תקשורת היא לא תמיד הפתרון. לפעמים היא הבעיה.

אומרים שבזוגיות צריך לדבר על הכל. אבל מסתבר שלפעמים דווקא הדיבור מייצר את הבעיה.

כשיש דברים שמפריעים לנו אנחנו הרבה פעמים מרגישים צורך לדבר עליהם. זה נובע גם מתוך צורך לפרוק, לאוורר, להקל על עצמנו את העול בנשיאת העניין לבדנו. אם נדבר על הדברים נוכל אולי להשיג בהירות או לפחות תחושה של שליטה. ומסתתרת כאן גם תקווה לשינוי, אם הפרטנר שלנו רק יבין את מה שעובר עלינו אולי נוכל לפתור את הבעיה?

אבל מחקרים מראים שכשאנחנו פורקים ומתאווררים בדרך הזו, אנחנו לא מתקדמים לעבר פתרון, לפעמים אנחנו אפילו מחמירים את המצב, כיוון שתוך כדי אוורור אנחנו פוגעים בפרטנר שלנו עוד יותר ומגבירים אגרסיות.

כשהתקשורת מקלקלת - הדיבור לא פותר, אלא מסלים

הימנעות משיחה יכולה להיות פתולוגית, אבל יש הימנעות שהיא דווקא מבורכת. בני זוג שבוחרים לא להיתקע על כל עניין, ומדי פעם פשוט להחליק, להבליג ולעבור לסדר היום יוכלו לזכות דווקא לתחושת הרמוניה בתוך הקשר. במיוחד כשאתם מוצפים. חוקרים מצאו שכאשר אדם מוצף הוא פחות מסוגל לעבד רגשית את מה שנאמר לו. במצבים כאלה שיחה על הדברים עלולה להוביל להסלמה ולריב.

הרבה זוגות מוצאים את עצמם רבים שוב ושוב את אותו הריב במשך שנים ארוכות. לאורך זמן הם מדווחים על ירידה בשביעות הרצון מהקשר. חוקר הזוגיות ג'ון גוטמן טען ש-69% מהקונפליקטים בזוגיות הם במילא בלתי פתירים, גם אם נדבר עליהם שוב ושוב לאורך שנים. הוא טען שהקונפליקטים הללו נובעים מהבדלים במבנה האישיות, בערכים ובצרכים הבסיסיים השונים של כל אחד מבני הזוג. אין זה אומר שעלינו להשלים עם המצב ולהרגיש כלואים או חנוקים במציאות הזוגית הלא נעימה. אפשר למצוא דרכים לייצר אווירה נעימה גם עבורנו בתוך הקשר, גם בלי לפתור את הקונפליקט.

לא כל מה שמפריע לנו צריך שנדבר עליו. לפעמים עדיף לנתב את המאמצים שלנו לא לניסיון לפתור את הבעיה, אלא לשאלה איך אנחנו יכולים לחיות איתה בצורה שלא שוחקת אותנו ולא פוגעת בקשר.

כנות רדיקלית או פריקה לא מווסתת

אנחנו רגילים לחשוב שאותנטיות היא ערך עליון בזוגיות. שצריך "להגיד הכול", "לא להחזיק בפנים", "להיות אמיתיים". אבל לפעמים, בשם האותנטיות, אנחנו פשוט פורקים. לא מעבדים, לא מווסתים, לא בוחרים. והאדם שמולנו לא פוגש כנות, הוא פוגש עומס.

אותנטיות אימפולסיבית שבה אני אומרת כל מה שעובר לי בראש עכשיו, בלי עיבוד, בלי תזמון, בלי התחשבות, אמנם תשרת את תחושת ההקלה המיידית שלי, אבל עלולה לפגוע ולהסלים את הקונפליקט.

לעומת זאת באותנטיות מווסתת אני עדיין כנה, אבל אני לוקחת בחשבון את ההשפעה על האחר, אותנטיות כזו משרתת גם אותי וגם את הקשר.

הביטוי 'כנות רדיקלית' נולד דווקא בתחומי ניהול העסקים. שם המונח התייחס לכנות שמשלבת המון אכפתיות ולא רק ישירות. כלומר הכוונה הייתה כן להעז לומר דברים קשים, באופן שמיטיב עם הקשר. כשהמונח זלג לתחום מערכת היחסים הזוגית, הרבה פעמים נשמטה האכפתיות ונשארה רק הישירות הכנה.

כנות רדיקלית היא הרבה פעמים חד צדדית. היא שמה במרכז את החוויה האישית שלי, את הצורך שלי לבטא, לפרוק ואת תחושת ההקלה שלי אחרי שאמרתי. היא משאירה בחוץ את הקיבולת של האדם שמולי, את התזמון ואת המחיר המצטבר לקשר.

המחקר הפסיכולוגי תומך דווקא בגישה היותר זהירה. מחקרים הראו שפריקה חופשית של כעס מגבירה את הקונפליקט ומסלימה את הכעס. ודווקא ריכוך או אפילו הימנעות זמנית מדיבור על הדברים, יכולות לקדם את הקשר ולייצר זוגיות שמיטיבה בסופו של דבר עם שני הצדדים.

יש משהו מאוד מפתה ברעיון של "להגיד הכול". הוא נותן תחושה של ניקיון. כאילו עשיתי את שלי, הייתי אמיתי. אבל זוגיות היא לא רק המקום שבו אפשר להיות אני. זוגיות היא המקום שבו אפשר להיות אני בנוכחות אדם אחר.

אם חשוב לכם לא לוותר ולבכל זאת לדבר על הדברים, שימו לב לדרך שבה הדברים נאמרים. תלונות וביקורת לעולם לא ישיגו לכם את מבוקשכם. הרבה זוגות מנסים לבחור בדרך של תקשורת מקרבת וכך להצליח לדבר גם על דברים קשים. היכנסו לקרוא עוד על איך כדאי לנהל שיחות קשות. אבל זכרו, לא כל שיחה מקדמת קשר, יש שיחות שמקדמות בעיקר את מי שיזם אותן. כי לא כל מה שאמיתי צריך להיאמר. ולא כל מה שנאמר, מקרב. בגרות רגשית בזוגיות היא לא היכולת להגיד הכול, אלא היכולת לבחור מה להגיד, מתי, ואיך. ולפעמים גם מה לא. 'כנות רדיקלית' נשמעת כמו אומץ. אבל הרבה פעמים היא פשוט חוסר סינון. כי להגיד הכול לפעמים זה יותר קל. לבחור מה לא להגיד, ולהישאר בקשר גם ככה, זו כבר מיומנות.

נסו את זה בבית.

שאלות נפוצות:

האם זה אומר שעדיף לא לדבר על בעיות?

לא, אבל האם ניסיתם לפתור את הבעיה בטוב? האם ניסיתם לבקש? לפתות? להרעיף חיבה וחמימות על בני הזוג שלכם ואגב כך לקבל מה שרציתם? אם לא, כדאי לנסות תחילה את הנתיב הזה. רוב הבעיות נפתרות מעצמן כשאנחנו בוחרים לאהוב את בני הזוג שלנו במקום "לדבר איתם על הדברים". אם ניסיתם וזה עדיין לא עזר – בואו לטיפול זוגי.

איך יודעים מתי כן לדבר ומתי עדיף לוותר?

אם מדובר בנושא שכבר דברתם עליו בעבר, כנראה שהדרך הזו ("לדבר על הדברים") היא לא הדרך הנכונה. ואם עוד לא דברתם עליו, נסו קודם בטוב. לבקש, לפתות לאהוב. הרבה פעמים תגלו שזה המפתח הכי יעיל לקבל מה שאתם באמת רוצים.

זה לא סוג של הדחקה?

לא בהכרח. יש הבדל בין הימנעות לא מודעת לבין בחירה מודעת לא להיכנס ללופ שלא מועיל. כשזו בחירה מודעת - זו דווקא מיומנות רגשית.

גם אתם חולמים להיות מטפלים וללוות זוגות בחזרה אל האהבה? היכנסו לפרטים על לימודי ייעוץ זוגי.