לה לחוש הקלה. להיפך, היא נזכרה בכל הדברים הטובים שיש לגיא להציע לה. היא מספרת לעצמה שהיא מתלבטת כבר כמעט 4 שנים. מאז שהכירו. לנוגה לא היה מעולם קושי בקבלת החלטות אחרות בחייה, לא בבחירת מסלול הלימודים, גם לא בבחירת מקום העבודה, לא בבחירת מקום המגורים וגם לא לגבי נסיעות בעולם. היא גם הסכימה מיד כשגיא הציע לה נישואין. וכעת, רגע לפני החתונה, היא פנתה לטיפול זוגי ולא לטיפול אישי. אנשים שבאמת נמצאים בצומת, דוחים ודוחים את קבלת ההחלטה להתחתן, לא מסכימים וגם לא באים לטיפול זוגי.
אנשים מייסרים את עצמם שנים ארוכות במחשבות טורדניות כאילו הם צריכים לקבל החלטה. המחיר של הישארות באמונה שאנחנו בצומת קבלת החלטות הוא גם עייפות רגשית וגם הימנעות משיפור המציאות הנוכחית. כשאנשים מספרים לעצמם שהם בצומת קבלת החלטה האם כדאי לעבור דירה, למשל, הם בדרך כלל מזניחים את הדירה הנוכחית. הם לא יצבעו, לא ישפצו ולא ישקיעו בעיצוב, כי 'אולי אנחנו עוזבים בקרוב'. וזה יכול להימשך שנים. כך קורה גם במערכות יחסים. אם אני בהתלבטות האם להישאר בקשר – אני פחות משקיעה בינתיים בטיפוח הקשר. ועם הזמן קשר לא מטופח מתדרדר ונובל.
אנשים שואלים אותי: אבל איך את יודעת? אולי אני באמת לא נמצא בקשר הנכון? אולי אנחנו לא מתאימים? ואולי יש בי פחד לעזוב? יתכן. יתכן שאנחנו מנוהלים שנים על ידי הפחד שלנו לעזוב. יתכן גם שהאדם שבחרנו לא מתאים לנו (אם כי אפשר להתווכח על נושא ההתאמה. מחקרים לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי מה זה באמת אומר להיות מתאימים). בכל אופן, גם אם זה נכון, גם אם אנחנו מנוהלים מתוך פחד לעזוב, גם אם אנחנו לא מתאימים, מוטב יהיה לו נצליח להניח לזה ונעז להתמסר לקשר. כי בינתיים חולפות השנים ואנחנו לא באמת הולכים, בפועל, לשום מקום, אנחנו רק מתייסרים במחשבות טורדניות שמונעות מאיתנו את ההנאה מהטוב שיש לנו ומונעות מאיתנו השקעה במה שיש לנו.
אני מזמינה אתכם להעז לפקוח עיניים ולראות שאתם לא הולכים לשום מקום. ואם אכן כך הדבר, מוטב להשקיע בקשר, לטפח את החברות, לייצר קירבה ולהחזיר את האהבה.
נסו את זה בבית.
לקריאה על פחדים בזוגיות - היכנסו לכאן.
גם אם חולמים ללוות זוגות בחזרה אל האהבה? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום - לימודי ייעוץ זוגי.