מאמרים

איך לתווך לילדים מציאות קשה?

הרבה הורים שואלים בימים אלה איך נסביר לילדים את המציאות המטורפת שמתרחשת סביבנו. מציאות שיש בה פיגועי טרור ואנשים שחוששים לצאת לרחובות. שאלות כאלה מעסיקות כבר שנים רבות את תושבי עוטף עזה, שמתמודדים עם אזעקות, טילים, בלונים ורחפנים ומנסים לנהל שיגרה שכוללת ריצות למרחבים המוגנים בתדירות גבוהה. איך מסבירים לילדים מה באמת קורה? האם כדאי לשתף אותם בחששות?

לימודי הדרכת הורים

הורים מספרים לי שהיו רוצים לעטוף את הילדים באמונה מתוקה שהעולם מושלם, שאין מלחמות, שכולם סביבנו אנשים טובים ושהחיים נראים כמו בסרט דיסני מתוק במיוחד. יש הורים שמנסים. נמנעים מלדבר על ענייני החדשות ליד הילדים ומנסים להסתיר מהילדים את המציאות הכואבת שבחוץ. אבל לאורך זמן זה לא עובד. כשהילדים מגיעים לגן או לבית הספר, הם שומעים מילדים אחרים על מלחמות, פיגועים וטילים. אם יש לילדים טלפון סלולרי הם בוודאי נחשפים למציאות הקשה והמורכבת. כשהם רואים סרטון ביוטיוב קופצות פרסומות בהן רואים ילדים חולי סרטן, מלחמות, אזהרות. הסלולרי גם מאפשר גישה לתכנים אלימים ולפורנו. גם אם אתם עוקבים אחרי הסלולרי שלהם, חשוב שתדעו שלחברים שלהם בכיתה גם יש סלולרי ושם הם נחשפים לאלימות ולפורנו (בישראל היום גיל החשיפה הממוצע לתכני פורנו עומד על 8. לקריאה על איך לדבר עם הילדים על מיניות – היכנסו לכאן). חלק מהילדים נקלעו לאזור פיגוע בעצמם או נאלצו לברוח לממ"ד בעת אזעקות. חלקם מכירים ילדים אחרים שנפגעו. לא נוכל לאורך זמן לכלוא את הילדים בבועה של תמימות. אז מה עושים?


נתחיל מכך שכדאי, ככל האפשר, לא למהר עם הפירוק של בועת התמימות. אין צורך שילד בן 4 ידע שיש מלחמות בעולם, אם הוא חי באזור שבו אין כרגע אזעקות וטילים. נוכל לחכות עם החשיפה או לפחות עם עוצמת החשיפה, אם ננסה. נוכל למשל להימנע מלהדליק את הטלוויזיה בסלון, כשיש מבזקי חדשות. בהרבה בתים הטלוויזיה דולקת ברקע כל אחר הצהריים. הילדים משחקים על השטיח בסלון וברקע תמונות מהפיגוע האחרון או מהמלחמה באוקראינה. גם אם נדמה לכם ש'הילדים קטנים ולא מבינים' זה לא נכון. הם אולי קטנים כדי להבין מי הטובים ומי הרעים בסיפור המלחמה הזו ואת כל הפוליטיקה הסבוכה שהובילה אליה (ובינינו, גם אנחנו המבוגרים לא תמיד מבינים את זה) אבל הם לגמרי מסוגלים להרגיש את הכאב ואת הפחד שמשודרים מהמסך. נוכל להימנע מזה אם נכבה את הטלוויזיה. אם חשוב לכם, חפשו דרך להרגיש מעודכנים במה שקורה בחדשות, שלא בנוכחות הילדים.


אז הטיפ הראשון הוא לא לחשוף אותם יותר מדי בבית. אבל, כאמור, זה לא מספיק, כי הילדים ייחשפו דרך חברים בגן ובכיתה. כעת מגיע תורנו לתווך להם את המציאות. גייסו סקרנות כדי להבין מה הם בעצם יודעים. שוחחו עם הילדים בשגרה. למדו אותם לשתף אתכם במה שעובר עליהם (לקריאה על איך ללמד ילדים לשתף – היכנסו לכאן). התעניינו בדברים שהם מספרים. אם תשמעו שהם נחשפו לסיפורים או סרטונים ממלחמה, פיגוע, אזעקות או כל דבר אחר מהמציאות הקשה שסביבנו, נסו לשאול אותם ולהתעניין באמת – מה אתה יודע על זה? ומה אמרו החברים? ומה אתה חושב על זה? נסו להבין את העמדה הרגשית של הילד סביב הנושא. יתכן שתרגישו שהילד מבוהל, אם זה המצב כדאי לנסות לעזור לו להירגע. אפשר ללמד אותו איך מווסתים רגשות של בהלה או עצב. חיבוק יכול לעזור, הסחת דעת, ולעיתים גם הסבר שניתן בטון רגוע.


אפשר לדבר איתו על כך שזה קורה רחוק מכאן (אם זה נכון), על כך שאמא ואבא כאן ונשמור עליך, ועל כל אמצעי המיגון שיש לנו כדי למנוע את הסכנה (למשל, בנוגע לטילים – יש לנו ממ"ד שחוסם טילים ונוכל להיכנס אליו אם תהיה אזעקה). התוכן של ההסבר צריך להיות מותאם לגיל של הילד. ילד בן שלוש יוכל להירגע מכך שילך לישון עם חרב הצעצוע שלו או עם פנס. ילד בן שבע יוכל להירגע מכך שיכיר את הדרך למרחב המוגן ויתאמן על ריצה מהירה לשם. כשהייתי קטנה, אמא שלי לימדה אותי שאם מישהו זר ינסה לדבר איתי ברחוב, עלי לומר לו ש'מחכים לי בבית'. אני זוכרת שהרגשתי שיש לי פתרון. יש לי משפט שאוכל להגיד ואז יניחו לי. הסברתי לעצמי שאם האיש הרע ידע שמחכים לי ויבין שמישהו יצא לחפש אותי אם לא אגיע בדקות הקרובות, הוא ייבהל וייתן לי ללכת. למזלי, הפתרון הזה מעולם לא הועמד במבחן המציאות, אבל כילדה הוא נסך בי בטחון.


חשוב שהילד ישמע בטון הדיבור שלנו שאנחנו רגועים או לפחות ש'אנחנו על זה', שאנחנו יודעים מה צריך לעשות ושיהיה בסדר. אם אתם מאוד מבוהלים בעצמכם – חפשו דרכים להירגע. טיפול רגשי, ספורט, מדיטציה, למידה של הנושא (כדי שיהיו לכם תשובות לעצמכם – מה תוכלו לעשות ברגע האמת, כדי לשמור על עצמכם ועל הילדים), תרגילי נשימה מרגיעים. זה תפקידנו כהורים ללמוד דרכים להרגיע את עצמנו, כדי שנוכל להיות רגועים, ככל האפשר, עבור הילדים שלנו (ואם הילדים מראים סימנים של חרדה - היכנסו לכאן, לקריאה על חרדות אצל ילדים).


שבו עם עצמכם או עם בני הזוג שלכם ונסחו לעצמכם את המסרים שחשוב לכם להעביר לילדים בנושא המדובר. למשל, לגבי המלחמה או לגבי גל הטרור. זה המקום להכניס את הערכים שלכם, את העמדות הפוליטיות שלכם, את תפיסת העולם שלכם. הילדים צריכים לשמוע מכם מסרים שתואמים את הערכים שלכם. לשם כך עליכם לדעת בעצמכם מהם המסרים הללו. לאחר מכן תוכלו למצוא הזדמנויות לטפטף את המסרים הערכיים שלכם. ילדים לא לומדים מ'שיחות חפירה'. אין טעם לנאום להם ארוכות על המלחמה או על גל הטרור. מסרים ערכיים עוברים בטפטופים. כשרואים יחד סרט או סדרה, כשמשחקים יחד, כשקורית סיטואציה ואתם מגיבים. הילדים נושאים עיניים אליכם ולומדים מכם את הערכים מאחורי כל התנהגות שלכם (לקריאה על דרכים נוספות להטמעת ערכים בילדים – היכנסו לכאן). ננסח את המסרים שלנו בהתאם לגיל של הילדים, אבל גם ילדים בני 4 וגם ילדים בני 15 קולטים מאיתנו מסרים ערכיים ביומיום המשותף שלנו.

הדרכת הורים

כדי לשוחח עם הילדים על נושאים שחשובים לנו, חפשו זמנים שבהם הילדים פנויים להקשבה. כשהילדים באמצע משחק או סרטון ביוטיוב – הם לא פנויים להקשיב לכם. במיוחד אם מדובר בילדים בגיל ההתבגרות (לקריאה כיצד לייצר קשר קרוב עם ילדים בגיל ההתבגרות – היכנסו לכאן). אם מצאתם זמן מתאים לשוחח, אל תחששו להעלות את הנושא. אם הילד מבוהל מהעניין – הוא ישמח לשוחח עליו אתכם ואם הוא לא מבוהל – זה לא מה שיבהיל אותו. ברגע נעים של קירבה שבו אפשר לשוחח, תוכלו לומר לילד ששמעתם שדיברו על זה בגן או בכיתה וחשוב לכם לדבר איתו על הנושא. תעזו לדבר עם הילדים על המציאות המורכבת. זה נכון שילדים רואים את העולם בשחור ולבן. הם תופסים את האנשים כרעים או טובים, אבל תפקידנו להמשיך ולטפטף את הרעיון שיש למעשה המון גוונים והמציאות היא מורכבת.


לא נוכל להימלט מהצורך לחשוף את הילדים לעובדה המצערת שלא כל האנשים בעולם הם טובים. זה אמנם מצער, אבל הילדים צריכים לשמוע מאיתנו את האמת, כדי שידעו להיזהר ולשמור על עצמם. לא כדאי להפחיד אותם כך שלא ישנו בלילה, אבל כן לספר להם שיש אנשים רעים ושאנחנו לא תמיד יכולים לדעת מי טוב ומי רע וזו הסיבה שאסור ללכת עם זרים ברחוב או לענות לזרים ברשתות החברתיות וכשהם יוצאים בלעדינו - זו גם הסיבה לענות לנו כשאנחנו מצלצלים ולעדכן אותנו איפה הם נמצאים.

המטרה שלנו היא למצוא את דרך הביניים, זו שלא תפחיד את הילדים יותר מדי, כך שלא יוכלו לישון בלילה או לתפקד בחיים, אבל כן תפחיד אותם במידה כזו שתגרום להם להיזהר מזרים ולשמור על עצמם.

נסו את זה בבית.


גם אתם חולמים להיות מדריכי הורים וללמד הורים איך להשיג את שיתוף הפעולה של הילדים? היכנסו לכאן ובואו להגשים את החלום.